סופי: "מכרות שלמה" שייכים לשלמה המלך

משלחת חוקרים מצאה הוכחות כי המכרות פעלו בתקופה מלכות שלמה, ולא תחת שלטון מצרים, כפי שהיה מקובל ב-50 השנים האחרונות

דליה מזורי | 2/9/2013 19:46 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
עכשיו זה סופי: חוקרים מאוניברסיטת תל אביב גילו כי "מכרות המלך שלמה" בפארק תמנע אכן משויכות לתקופת המלך שלמה, ולא לממלכת מצרים.

החפירות בגבעת העבדים
החפירות בגבעת העבדים צילום: באדיבות משלחת החפירות של אוניברסיטת תל-אביב
החוקרים, בראשות ד"ר ארז בן יוסף, הפריכו קונצנזוס מדעי בן כמעט 50 שנה, שייחס את המכרות באזור לממלכת מצרים.

הארכיאולוגים השתמשו בשיטת תיארוך הידועה כ"פחמן 14", שהופקה מממצאים חדשים שנחפרו בבקעת תמנע. בדיקת הממצאים הוכיחה כי הפעילות במכרות הנחושת הגיעה לשיאה במאה העשירית לפנה"ס, בדיוק בימי ממלכת ישראל המאוחדת של דוד ושלמה. בכך החזירה המשלחת של ד"ר בן יוסף עטרה ליושנה, ואת "מכרות המלך שלמה" בחזרה לשליט המקורי שעל שמו נקראו לפני כשמונים שנה.

הממצאים הקודמים: האם מכרות המלך שלמה התגלו בירדן?

לדברי הארכיאולוג הראשי בחפירה, ד"ר בן יוסף, "מי שמבקר היום בפארק תמנע מבין מיד שמדובר באתר מצרי, כשהוא רואה את שני הפסלים של המצרים הקדמונים שניצבים בכניסה". אך ד"ר בן יוסף מציין כי "עד שנות ה-60 בקעת תמנע נקראה 'מכרות המלך שלמה', כפי שקבע הארכיאולוג המיתולוגי נלסון גליק עוד בשנות ה-30". זו גם הסיבה לשמם של "עמודי שלמה" המהווים חלק מהאתר.

התפיסה בנוגע למכרות שלמה "השתנתה באחת", לדברי בן יוסף, לאחר שהארכיאולוג בנו רותנברג חשף במקום מקדש לאלה המצרית חתחור. "רותנברג היה ארכיאולוג מצוין, אך לא עמדה לרשותו הטכנולוגיה לתארך ממצאים בפחמן 14. ולכן הוא אוטומטית ייחס את כל שאר האתרים והפעילות בתמנע לימי הממלכה החדשה במצרים - מסוף המאה ה-14 ועד למחצית הראשונה של המאה ה-12 לפנה"ס", אומר בן יוסף.

צילום: פלאש 90
שבו לבעליהם. עמודי שלמה בפארק תמנע צילום: פלאש 90

הממצאים החדשים מתארכים את מפעל הנחושת האדיר, בן מאות הכבשנים ואלפי המכרות, לימי המלך דוד והמלך שלמה במאה ה-10 לפנה"ס. התוצאות החדשות מתבססות על תיארוך בפחמן 14 של 11 דוגמאות קצרות-חיים 10 - גלעיני תמרים וחרצן זית אחד - מבין מאות רבות של זרעים ועצמות שנחפרו באתר "גבעת העבדים".

הגבעה, שנמצאת במרכז הבקעה, בסמוך למקדש חתחור ולעמודי שלמה, נסקרה לראשונה על ידי נלסון גליק. גליק קרא לאתר "גבעת העבדים" מתוך הנחה שהחומה המקיפה את הגבעה נועדה לכלוא את העבדים שעסקו במלאכה הקשה.

אחרי חשיפת מקדש חתחור, משלחת הערבה בראשות בנו רותנברג תיארכה את גבעת העבדים לימי הממלכה החדשה במצרים - אך לא חפרה באתר עצמו. כך קרה שגבעת העבדים נותרה כאבן ללא הופכין עד לחפירות החדשות של אוניברסיטת תל אביב, שהחלו ב-2012.

11 הזרעים שנחפרו מגבעת העבדים נשלחו למעבדת התיארוך הרדיומטרי של אוניברסיטת אוקספורד, שם נקבע כי עיקר הפעילות באתר התרחשה במאה ה-10 לפנה"ס, ללא כל עדות לפעילות בימי הממלכה החדשה במצרים.

תגלית זו מצטרפת לתגלית קודמת של בן יוסף וצוותו, שהראו כי אתר 30 - אחד ממחנות התכת הנחושת הגדולים בבקעת תמנע - לא היה מיושב לפני שלהי המאה ה-12 לפנה"ס, וכי שיא הפעילות במחנה היה במאות ה-10 וה-9 לפנה"ס, ובמיוחד בעשורים החופפים לימי ממלכת ירושלים המאוחדת.



"בשבוע שעבר הגיעו תוצאות הבדיקות מאוקספורד והן מצביעות כולן על כך שאין באתר שום דבר מצרי, וכי הפעילות בבקעת תמנע היתה במאה ה-10 לפני הספירה. החידוש שלנו הוא בכך שיש לנו אתר חדש, נוסף לזה שנבדק בעבר. אתר זה מהווה את המסמר האחרון בארון בתפישה שתמנע היא מצרית. שני האתרים שנחפרו מראים לנו ששיא ההפקה של נחושת בבקעה היה בימי המלך שלמה".

לפני חמש שנים התפרסם מחקר שנערך במכרות נחושת הנמצאים בצד הירדני בערבה. גם משם נשלחו דגימות לבדיקה וגם שם היה ברור שמדובר באתר שהיה פעיל במאה ה-10 לפני הספירה. מתוך כל נתוני החפירות עולה אם כן כי ישנם שלושה אתרים המציינים שאזור הפקת הנחושת בתמנע ובערבה היה בשיאו בתקופת הממלכה המאוחדת של דוד ושלמה.


צילום: יהודה לחיאני
נחושת לבית המקדש? מכרה מודרני בתמנע צילום: יהודה לחיאני
הכיבוש המצרי

ד"ר בן יוסף מציין, כי להקמת בית המקדש היה צורך בכמות אדירה של נחושת, שכן כל קירות המקדש היו מצופם במתכת היקרה. המקור הגדול והקרוב ביותר לנחושת היה בערבה. האתר שנחפר בעבר בירדן, והאתר החדש שנחפר לפני כשלושה חדשים מציינים ללא ספק, כי מכרות הנחושת הם מימי המלך שלמה.

ד"ר בן יוסף מבהיר כי אין כל עדות לכך שדוד או שלמה נכחו באתר. גם לא נמצאו כלי חרס מירושלים באתר. אולם לדבריו, "גם אם מקבלים את הסיפור המקראי כלשונו, הישראלים הם לא אלה שהפעילו את המכרות. במקרה הזה הסיפור המקראי עולה בקנה אחד עם התרבות החומרית שנמצאה בגבעת העבדים, תרבות שמצביעה על חברה מקומית - ככל הנראה גרעין קדום של הממלכה האדומית - שהיתה כפופה לירושלים אחרי מסע הכיבושים של המלך דוד".

לדברי החוקר הראשי בחפירה, רוב האתרים בבקעת תמנע הפסיקו לפעול לקראת סוף המאה ה-10 לפנה"ס, כלומר בעת מסעו הצבאי של שושנק הראשון מלך מצרים, המזוהה עם פרעה שישק המקראי. "חמש שנים אחרי מות שלמה יוצא שישק לירושלים ומטיל עליה מס, ופתאום אנחנו רואים שינוי דרמטי במכרות שלמה. בשעה שאתרים רבים ננטשים, אלה שהוסיפו לעבוד החלו לעבוד בטכנולוגיה חדשה, מתקדמת ויעילה בהרבה. נראה אם כן שהפרעונים לא רצו בהרס תעשיית הנחושת בערבה, אלא להפך - בניצול יעיל של המחצבים המקומיים ובהפיכתה של מצרים ליעד מסחר מועדף".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה -

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים