בשל הקשר עם סין: נמנעת עדות אישיות ביטחונית

קותי ושריל וולץ, שבנם דניאל נרצח בפיגוע בת"א, תבעו את הבנק בסין בגין העברות כספים ביודעין לחמאס. לשכת רה"מ מונעת עדות חיונית בתיק

אריאל כהנא | 11/7/2013 22:10 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
זה סיפור חובק עולם על שכול ועל טרור, על התנגשות בין אינטרסים עליונים, על הפוליטיקאים הבכירים ביותר בארה"ב, על מסרים חשאיים מסין לישראל ובחזרה, על המון כסף ועל שינויים תכופים בעמדת ראש הממשלה. בתמצית מונחים על כף המאזניים, זה כנגד זה, שני יעדי־על סותרים של ישראל: ייבוש הטרור לעומת חיזוק קשרי ישראל־סין. סוגיה נוספת המרחפת מעל הפרשה היא האמינות של מדינת ישראל כישות שמקיימת את הבטחותיה.

ראשיתו של הסיפור באחד מפיגועי ההתאבדות האחרונים של שלהי האינתיפאדה השנייה. בעיצומו של חג הפסח נרצחו בשווארמה 'ראש העיר' שבתל־אביב תשעה בני אדם, ביניהם הנער היהודי־אמריקני דניאל וולץ. בן 16 היה במותו. הוא נפצע אנושות בפיצוץ, ובמשך חודש נאבקו הרופאים על חייו. אביו, קותי וולץ, ישראלי שעבר בילדותו לפלורידה, נפצע גם הוא. "החזקתי את דניאל בידיים", סיפר אחר כך.

שלוש שנים לאחר הפיגוע הוגשה בבית המשפט הפדרלי המחוזי שבבירה האמריקנית וושינגטון תביעה נגד 'בנק אוף צ'יינה'. על פי כתב התביעה, הבנק הסיני הממשלתי ביצע ביודעין העברות כספים לחשבונות חמאס, כלומר אִפשר את מימון הפיגוע. חמור יותר, הבנק הסיני עשה זאת אף שהוזהר על ידי נציגיה הרשמיים של מדינת ישראל כי פעולותיו אסורות על פי החוק הבינלאומי ושהוא חושף עצמו לתביעות אם ימשיך בכך.
"אם אין כסף – אין טרור"

משפחת וולץ לא הייתה היחידה שתבעה את הבנק הסיני. במקביל לה הגישו תביעה דומה 150 משפחות שנפגעו מירי רקטות וטילי הקסאמים והגראדים מרצועת עזה. טענתן הייתה זהה: על פי התביעה, בכיר בחמאס שישב בסין קיבל מגורמים בסוריה דרך 'בנק סין' כספים לחשבונו האישי. באמצעות סכומים קבועים של כ־100 אלף דולר הוא קנה טובין וסחורה. הללו הועברו לעזה, שם נמכרו על ידי בכירים בחמאס כשכספי המכירות משמשים למימון פעולות טרור. הפעולות הבנקאיות הללו אסורות הן על פי החוק הישראלי והן על פי החוק האמריקני. 'בנק סין' נדרש אפוא לפצות את נפגעי הטילים במאות מיליוני דולרים.

משפחת וולץ ונפגעי הרקטות יוצגו באותה עת בידי עו"ד ניצנה דרשן־לייטנר, אשר התמחתה במשך שנים בתביעות נגד ארגוני טרור וסייעני טרור. לייטנר היא אמנם פרקליטה אזרחית, אבל בחלק מהמקרים היא מקבלת עזרה של מערכת הביטחון וכך קרה גם בשני התיקים הללו. 

