מבחינת המדינה המסתננים הם רק מספרים

במקום להביא את המסתננים לדיון בעניינם בבית המשפט, רשות ההגירה הגישה את מספרי האסירים שנתנה להם לאחר מעצרם בארץ

יובל גורן | 26/12/2013 8:32 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
אחת הטענות המרכזיות של ארגוני זכויות האדם והסיוע לזרים בישראל בהקשר למבקשי המקלט מאריתריאה וסודן היא שבהיעדר מדיניות הגירה רשמית בישראל נוצר מצב ביניים בלתי נסבל - הן למבקשי המקלט והן לתושבי
חוסר רגישות. הפגנת המסתננים
חוסר רגישות. הפגנת המסתננים פלאש 90
הערים בהן התרכזו בשנים האחרונות: מצד אחד, המדינה מסרבת בנחרצות לאפשר לסודנים ולאריתריאים שהסתננו לכאן מגבול מצרים לבדוק באופן פרטני את בקשותיהם להכיר בהם כפליטים.

מצד שני, ישראל בוחרת שלא לגרש אותם למדינותיהם, ומתייחסת ללמעלה מ-50 אלף בני אדם כקבוצה אחת שכתוצאה מכך מעבירה את זמנה בין רחובות הערים לבתי הכלא, ולאחרונה למתקן השהייה הפתוח שטיבו ותועלתו בשלב זה אינם ברורים.
 
אולם שלשום, באולם בית המשפט המחוזי בבאר שבע ביושבו כבית המשפט לעניינים מנהליים, הגיע היחס של המדינה - מרשות ההגירה במשרד הפנים עד מערכת בתי המשפט - לשיאים חדשים של קהות חושים, וזה בלשון המעטה.
 
נציגי המדינה ורשות ההגירה פנו לבית המשפט בבאר שבע במסגרת ערעור על בקשתם לשלוח את מבקשי המקלט שהשתתפו בצעדה בשבוע שעבר לכלא, בלי שטרחו להביא לדיון את האנשים שעליהם נסובה הבקשה. זאת ועוד: הם הסתפקו בהגשת בקשה עליה נרשמו מספרים בלבד, שהם מספרי האסיר שניתנו להם עם כליאתם הראשונה בישראל לאחר שנכנסו לכאן מגבול מצרים.
המספרים מפרוטוקול הדיון בביהמ''ש

"בסיס להליך משפטי הוגן"

עו"ד אסף וייצן, היועץ המשפטי של מוקד הסיוע לפליטים ומהגרים שמייצג חלק ממבקשי המקלט הללו, ניסה מיד עם פתיחת הדיון למחות על עצם הפרוצדורה החריגה, אולם ללא הועיל. "אני טוען שאי אפשר להגיש ערעור בצורה בה הוא הוגש", אמר עו"ד וייצן לשופטת שרה דברת, סגנית נשיאת בית המשפט המחוזי בבאר שבע.

"מדובר באנשים פרטניים. היה צריך לצרף את ההחלטה הנוגעת לכל אחד ואחד מהם. מדובר ביותר מ-150 אנשים ששמותיהם לא צוינו. את חלקם אני מייצג, אבל אחרים אינם מיוצגים על ידי וגם אם יש להם עורכי דין אחרים, הם לא כאן. אני עומד על כך שהאנשים שאני מייצג יהיו נוכחים בדיון. זו זכות חוקתית שנקבעה על ידי בית המשפט העליון, ומעבר לכך - מדובר בבסיס להליך משפטי הוגן".

נציגת רשות ההגירה בדיון, עו"ד נחמה ברוק, טענה מנגד: "אנחנו רצינו להביא בפני בית הדין את המשיבים", אך כפי שעלה מדבריה בהמשך, "הגשת הערעורים נבעה מלחץ גדול (. . .) ברור שלג בי פער הזמנים לא היה ניתן להגיש עם שמותיהם".

השופטת דברת ביקרה את האופן ב ו ביקשו נציגי המדינה לדון בעניינם של מבקשי המקלט, וציינה בהחלטתה: "טרם אתייחס לגוף ההחלטה, אעיר לגבי הדרך בה הוגש הערעור שבפניי. שמות המשיבים לא פורטו, אלא רק מספרי המוחזק שלה ם. איני סבורה שזו הדרך הראויה להגשת ערעור, מאחר שמאחורי המספרים עומדים אנשים, ומן הראוי לציין את שמות האנשים ולא מספרים".


 

למרות דברי הביקורת, נראה כי גם השופטת דברת עצמה לא מנעה את הסיטואציה החריגה לכל הדעות. "ככלל אכן נכון הדבר שיש לקיים הדיון במעמד המשיבים, אלא שערעור זה הוגש אתמול סמוך לשעה 24:00, ולא חשבתי ש זה יהיה אפשרי להביא את המשיבים לדיון של היום", קבעה השופטת ואף הוסי פה: "על כן הוריתי שככל שהם מיוצגים לזמן את בא כוחם לדיון".

כאמור , הדיון התקיים על א ף הצהרה מפורשת של עו"ד וייצן ש הוא לא מייצג עשרות מהעצורים. לדיון הבא, שיתקיים ביום ראשון הקרוב, כבר הורתה השופטת את מה שנראה עד אתמול ברור מאליו - לזמן גם את העצורים ולא להסתפק ברשימת המספרים שלהם.

מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר: "המסתננים שלגביהם נערך הדיון בבית המשפט לא הובאו אליו על פי הוראת בית המשפט. הדיון נסב סביב שאלת הסכמות של בית הדין למשמורת ולא נגע לנסיבות הפרטניות של המסתננים. הטענות לגבי הבאת המסתננים הועלו במהלך הדיון ובית המשפט לא נעתר להן".

רעות מיכאלי, מנכ"לית המוקד לפליטים ומהגרים: "מה שקרה אתמול בבית המשפט מהווה נדבך נוסף שמלמד על היחס של הרשויות לאנשים האלה, שלא רואות אנשים אלא תופעה שצריך להיפטר ממנה. העובדה שלאנשים אין שם ושאנשים הופכים למספרים מאפשרת לא להביא אותם לדיון שעוסק במעצרם, כשחלקם בכלל לא מיוצגים ולא מודעים לכך שמתנהל בעניינם הליך משפטי".

טענות לאלימות השוטרים

בתוך כך שיגר שלשום מוקד הסיוע לפליטים ומהגרים מכתב דחוף לפרקליט המדינה, שי ניצן, בדרישה לפתוח בחקירה מידית של האלימות שננקטה כלפי מבקשי המקלט במהלך מעצריהם בשתי צעדות המחאה בשבוע שעבר.

למכתב לפרקליט המדינה צרפו אנשי המוקד עדויות של מבקשי מקלט שהעלו תמונה קשה של אלימות בלתי מידתית ומיותרת שבינה ובין הליך המעצר לא היה דבר, וכן של התעמרות והתעללות מצד פקחי רשות ההגירה במבקשי המקלט. זאת, כשבחלק מהמקרים העצורים כבר היו ישובים בתוך האוטובוס, חלקם אף היו אזורים.
 
אחד האריתריאים שנעצר במהלך הצעדה השנייה סיפר לאנשי מוקד הסיוע: "כשהתרחקנו מהתקשורת והתחיל להחשיך, זה נעשה גרוע ומאוד אלים. הכו אותי המון, בכל הגוף. שלושה אנשים הכו אותי באגרופים באוזן, ומאז קשה לי מאוד לשמוע. לא התנגדנו ולא סירבנו - ולמרות זה הכו אותנו רק על מנת להתעלל בנו, גם מתוך עצבים. זה היה נראה כאילו הם עושים את זה בשביל הכיף".

מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר כי היא דוחה בכל תוקף את הטענות וכי "כלל פקחי הרשות פועלים על פי חוק ופעלו כלפי המסתננים במתינות ובתיאום עם משטרת ישראל".  

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה -

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים