בישראל מגיבים מהבטן במקום להתייחס לעובדות

אווירת הנכאים בעקבות החתימה על ההסכם עם איראן מוכתבת ע"י הממשלה. בפועל, אין היום שום מעצמה גרעינית המסתמכת על נשק מבוסס אורניום מועשר, וכעת נעצרה הקמת הכור באראק, שאמור היה לייצר פלוטוניום. אז למה ממשיכים לטעון שנעשתה פה טעות?

פרופ' עוזי אבן | 26/11/2013 7:32 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
הרבה כבר נכתב על ההסכם שנחתם לאחרונה בין המעצמות לאיראן. אווירת הנכאים ששוררת בארץ בעקבות ההסכם (כפי שהיא משתקפת בעיתונות ובמדיה האחרת בארץ) הדהימה אותי. האווירה מוכתבת ברובה על ידי הממשלה ודובריה ואני ממש המום. האם הם קראו את אותו ההסכם שאני קראתי? האם הם לא מכירים את התנאים שמכתיב ההסכם? האם ממשלתי לא מכירה את המרכיבים הדרושים לקיומה של מדינה/ מעצמה גרעינית? האם אלה תגובות בטן רגשיות ללא התייחסות לעובדות? האם כל העולם טועה, ורק אנחנו יודעים את העתיד?

אז הנה כמה עובדות שכל דוברי הממשלה מכירים ומסלפים בכוונה:
1.

האיום הגרעיני החמור ביותר נובע מכוונת איראן לפתח נשק גרעיני מבוסס פלוטוניום, שיופק מהכור בבנייה באראק שליד איספהן. הקמת הכור אמורה הייתה להסתיים ב-2014, והוא היה אמור לייצר פלוטוניום בכמות של שתי פצצות בשנה.

מדוע זה האיום החמור ביותר? משום שפצצות גרעין מבוססות פלוטוניום הן קטנות מספיק להרכבה על טילי השיהאב האיראני שיכולים להגיע לישראל. בהסכם הביניים שנחתם איראן התחייבה להפסיק את כל פעילות הבנייה בכור הזה. בעיניי, זה היה המבחן החשוב ביותר לכוונות של איראן, ואם ההסכם יתקיים (תחת פיקוח) - אז הוסר איום חמור מעלינו.

אגב, ראוי לציין שהכור הזה הזכיר לי במבנהו ובמיקומו המדברי את הכור הוותיק שבנינו בדימונה לפני כחמישים שנה (למי ששכח שגם לנו יש כור). הרגשתי הקלה גדולה כשקראתי את הסעיף הזה בהסכם.

2.

ומה עם האורניום המועשר? גם ממנו אפשר לבנות פצצה, לא? הרי הפצצה שהוטלה על הירושימה הייתה מהסוג הזה. אבל להזכירכם - הפצצה הזו שקלה שישה טונות, ואחרי עשרות שנים של פיתוח בארה"ב, בברית המועצות, בסין ואפילו בפקיסטן נזנחה כי אי אפשר היה להקטין בהרבה את גודלה ואת משקלה, והיא לא ניתנת לשיגור על ידי הטילים הקיימים באיראן.

למעשה אין היום שום מעצמה גרעינית המסתמכת על נשק מבוסס אורניום מועשר, ויש לכך כמה סיבות טכניות - לא רק הגודל של הפצצה, אלא גם אמינותה. אף אחד לא רוצה להשתמש בנשק גרעיני לא אמין מסיבות ברורות. לכן לא הייתי כל כך מודאג קיומית מפעילות ההעשרה באיראן, שירשו את הטכנולוגיה שפותחה ונזנחה מפקיסטן.

3.

אבל אולי האיראנים חשבו שיוכלו להגיע אלינו עם פצצת אורניום במפציץ ולא בטיל? גם לכך יש תשובה בהסכם שנחתם. האיראנים התחייבו שלא להעשיר אורניום לדרגה גבוהה שניתן לייצר ממנה פצצה. אפילו העשרה בדרגה נמוכה הוגבלה מאוד. ומכיוון שאף אחד לא סומך רק על הבטחות איראניות, הוסכם על משטר פיקוח דרקוני על ידי הוועדה הבינלאומית לאנרגיה אטומית, פיקוח כה הדוק ומחמיר שאין אף מדינה אחרת בעולם שהסכימה להסדר שכזה.

4.

אז תגידו לי: האם מצבנו השתפר בעקבות ההסכם הזה או לא? נכון, מדובר רק בהסכם לשישה חודשים (שיוארך כנראה עוד ועוד), אבל אני מרגיש פחות מאוים היום. אז למה ממשלתי ממשיכה לטעון שנעשתה פה טעות נוראית? אולי כדי שהאיראנים ישתכנעו שההסכם הוא טוב ויקבלו אותו? אולי כדי לנסח הסכם קבע עתידי עם תנאים טובים יותר? אולי כדי למנוע מאיראן לחזור מההסכם ברגע שיהיה לה נוח? אבל אם יעשו כך, הם כבר מכירים את המחיר שייאלצו לשלם. הרי זאת הייתה הסיבה לפרץ הפתאומי של הנחמדות האיראנית. מי חושב שהאיראנים הם טיפשים? אני לא.

הכותב הוא מומחה לגרעין, פרופסור לכימיה, שכיהן כחבר הכנסת מטעם מרצ בכנסת ה-15

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

טור אורח

nrg מציע במה לכותבים אורחים על ענייני השעה

לכל הטורים של טור אורח

עוד ב''דעות''

פייסבוק