"תביעות מהסוג הזה דורשות מידע שנמצא רק בידי רשויות המדינה. לעורך דין פרטי אין אפשרות להשיג נתונים רלוונטיים בנושא. במקרה זה היה שיתוף פעולה בין רשויות הביטחון לבין התובעים, והייתה הבטחה שהמדינה תספק לתובעים הפרטיים את כל המידע וההוכחות הנדרשות. בלי המידע הזה התיק לא היה עומד, וכלל לא היה טעם להגיש את התביעה. אלמלא הייתה הבטחה כזו, משפחת וולץ ונפגעי הטרור לא היו תובעים את ארגון הטרור. אף אחד לא גורר משפחות שכולות לעניין כזה ללא הבטחה של המדינה", אומר מקור הבקיא בפרשה.



את המידע והמסמכים הקריטיים להוכחת התביעה אמור היה לספק לתובעים המטה ללוחמה בטרור, שאחד מתפקידיו הוא ייבוש המקורות הפיננסיים של הטרור. אירוע אחד שהוביל המטה ואשר נחשף לציבור היה פשיטה גדולה של צה"ל והשב"כ על שורת בנקים ברמאללה ב־2004. בסך הכול הוחרמו במבצע כ־40 מיליון שקלים מחשבונות של 'אגודות צדקה' פלסטיניות, ששימשו להלבנת כספים בשביל ארגוני הטרור.

את הרציונל הוביל מי שהיה אז ראש המטה למלחמה בטרור, מאיר דגן. אם אין כסף אין טרור, טען דגן, ודרבן תביעות אזרחיות נגד קרנות ומוסדות שאספו כסף או אפשרו העברות כספים לארגוני הטרור.  בשלב הראשון המטה ללוחמה בטרור מילא את חלקה של המדינה בתיק וולץ, ומסר לבית המשפט האמריקני תצהיר שבו פרטים מדויקים על העברות הכספים שביצע 'בנק סין' לחשבונותיהם של אנשי חמאס.

צילום ארכיון: איי-פי
נזהר לא להזיק לפוטנציאל הסחר עם סין. נתניהו וראש ממשלת סין לי קצ'יאנג בבייג'ין צילום ארכיון: איי-פי
עדות איש משרד רה"מ

ב־16 במאי 2009 חתם אדם בשם שלמה מטלון על תצהיר ובו הוא מעיד על שורת העברות כספיות שביצע לכאורה הבנק. "אני, שלמה מטלון מרמת־גן, הייתי מועסק במשרד ראש הממשלה בין השנים 1988 עד 2007. הייתי אחראי על כתיבת דוחות על סמך מידע שקיבלתי ממקורות שונים, וסיימתי את תפקידי בדרגת ראש מחלקה", מספר מטלון על עצמו, ומוסיף: "המשכתי לספק סיוע למשרד ראש הממשלה גם לאחר סיום תפקידי". כפי שמטלון עצמו מסביר בהמשך המסמך, מאחר שמשרדו כפוף ישירות לראש הממשלה הרי שגם הצהרתו נעשית ברשות ובסמכות.

אחרי שסיפר על עצמו מגיע מטלון לגוף הפרשה: "בין השנים 2003 ל־2008 הנהגות חמאס והג'יהאד האסלאמי באיראן ובסוריה העבירו מיליוני דולרים לפעילי טרור בעזה ובגדה המערבית באמצעות 'בנק אוף צ'יינה'". מטלון מפרט את מספרי חשבונות הבנק המדוברים, את טיבם של בעלי החשבון ואת חלק מהעברות הכספים הנידונות. 99,970 דולר נשלחו לאחד החשבונות ב־5/12/2003, 200 אלף דולר הופקדו באחד אחר ב־9/10/2004, 100 אלף דולר ב־28/1/2005 וכן הלאה. הוא מדגיש כי מדובר בדוגמאות בלבד וכי היו העברות נוספות.

המשפטים המכריעים ביותר בתצהיר הם עדותו של מטלון כי 'בנק אוף צ'יינה' הוזהר מראש. "ידוע לי כי באפריל 2005 נפגשו פקידים ישראלים רשמיים מהמטה למלחמה בטרור עם עמיתיהם מסין. הישראלים הצביעו בפני עמיתיהם הסינים על כך שחמאס והג'יהאד האסלאמי מבצעים העברות כספיות כדי להגדיל את פעילותם הטרוריסטית. הפקידים הישראלים ביקשו ממקביליהם הסינים לפעול כדי למנוע מ'בנק אוף צ'יינה' לבצע העברות נוספות", מעיד מטלון. "למרות האזהרה והבקשה, 'בנק אוף צ'יינה' המשיך בביצוע ההעברות לאחר אפריל 2005 ולפחות עד 2008", מסיים מטלון, ומצהיר כי הוא מעיד על פי חוקי ארה"ב אמת מדויקת. 

להגנתו טען הבנק כי לתובעים אין כל סמכות לתבוע אותו, שכן הם מעלים סוגיות שאינן שפיטות, מערבים עניינים פוליטיים בתביעה ומתעלמים מחוק החסינות הריבונית הנוגע למעמדו של 'בנק סין'. אבל בית המשפט הפדרלי בוושינגטון דחה את טענות הבנק, ובהחלטתו מאוקטובר 2010 ציין כי התובעים הצליחו להוכיח את הקשר בינו לבין פעולות הטרור שהתבצעו לאחר מכן על ידי לקוחותיו.

בפרט ציין בית המשפט כי "גורמים ישראליים הודיעו לכאורה לסין, אשר הודיעה ל'בנק סין', כי ההעברות מאפשרות את פעולות הטרור של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני. כך טען התובע בצדק כי 'בנק סין' ידע שאספקת כספים אלו ואיסופם ישמשו לביצוע פיגועי טרור כמו הפיגוע בתל־אביב". לאחר מכן ציין בית המשפט כי גם אם הכספים לא היו משמשים לביצוע פיגוע בפועל, "די בידיעת הבנק כי הם עלולים לשמש לכך".

החלטה דומה קיבל בית המשפט בלוס־אנג'לס, שם הוגשה התביעה של נפגעי הרקטות. טענתו של הבנק הסיני כי הוא זכאי לחסינות נדחתה. בית המשפט האמריקני גם חייב את הבנק למסור לתובעים מידע על כספים שהתקבלו מחמאס בסוריה, ועל ההעברות הבנקאיות הבינלאומיות שבוצעו מהחשבון החשוד.

הבטחה מלשכת רה"מ

מאז אישר בית המשפט למשפחת וולץ לתבוע את הבנק חלפו שלוש שנים כמעט, וכאן נתקע הסיפור - לא בגלל המשפחה או עורכי הדין אלא משום שממשלת ישראל לא מספקת את הראיות מכריעות שהובטחו בתחילת הדרך. בישראל ישנו אדם, איש מערכת הביטחון לשעבר ששמו שמור במערכת, שאמור היה להעיד בשבועה כי הזהיר את הסינים. העדות של ע' קריטית לשתי התביעות, שכן הוא זה שיכול להטיח בפני הסינים: "אמרנו לכם. הוזהרתם שהחשבונות משמשים את ארגוני הטרור, ובכל זאת המשכתם".

גורם בקיא בפרשה קובע כי "ע' הוא היחיד שיכול לקשור את כל החוטים". בית המשפט האמריקני, באופן חריג מאוד, הסכים שאיש זרועות הביטחון ימסור את העדות בשגרירות האמריקנית בישראל, בנוכחות עורכי הדין של הצדדים ונציגים של מערכת הביטחון. גם ע' הסכים וגם המערכת הסכימה.

הנוהל, צריך לומר, חריג מאוד, שכן בישראל לא נוהגים לחשוף בפומבי את המידע שמערכת הביטחון אוספת ובוודאי שלא להצהיר קבל עם ועולם שכך עשו בשם מדינת ישראל. עם זאת, כל הנוגעים בדבר הסכימו להליך המיוחד, ואף על פי כן העדות בוששה לבוא. בשלב מסוים נואשה משפחת וולץ מהמערכת הישראלית, ופנתה לזו האמריקנית. 

הם החליפו את עו"ד דרשן־לייטנר בפירמת 'בואיז, שילר ופלקסנר'. אחד השותפים הבולטים במשרד עורכי הדין הוא לי וולסקי, לשעבר הממונה על המאבק הפיננסי בטרור במועצה לביטחון לאומי של ארה"ב. במקביל פנו לשלושה חברי קונגרס בכירים, שבמקרה או לא הם גם ידידיה הטובים ביותר של ישראל בבית הנבחרים.

הראשון הוא אריק קנטור, מנהיג הרוב הרפובליקני בבית הנבחרים. קנטור למעשה היה בתמונה כבר מהרגע הראשון, שכן שריל וולץ, אמו של דניאל ז"ל, היא בת דודתו. קנטור עצמו נוהג מעת לעת לספר על קרוב משפחתו שנהרג בפיגוע בישראל. הטראומה המשפחתית הזו רק חיזקה את עמדותיו הניציות ממילא בכל הנוגע לישראל והפלסטינים. הוולצים פנו גם לדבי וסרמן שולץ, מהמקורבות ביותר לנשיא ארה"ב ברק אובמה, וגם לאילנה רוס־לייטנין, מי שהייתה יו"ר ועדת החוץ והמודיעין של הקונגרס.

צילום: אי-פי-אף
פירושו של עימות עם הבנק הוא התנגשות חזיתית עם המעצמה. בנק אוף צ'יינה צילום: אי-פי-אף

הם עברו מגורם לגורם בישראל, עד שהגיעו ללשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו. הבירורים שלהם העלו כי שם התקבלה ההחלטה לעכב את העדות של ע'. אבל נתניהו - או ליתר דיוק אנשיו - לא נתנו תשובה ברורה אם ראש הממשלה יאפשר לע' להעיד אם לאו. תאריך למתן העדות בשגרירות נקבע לפחות פעם אחת, וברגע האחרון העניין בוטל.

בצר לה פתחה המשפחה בחליפת מכתבים ושיחות עם לשכת ראש הממשלה, תוך שהיא מעדכנת את קנטור, את וסרמן־שולץ ואת רוס־לייטינן בהתפתחויות. עוד ועוד גורמים עורבו בעניין, ביניהם שגריר ישראל בארה"ב מייקל אורן, יועץ ראש הממשלה רון דרמר שיחליף את אורן בקרוב וכן גורמים שונים בתוך הממשל הישראלי שמשתפים פעולה עם המשפחה. וולץ עצמו, הפרקליט וולסקי וחברי הקונגרס בכירים ומקושרים מכדי שאפשר יהיה לפטור אותם בלא כלום. 

באחד באפריל 2012 טלפנה לקותי וולץ ג'ורדנה קוטלר, מזכירתו האישית של רון דרמר, ועדכנה אותו בהחלטת ראש הממשלה. קוטלר, מעיד קותי וולץ, הודיעה לה כי "לא תהיה כל בעיה עם העניין, ונעבוד על הפרטים כבר בשבועות הקרובים". ליתר ביטחון, ומכיוון שאיבד אמון במערכת הישראלית, שיגר לקוטלר בדוא"ל את תקציר השיחה. "תודה לך על שיחת הטלפון מהבוקר", הוא כותב לקוטלר, וסיכם בכתב את מה שנאמר. לשכת נתניהו, צריך לומר, לא מכחישה. 

וולץ אינו היחיד ששמע מלשכת נתניהו כי העדות תימסר. חודש ימים אחר כך עדכנה אותו אילנה רוס־לייטינן כי כך אכן יהיה. "כרגע קיבלתי שיחה משגרירות ישראל", כותב לוולץ ילים פובלט, ראש לשכתה של רוס־לייטינן. "הממשלה הישראלית נתנה לשתי הסוכנויות (הכוונה כנראה לסי־איי־אי - א"כ) את האישור לאפשר את התצהיר".

"הסוגיה הכי רגישה שיש"

השבועות חלפו, ולמרות ההבטחות העדות לא ניתנה. קותי וולץ מגיע מדי פעם לישראל. העימות עם לשכת ראש הממשלה לא ממש נעים לו, אך מצד שני הוא חש מרומה. "כפי שאתה יודע", כתבו קותי ושריל וולץ לפני חודשיים לראש הממשלה נתניהו, "ישראל פנתה אלינו באמצעות עורכי הדין שלנו בהצעה לצאת לתביעה היקרה והחשובה הזו. ממשלת ישראל אמנם עזרה לנו במהלך המשפט עם שפע מידע ונתונים, אבל הובטח לנו שע' ימסור את עדותו". 

הם לא תוקפים את נתניהו ישירות, אבל לא נמנעים מביקורת חריפה ומרומזת. "ראש ממשלה ישראלי אמיץ לא ייכנע ללחץ מכל סוג שהוא ולא יפנה את מבטו הצדה מול טרוריסטים ומול מי שעזר להם לרצוח אזרח ישראלי, אמריקני או אחר. לא משנה מיהם בני העוולה - לא בא בחשבון לסלוח להם", כותבים ההורים השכולים לנתניהו.

בני העוולה שאליהם מתכוונת משפחת וולץ הם כמובן הסינים - אלה שהחיבור אליהם הוגדר לאחרונה על ידי ראש הממשלה נתניהו כיעד אסטרטגי, בעיקר כלכלי אבל גם פוליטי. "אנחנו צריכים נתח קטן מכלכלה ענקית", הוא חוזר ואומר בכל הזדמנות. נתניהו, כנראה בצדק, חושב שהאינטרס הישראלי הוא חיזוק קשרים עם מעצמות נוספות מעבר לארה"ב. סין היא אחת מהן. 

אבל במדינה הקומוניסטית הענקית, חשוב להזכיר, שולט ממשל טוטליטרי. המפלגה, הממשלה, הבנקים – חד הם. פירושו של עימות עם 'בנק אוף צ'יינה' הוא התנגשות חזיתית עם המעצמה שממשלת ישראל מצאה לנכון להתקרב אליה. זוהי ההתנגשות. ההתקרבות לסין מכאן והמאבק בטרור משם. 

לא פחות כך עומדים לדיון המוניטין של ישראל בארה"ב, והאמינות של ישראל כמדינה שעומדת בהבטחותיה וכמדינה שנאבקת עד חורמה בטרור. "הסיפור כבר פורסם ב'וול סטריט ז'ורנל' ועורר הדים. המעורבות של בכירי הקונגרס רק מגדילה את התסבוכת, ובקרוב יהיה דיון בקונגרס. האמינות של ישראל עומדת כאן למבחן. אזרחים אמריקנים שמבקרים כאן צריכים לדעת שהם בטוחים", אומר אחד המקורות. גורמים ישראליים רשמיים שנחשפו לפרשה מאשרים כי מדובר "בסוגיה רגישה מאוד, הכי רגישה שיש. אלה דברים שצריך לטפל בהם בשיא הזהירות. האינטרסים הכי חשובים מצטלבים כאן".

הסינים מעריצים את ישראל ופוטנציאל הסחר איתם עצום, כפי שלמד רק השבוע שר הכלכלה נפתלי בנט בביקורו שם. אבל הסינים גם נכוו מישראל בפרשת ה'פלקון' (החלטת ראש הממשלה דאז אהוד ברק, בלחץ אמריקני, שלא למכור לסין מטוסי ביון על אף שהתעשייה האווירית כבר סיימה את בנייתם - א"כ). לתיקון נזקי הפרשה ההיא נדרשו שנים. אפשר להניח שפיצוץ נוסף עם בייג'ין כעת יחולל נזק ארוך טווח.

מה שבטוח הוא שמבחינת הסינים מדובר בתיק חשוב ורגיש - הן כלכלית הן פוליטית. בתביעה אחרת שהגישה משפחת וולץ נגד איראן וסוריה כבר נפסקו לטובתה 32 מיליון דולר כפיצויים ישירים, ועוד 300 מיליון כפיצויים עקיפים. ההנחה היא שאם יצליחו להוכיח את טענתם נגד הסינים, ייפסקו לטובתם לפחות 100 מיליון דולר. במקביל להם, כאמור, ממתינות בתור עוד 150 משפחות של נפגעי הקסאמים למיניהם. אם אלה ואלה יפוצו על ידי הסינים, עשויים עוד אלפי ישראלים לתבוע את 'בנק אוף צ'יינה'. מכפלת הסכומים מניבה מספרים דמיוניים. 

באופן טבעי, הסינים לא טומנים ידם בצלחת. על פי גורמים המקורבים לפרשה הם מפעילים לחצים כבירים על ראש הממשלה נתניהו לבל יאשר את העדות של ע'. אמנם התיק במצב לא רע גם בלי התצהיר שלו, אבל אין ספק שהאיש מחזיק בראשו את האקדח המעשן. על פי גרסת אחד המקורות, ביקורו של ראש הממשלה בסין הותנה בהתחייבות שלו למנוע מע' להעיד. "הסינים אמרו למתן וילנאי (שגריר ישראל בסין -א"כ) שבלי הבטחה כזו אין ביקור. וילנאי אפילו לא עבר דרך משרד החוץ אלא פנה ישירות לנתניהו. ראש הממשלה הסמיך אותו להודיע לסינים שהעדות לא תימסר. רק אז הביקור יצא לפועל". 

את הטענה הזו לא עלה בידי לאשר. עם זאת, ראיה נסיבתית מחשידה מאוד, המחזקת את ההנחה שיש עסקה בין ישראל לבנק סין, מגיעה בכלל מתחום הנדל"ן. בסמיכות זמנים מפתיעה מאוד לביקור ראש הממשלה בסין התפרסם כי 'בנק אוף צ'יינה' הציע לנתניהו הלוואת ענק בת 3 מיליארד דולר לבניית עיר חדשה ליד לטרון. הנדבנות הסינית הזו מפתיעה מאוד. הבנק מעולם לא עשה עסקים בישראל והסינים לא ידועים כפראיירים. אם לא פרשת וולץ, איזה הסבר יש לפרץ טוב הלב הזה?

אין תגובה מירושלים

אל לשכת ראש הממשלה הופנה הנוסח הבא: משפחת וולץ פנתה כמה פעמים בשנים האחרונות לראש הממשלה בבקשה שיאפשר לאיש כוחות  הביטחון לשעבר ע' למסור את עדותו כפי שסוכם.

שאלותיי:  
1. מדוע ראש הממשלה לא מאפשר לאיש זרועות הביטחון למסור עדות בשגרירות האמריקנית?

2. ג'ורדנה קוטלר עדכנה את משפחת וולץ לפני כשנה וחצי כי העדות תינתן "ולא תהיה עם זה בעיה". מדוע ההבטחה לא קוימה?

3. כל הנוגעים בדבר מאשרים כי התיק התבסס על הבטחה מקדמית של המדינה לתובעים כי תמסור את כל העדויות המתבקשות. האם ראש הממשלה לא מוטרד מכך שאמינותה של המדינה נפגעת?

4. ראש הממשלה ידוע כמי שמחשיב מאוד את הקשרים עם ארה"ב. הפרשה ידועה ללא מעט מבכירי הממשל וכבר התפרסמה שם בתקשורת. בנוסף, מדובר בערך עליון של מלחמה בטרור. האם לאור הצטברות שיקולים אלה לא נכון לאפשר את מתן העדות?

5. על פי המידע שבידי, טרם ביקור רה"מ בסין נמסר לו על ידי השגריר וילנאי כי הביקור מותנה בהורדת נושא העדות מסדר היום. בתגובה רה"מ הבטיח לסינים שהעדות לא תימסר. האומנם?

6. האם תוכלו לאשר כי הצעת 'בנק אוף צ'יינה' להעניק ליווי פיננסי להקמת העיר החדשה ליד לטרון היא תמורה להודעת רה"מ לסינים כי העדות לא תינתן?

לשכת ראש הממשלה סירבה להגיב לשאלותיי.


הכתבה מתפרסמת הבוקר (ו') בעמודי החדשות של "מקור ראשון"

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה -

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...
קבלו עיתון מעריב למשך שבועיים מתנה

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים