פרשת קיקוס: הרוצח האמיתי מסתובב חופשי

שני עשורים לאחר הרצח שהסעיר את המדינה, יש למערכת המשפט בישראל הזדמנות לתקן את העוול שנעשה לסלימאן אל-עביד

עמיר רפפורט | 18/12/2013 7:36 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
סולימאן אל-עביד היה יכול להיות היום בבית: אילו רק היה מביע חרטה על רצח חנית קיקוס, הוא היה מקבל ניכוי של שליש מתקופת מאסרו וחוזר לאישה, לילדים ולנכדים ברהט. אלא שאל-עביד מעדיף לשבת בכלא ולא להודות שוב ברצח שלא ביצע, כפי שנשבר בלילה אפל בתולדות משטרת ישראל, אחרי שהחוקרים הפשיטו אותו מבגדיו ונגעו באמצעות סרגל באבר המין שלו.

- רצח קיקוס: הוגשה בקשה למשפט חוזר
- רצח חנית קיקוס: הסיפור האמיתי

נסיבות ההודאה של אל עביד ברצח שלא ביצע, שלא היו ידועות לבית המשפט ששלח אותו במקור למאסר עולם, נחשפו לפני כשמונה שנים בתחקיר מקיף שפורסם ב-מעריב על ידי כותב שורות אלה ועל ידי הקרמינולוג איש השב"כ לשעבר, ד"ר אריאל ליבנה, ואולם העובדה שאלעביד אינו הרוצח, ושהרוצח האמיתי עדיין מסתובב חופשי, הייתה ידועה לגורמים במערכת המשפט כבר שנים קודם לכן.

ליבנה חקר ביחד עימי את פרשת הרצח במשך שנתיים. במסגרת החקירה שלנו נגבו עדויות מעשרות עדים שהמשטרה לא טרחה לחקור ביסודיות (כיוון שהיה לה את אלעביד "ביד"), וכן התגלה האדם האמיתי שלקח את קיקוס טרמפ ברכבו ונחשפו קצות חוט שמצביעים על הרוצח האמיתי (את התחקיר המקיף ניתן למצוא עד היום בחיפוש באתר nrg מעריב). התחקיר חשף עשרות שיבושים בחקירה ובמשפט של אלעביד, שכל אחד מהם היה יכול להצדיק בפני עצמו את שחרורו המיידי.

ואכן, בעקבות התחקיר הודיעו נשיא המדינה, שר המשפטים ומפכ"ל המשטרה דאז כי יפעלו לשחרור אל-עביד מהכלא. צוות מיוחד של המשטרה אף המליץ לפתוח בחקירה מיידית כדי לעלות על עקבות הרוצח האמיתי. אלא שלרוע מזלו של אלעביד, הנשיא היה משה קצב, שר המשפטים היה חיים רמון ומפכ"ל המשטרה - משה קראדי; כל אחד מהם נאלץ לפנות את כיסאו בתוך זמן קצר מסיבה אחרת. אל-עביד נשאר בכלא. כאשר דניאל פרידמן כיהן כשר המשפטים הוא מינה את השופטת מרים בן פורת לבחון את הפרשה על סמך ממצאי התחקיר העיתונאי, אך זו פרסמה המלצה אבסורדית-מצד אחד לא לשחרר את אל-עביד, ומצד שני לקצר את תקופת המאסר שנקצבה לו, בנימוק שהציבור מתקשה להאמין שהוא הרוצח.

בעיית הבעיות של אל-עביד היא העובדה שדינו הוכרע לפני כעשרים שנה על ידי הרכב מורחב של בית המשפט העליון, ולכן נחשב "תיק חלוט". מבחינת החוק היבש, אל-עביד "אשם מעל לכך ספק" למרות שלא פחות מארבעה שופטים שונים חשבו לאורך הדרך כי יש לזכות אותו, כולל השופט ניל הנדל שקבע כי הזיכוי הוא מוחלט ואפילו לא מחמת הספק. אפילו התובע במשפט הציע לשחרר את אל-עביד כאשר גופתה של קיקוס נמצאה במקום שונה לחלוטין מהמקום שבו אלעביד טען כי זרק אותה, בהודאה שנגבתה ממנו בהיותו עירום ומושפל.

צחוק הגורל: נשיא בית המשפט העליון כיום, ד"ר אשר גרוניס, היה שופט בבית המשפט המחוזי בבאר שבע שם נשפט אל-עביד. השופט צבי סגל, שלחץ להרשיע את אל-עביד ואף היה בקשר עם התביעה ועם המשטרה תוך כדי המשפט (למרות איסור מוחלט), הועבר מבית המשפט למחוז שיפוט אחר בלחץ עמיתיו השופטים. עתה גרוניס יידרש להכריע בבקשה שלא הייתה כמותה בישראל: לערוך משפט חוזר לאדם שכבר הורשע ברצח בפני ההרכב הנרחב ביותר האפשרי בבית המשפט העליון.

הבקשה למשפט חוזר היא מסמך מאלף, פרי עבודת נמלים של הקרימנולוג ד"ר ליבנה, שלא אמר נואש ונעזר במשך השנים האחרונות בעשרות אנשים שישיבתו של אל-עביד בכלא על לא עוול בכפו אינה נותנת מנוח לנפשם. בין אותם אנשים נמצאים גם גורמים לשעבר במערכת המשפט שיודעים בדיוק מה קרה בין כותלי מערכת הצדק לפני למעלה מ-20 שנה , כאשר אל-עביד נשלח למאסר בגין הרצח שלא ביצע.

הבקשה למשפט חוזר מתבססת על ארבעה יסודות: ראיות חדשות ללחץ לא חוקי בחקירה; ראיות לשקרים ולזיופים מצד צוות החקירה המשטרתי בפרשה; עדותו של האדם האמיתי שאסף את קיקוס ברכבו בערב שבו נרצחה; וראיות לכך שהמטרה פעלה רק כדי "לתפור את התיק" לאל-עביד גם לאחר שהגופה נמצאה במקום "הלא נכון" מבחינתה, במקום לחפש אחר הרוצח האמיתי, כפי שהייתה מחויבת לעשות. אל-עביד הזדקן בכלא והוא כבר בן 63. הוא קיבל את הבשורה על הגשת הבקשה למשפט חוזר בעניינו אתמול בבית הכלא, בשיחת טלפון עם ד"ר ליבנה. לאחר יותר מ-21 שנים של מאסר שווא, אל-עביד הוא כמובן קטן אמונה במערכת הצדק הישראלית. האם הפעם יתבדה?
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עמיר רפפורט

צילום:

עורך ומו"ל Israel defence, הפרשן הצבאי של מעריב, בין מגישי "רצועת הביטחון" בגל"צ

לכל הטורים של עמיר רפפורט

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים