הלחץ האמריקאי פוגע באסטרטגיית המו"מ

יותר מאשר ממצרים, מסוריה או מאיראן, אנחנו צריכים לחשוש דווקא מהשתלבותה הלא רצויה של ארה"ב במשא ומתן עם הפלסטינים

אמנון לורד | 29/12/2013 8:48 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
"מצרים קורסת אל תוך עצמה. הצבא שלה עסוק בהשלטת סדר ובשלטון. סוריה מתפוררת במלחמת אזרחים ללא סוף. עכשיו גם טורקיה של ארדואן במשבר פוליטי וכלכלי חמור. אין לישראל למעשה דאגות רציניות", אמר לי דייויד גולדמן, בעל הטור "שפלנגלר" שספרו "ציוויליזציות גוועות" יוצא בימים אלה בשפה העברית.

אמרתי לו, שבכל זאת אני רוצה להיות מודאג ממשהו. "איראן!" הוא אמר. "אתם צריכים להיות מאוד מודאגים מאיראן". אז למה אנחנו כל כך מודאגים מהפלסטינים? ובהקשר הכפול של איראן והפלסטינים יש להוסיף לדאגותיה של ישראל גם את ארצות הברית. למעשה, מאז שהחלו הדיבורים על הלחץ האמריקני להיכנס למשא ומתן עם אבו מאזן, לא השתנו התנאים הסביבתיים והתנאים הפנימיים.

לא קיים היום מצב אזורי שמאפשר לישראל לעשות ויתור כלשהו בשטחי יהודה שומרון והבקעה. לכן נראה שהאסטרטגיה של ראש הממשלה נתניהו כלפי הפלסטינים היא של הכלה. במקרה של שנת 2013 - הכלה מדינית.

הפלסטינים מסוגלים לגרום לנו נזק בזירה הבינלאומית. אבל לא יותר מדי. המשא ומתן, כפי שהוא מתנהל, נותן מענה זמני טוב כהכלה של פוטנציאל הנזק הפלסטיני. כל זאת בידיעה שהמצב הקיים של אחיזה ישראלית בשטח, קיומה של רשות פלסטינית ושיתוף פעולה בטחוני וכלכלי - הוא המצב הטוב ביותר כרגע. כאן נכנס המרגיע הנוסף מבית מדרשו של דייויד גולדמן, חוקר המגמות של חברות בעולם: היפוך המגמה הדמוגרפית בשטחי ארץ ישראל לטובת ישראל מקנה לנו אורך נשימה שלא היה בעבר.

הבעיה הגדולה של ישראל מול הפלסטינים היא השתלבותה הלא רצויה של ארה"ב כגורם מעורב במשאים ומתנים. ככזאת, היא מתגלה כבעלת שאיפה להתערבות פנימית בתוככי הממסדים של מדינת ישראל. לפי דיווח של ערוץ 2, מרטין אינדיק נפגש עם אנשי ביטחון בכירים בניסיון להפעיל אותם כדי לשכנע את דעת הקהל הישראלית הספקנית. בעיקר בנושא בקעת הירדן.

מותר להניח, שהאמריקנים בוחשים גם בקלחת הפוליטית הקואליציונית. זאת החולשה השנייה של ישראל: בגלל היחלשותה של מפלגת השלטון, הליכוד, מעורבים במשא ומתן עוד שלוש מפלגות, שתיים מהן בעלות צביון שמאלי - יאיר לפיד וציפי לבני. כך יוצא שהמשא ומתן הישראלי-פלסטיני שולט היום בפוליטיקה הישראלית ואולי קובע את גורל הממשלה.

בינתיים, התשובה של ראש הממשלה לסבך הפוליטי של המשא ומתן הוא צירופו ד"ר דורי גולד לסגל שלו. גולד היה אחד מתוך שני יועצים שסייעו לנתניהו לנסח את נאומו הדרמטי בקונגרס אחרי מסכת ההשפלות מטעמו של הנשיא אובמה בזמנו. גולד, יותר מכל מומחי הדיפלומטיה והמדיניות בישראל, חידש את החשיבה בדבר החיוניות של בקעת הירדן לישראל במסגרת התפיסה של גבולות ביטחון.

מאחורי גולד - אלן בייקר, שהיה בעבר היועץ המשפטי של משרד החוץ. לא מכבר שלח בייקר מכתב מנומס אך חריף למזכיר המדינה ג'ון קרי והעמיד אותו על הטעויות החמורות שלו בכל הנוגע למעמדם המשפטי החוקי של הישובים הישראלים בשטחי איו"ש והבקעה. אך נראה כי הלחץ האמריקאי מסכן את אסטרטגיית ההכלה המדינית מול הפלסטינים. יגיע הרגע שנתניהו יצטרך פשוט להגיד לאמריקנים "לא". לבני ולפיד יצטרכו אז להחליט אם הם תומכים בראש ממשלת ישראל או במזכיר המדינה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

אמנון לורד

צילום:

עיתונאי. עבד כעורך וכותב בעיתון "חדשות", לאחר מכן עבד כמבקר קולנוע בידיעות תקשורת. משמש כעורך בכיר ב"מקור ראשון". כתב מספר ספרים. האחרון: "הדור האבוד", ביוגרפיה פוליטית של אורי אבנרי

לכל הטורים של אמנון לורד

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים