היד הקלה של המשטרה: שיא במספר המעצרים בשנת 2012

מאז 97' חלה עלייה תלולה במספר הכלואים, כך עולה מנתונים שהוצגו בכנס "מעצרים ללא מעצורים". גורם בסנגוריה: "המשטרה הפכה את המעצרים ליעד"

יעל פרידסון | 1/1/2014 9:01 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
כמות המעצרים שמבצעת המשטרה עולה באופן תלול בשנים האחרונות ומספר המעצרים עד תום ההליכים הוכפל בעשור האחרון, כך עולה מנתונים שהוצגו אתמול בכנס שנערך במכללה האקדמית ספיר תחת הכותרת "מעצרים ללא מעצורים".

 צילום ארכיון: פלאש 90
על פי נתונים של משטרת ישראל, שהציג אתמול בכנס עו"ד יורם סגי זקס, בשנת 2003 הוגשו 501,401 תלונות, לעומת 359,717 בשנת 2012.

מספר המעצרים בשנת 2003 היה 46,120 והוא זינק ל-60,325 בשנת 2010, ו-55,881 בשנת 2012. על פי דוח הסניגוריה הציבורית לשנת 2012, מספר המעצרים היה אף גדול יותר ועמד על 62,291. אם הנתון מדויק, מדובר במספר שיא של מעצרים.

העלייה התלולה מתחילה בשנת 1997, אז נחקק חוק סדר הפלילי, הידוע כ"חוק המעצרים". "החוק הוא ליברלי מאוד, שמגדיר שלא עוצרים סתם אדם וצריכה להיות עילה למעצר. בשנה אחרי שהחוק התקבל הייתה ירידה דרמטית במספר המעצרים, אך מאז הנתונים כל הזמן עולים", אמר ד"ר סגי זקס, מרצה בבית הספר למשפטים ספיר ועובד בסניגוריה הציבורית. בעיניו במקום שהמשטרה תוכיח את נחיצות המשך המעצר, הפרקליטים נאלצים להוכיח מדוע יש לשחרר את העצור.

"לא יכול להיות שהפשיעה יורדת והמעצרים עולים, צריך להבין למה זה קורה ולפעול נגד זה", אמרה בכנס השופטת בדימוס דליה דורנר. "חירות האדם היא הזכות החשובה ביותר, בלעדיה אין לנו חיים". כמות המעצרים עד תום ההליכים הכפילה את עצמה בתוך עשור, מ-10,646 בשנת 2002 ל-21,685 ב-2012.
אג'נדה בעייתית

בהשוואה ל-1997, אז נעצרו 4,384, מדובר בקפיצה של כמעט פי חמישה. הסיבה לכך, לפי ד"ר זקס, היא הגדרת כמות המעצרים על ידי המשטרה כיעד. כך לדוגמה מופיע בשנתון הסטטיסטי של משטרת ישראל לשנת 2012, "תיאור יעד: הגדלת כמות מעצרי תום ההליכים על ידי היחידה. כאינדיקציה לאיכות ההתמודדות עם הפשיעה החמורה".

"האג'נדה המשטרתית השתלטה על השיח המשפטי", האשים זקס. "מעצרים לא אמורים ליצור הרתעה ולמגר את הפשיעה. לשים יעדים מספריים לגבי מעצרים של אנשים, וכשמפקד תחנה נמדד לפי מספר מעצרים זה בעייתי מאוד. בפרקליטות לא יעלה על הדעת שיציגו להם יעדים כמותיים, כמו הגשת כתבי אישום".

המעצר עד תום ההליכים גורם לעתים קרובות לעצורים להודות בעבירה ולהגיע להסדר טיעון, במטרה להביא לסיום המעצר. ד"ר זקס מצביע על מספר פתרונות אפשריים, ביניהם לקצוב תקופת מאסר על פי חומרת העבירה וכן צמצום מספר המקרים שמופנים לשירותי המבחן, במטרה להפחית את העומס עליהם.


בדוברות המשטרה אמרו אתמול כי "בלי להתייחס לנתונים הספציפיים המוצגים, העלייה באחוז התיקים שבהם הוגש כתב אישום ובשיעור התיקים שבהם החליטה מערכת המשפט להאריך מעצרם של ונאשמים עד תום ההליכים הם הראיה לעלייה ניכרת בסיכויי העבריין להיתפס ובאפקטיביות האכיפה.

"כתבי אישום הם תוצר של הליך איסוף ראיות איכותי וחקירה מאומצת ומקצועית. משטרת ישראל אינה מבצעת מעצרים ככלי ענישה. למותר לציין כי בקשה למעצר עד תום ההליכים מוגשת כלפי נאשמים שנגדם התגבשה תשתית ראייתית והוגש כתב אישום ולא כלפי חשודים שעניינם מצוי בחקירה. הבקשה מתבססת על עילות המעצר עד תום ההליכים המוגדרות בחוק ובפסיקה, בדגש על מסוכנות ושמירה על שלום הציבור וביטחונו והמכריע בעניינם הינו בית המשפט".

בפרקליטות אמרו אתמול כי "מעצר נאשם עד תום ההליכים הוא כלי חשוב ואפקטיבי עבור מערכת אכיפת החוק. הפרקליטות משתמשת בו רק בהתקיים עילות המעצר ויתר התנאים הקבועים בדין".

"אפשר לנהל חקירה גם בלי מעצר"

עבור הסנגוריה הציבורית, כצפוי, הביקורת על כמות המעצרים הגבוהה כלל אינה חדשה. בדוח האחרון שפרסמה הסנגוריה הציבורית, נמתחת ביקורת קשה על מעצרי לילה מיותרים, שבהם במקום שהמשטרה תשחרר את העצורים בערבות כספית היא מביאה אותם בבוקר בפני שופט והם משתחררים בתנאים דומים. הדבר פוגע בזכויות החשודים, אך גם גורם להחמרת הצפיפות בתאי המעצר, ובזבוז זמן ומשאבים של בתי המשפט, הסניגוריה הציבורית, שירות בתי הסוהר והמשטרה.

"מאז חקיקת חוק המעצרים, אנחנו רואים גידול דרמטי במספר המעצרים בשנה. החוק הזה נחקק בעקבות הביקורת שהייתה על מספר המעצרים ובמטרה להפחית אותם", אומר הסנגור הראשי, ד"ר יואב ספיר. "הוא מגדיר מתי מותר לעצור אדם. ומה המצבים שבהם החקירה מצדיקה מעצר עד תום ההליכים - מחשש שהאדם ישבש חקירה, יימלט או שהוא מסוכן.

"אני חושש שהמשטרה רואה במעצר אמצעי הרתעה או ענישה, מטר מיות בחברה דמוקרטית משמש גם למטרת שבירת דבר שמקל על המשטרה היה לבצע את החקירה גם בדוח, הסניגוריה הציבורית סף למעצרים המרובים, רבים אינם זוכים לממש זכות ההיוועצות שלהם בס לפני חקירתם במשטרה.

"ברובם המכריע של המקרים, מודיעה משטרת ישראל לסנגוריה הציבורית על דבר מעצרם של העצורים לאחר שכבר נחקרו, כך שמידת האפקטיביות של מימוש זכות ההיוועצות בשלב זה נפגעת באופן ממשי", אומר ד"ר ספיר. עם זאת, יש לציין כי בשנת 2012 חל שיפור קל בהתנהלות המשטרה בנושא זה.

מה הפתרון לכמות המעצרים הגבוהה?
"אני חושב שצריך להיות שינוי מדיניות של המשטרה בשלב המעצרים הראשוניים וצריך להבין שחקירה יכולה להתנהל כשאדם איננו עצור, ולא צריך להתמקד בחילוץ הודאה מהחשוד. צריך לשאוף לאיסוף ראיות בדרכים אחרות, שהן לא רק שלא פוגעות בחירות האדם שהוא חף מפשע אלא יש להם פוטנציאל יקות יותר. גם במעצליכים צריך לעשות ר מעצרים עד תום קרים חריגים שבהם חלופה למעצר כפי סוד האדם וחירותו ".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה -

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים