מחקר: הח"כים הערבים לא מזניחים את המגזר

הח"כים הערבים מואשמים בהפקרת המגזר הערבי לטובת עיסוק בסכסוך הישראלי פלסטיני. מחקר ייחודי מפריך את הטענה

אריק בנדר | 1/12/2013 8:27 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
חברי הכנסת הערבים מוצאים עצמם לא אחת מותקפים על ידי ח"כים וגורמים בימין. אלה מאשימים אותם כי הם מזניחים את האוכלוסייה הערבית ששלחה אותם לכנסת, ועוסקים רוב הזמן בסוגיות הנוגעות לאבו מאזן ולסכסוך הישראלי-פלסטיני, במקום לדאוג לנושאי הביוב והחינוך באום אל פאחם או בטייבה.

אבל מחקר ראשון מסוגו שנערך על ידי "יוזמת קרן אברהם", ארגון יהודי-ערבי לשינוי חברתי ולקידום שילוב ושוויון בין יהודים וערבים אזרחי ישראל, בדק את פעילותם הפרלמנטרית של הח"כים הערבים בכנסת ה-18. המחקר מפריך לחלוטין את הטענות.
צילום: פלאש 90
המצאה של הימין? ח''כ אחמד טיבי על דוכן הנואמים צילום: פלאש 90

הבדיקה נעשתה לגבי הכנסת ה-18, משום שפעלה באחת התקופות הטעונות והסוערות ביחסי יהודים-ערבים. הביקורת כלפי הח"כים הערבים, שהואשמו לא אחת מעל בימת הכנסת בבגידה ובשיתוף פעולה עם האויב, הגיעה לשיא בעקבות השתתפותה של ח"כ חנין זועבי במשט המרמרה, וכן אחרי ביקור של משלחת חברי כנסת אצל שליט לוב לשעבר מועמר קדאפי.

אמנון בארי סוליציאנו, מנכ"ל משותף של "יוזמת קרן אברהם", מסביר : "בשנים האחרונות אנו שומעים יותר ויותר טענות נגד חברי הכנסת הערבים, שלכאורה לא מקדישים את עבודתם הפרלמנטרית לטיפול בתנאי החיים בישובים הערבים ובנושאים כלכליים-חברתיים. אותם גורמים טוענים כי חברי הכנסת הערבים בוחרים להתמקד בסכסוך הישראלי-פלסטיני ועניינים אזוריים שאינם עומדים בראש מעייניהם של האזרחים הערבים, ולכן הם מנותקים מהציבור הערבי ואינם מייצגים אותו. אנו סבורים שלפוליטיקאים הערבים יש חובה וסמכות לעסוק בכל טווח התחומים שעל סדר היום, אבל חשוב היה לנו לבדוק את הטענות באופן אמפירי, עובדתי".

סוליציאנו מוסיף: "בחנו הצעות חוק שהגישו חברי הכנסת הערבים בתקופה שבין 8.3.2011 ועד 15.10.2012. במקביל בדקנו נאומים בני דקה, הצעות לסדר ושאילתות. כמו כן מתוך 117 דיוני מליאה שהתקיימו במהלך מושב הכנסת ה-18 שבהם נכללו נאומים בני דקה, נבחרו באקראי 11 פרוטוקולים של דיונים, ונותחו נאומים, הצעות לסדר ושאילתות אשר הוגשו על ידי הח"כים הערבים. לצורך זה ניתחנו 27 הצעות לסדר, 51 נאומים בני דקה ו-7 שאילתות".

אורי גופר, שערך את המחקר, אומר כי הממצאים שהועלו בבדיקה הם חד-משמעיים. במהלך התקופה שנבדקה הוגשו בכנסת ישראל 1,107 הצעות חוק פרטיות לדיון מוקדם, מתוכן 158 הצעות על ידי חברי הכנסת הערבים. מתוך ההצעות שהעלו הח"כים הערבים, רק 3 עסקו באופן מובהק בסוגיות "הכיבוש": הצעת חוק להחלת אמנת ז'נבה על השטחים (ח"כ מוחמד ברכה), הצעת חוק לביטול חוק החרם (ח"כ ג'מאל זחאלקה) והצעת חוק לביטול סמכויות בעניין תכנון ובנייה בגדה המערבית (סיעת חד"ש).

שתי הצעות חוק נוספות עסקו באזרחים הערבים בארץ, אך היו בעלות השלכות גם על הסכסוך עם הפלסטינים: הצעה לביטול חוק האזרחות האוסר איחוד משפחות בין ערבי ישראל לערבים מהשטחים, והצעת חוק להחזרת תושבי בירעם ואיקרית.

הממצאים, מסביר גופר, מלמדים כי 97 אחוז מהצעות החוק הנותרות שהוגשו על ידי הח"כים הערבים עסקו בסוגיות כלל אזרחיות כגון מנהל תקין, צמצום פערים, תיקון עיוותים בחברה, ביטול העדפות לרעת האוכלוסייה הערבית וכדומה.
לקעקע את הלגיטימציה

גם בתחום הנאומים בני דקה, שאילתות והצעות לסדר התקבלו ממצאים דומים: 75 אחוז מהפעילות של חברי הכנסת הערבים שנבדקה במחקר אינה קשורה כלל לסכסוך הישראלי-פלסטיני. 24 אחוז בלבד מסך אותן פעילויות פרלמנטריות שנבדקו עסקו בסכסוך הישראלי פלסטיני ובזכויות האדם בשטחים. רוב הפעילות, 46 אחוז, עסק בנושאים הנוגעים במישרין לאזרחים הערבים.

"מניתוח הנתונים מתברר כי רק פרומיל מתוך פעילות החקיקה אותה יזמו הח"כים הערבים, פחות מ-2 אחוז , הוקדש לסוגיות שניתן להגדירן כקשורות לסכסוך הישראלי-פלסטיני ולסוגיית הכיבוש", כתב מחבר המחקר, אורי גופר, בפרק המסקנות. "מתוך שאר הכלים הפרלמנטריים, רק כ-24 אחוז עסקו בסוגיות אלה, וזאת לאחר החלת כללי שיפוט מחמירים. שאר התכנים מתמקדים בסוגיות אזרחיות של חיי היומיום של אזרחי ישראל. 46 אחוז מהן עוסקות באופן מובהק בקידום האינטרסים של האזרחים הערבים, בצמצום הפערים בין ערבים ליהודים, הסתר חסמים וטיפול במקרי גזענות ועוול".

אמנון בארי-סוליציאנו, מנכ"ל משותף של "קרן אברהם", טוען כי "מתקבל הרושם שהטענות הלא מוצדקות נגד פעילותם הפרלמנטרית של חברי הכנסת הערבים אינן עניין מקרי. זהו חלק ממאמץ נרחב לקעקע את הלגיטימציה שלהם כמנהיגי הציבור הערבי וכמי שמייצגים אותו, הן בעיני המצביעים מקרב הציבור הערבי והן בקרב הרוב היהודי".

לדבריו , "ישנה ביקורת על חברי הכנסת הערבים שנובעת ברובם המוחלט של המקרים מפעילות חוץ-פרלמנטרית שאינה בהיקפים גדולים, כמו המסע המתוקשר ללוב כאורחיו של קדאפי או השתתפות במשט המרמרה. אלה אירועים שבוודאי מזיקים לתדמית של חברי הכנסת הערבים בקרב הרוב היהודי, אם כי לאו דווקא בקרב הציבור הערבי שמתעניין מאוד בסכסוך. האירועים הללו עדיין נופלים תחת פעילות מותרת של נבחר ציבור, אבל ברור שהם מרימים להנחתה למי שמעוניין לצבוע את פעילות חברי הכנסת הערבים בגוון אחד בלבד".

יו"ר חד"ש, ח"כ מוחמד ברכה, אומר כי אינו מופתע מהממצאים: "אני מברך על כך שסוף-סוף מישהו הרים את הכפפה ובדק את הנושא, אבל אני לא צריך מחקר כדי לדעת שכ-80 עד 90 אחוז מהפעילות שלי בכנסת עוסקים בנושאי היום-יום של אזרחי המדינה בכלל, והאזרחים הערבים בפרט. רק השאר מוקדש לסוגיות לאומיות".

"לצערי התקשורת מחפשת סנסציות ודם ואינה עוקבת אחר הפעילות השוטפת שלנו. בימין מנסים לנגח אותנו ולסכסך בינינו ובין הציבור שבוחר בנו, להציג אותנו כמי שלא דואגים לאינטרסים שלהם. בעיניי זו גזענות לשמה, אבל התשובה הכי טובה היא עצם העובדה שהבוחרים שלנו שולחים אותנו שוב, קדנציה אחר קדנציה, לייצג אותם בכנסת".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה -

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים