לעמוד מול סכנת המסתננים

חייבים להדוף את הלחץ להעניק למסתננים מעמד של פליטים. המזימה מאחורי המהלך היא להפוך את ישראל למדינת כל אזרחיה

יהודה יפרח | 6/1/2014 7:36 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
הלב היהודי נחמץ. אתה רואה את נחיל האדם ששוטף את רחובות תל אביב ומתמלא חמלה. לאן נחזיר אותם, לעולם השלישי הרעב והנחשל? אתה גם נזכר בציווי לאהוב את הגר, כי גרים היינו בארץ מצרים. ובכלל, ממה אנחנו מפחדים? הגדר הרי כבר עומדת, זרם המסתננים פסק, אז מה לעזאזל מונע ממדינת ישראל הגדולה וחזקה לגלות קצת סולידריות אנושית ולהציע מזור לסבל ולמצוקה של האומללים שנולדו בחלק הלא נכון של העולם?

אז זהו שלא. מול כדור השלג של בעיית ההסתננות מאפריקה, ישראל חייבת לשים נקודה. לא בגלל שאנחנו רעים, לא בגלל שאנחנו לא יכולים, אלא בגלל שיש רגעים שבהם המוח צריך להיות שליט על הלב. בגלל שיש רגעים שבהם צריך לקבל החלטות לא אסתטיות.

הסיבה היא קודם כל פרקטית. מי שקורא את תשובות המדינה לבג"צים הלא נגמרים של ארגוני הסיוע למסתננים רואה שהפרקליטות מצביעה שוב ושוב על עובדה אחת פשוטה: מספר המסתננים שחודרים לתחומי הארץ נמצא במגמת ירידה. לא בגלל הגדר, אלא בגלל הקשחת התנאים והקושי הגובר והולך להיטמע ולקבל פה תעסוקה. זו כבר סיבה מספיק טובה למה לא להרפות, כי ברגע שהרצועה תותר זרם הפליטים רק יילך ויגבר. הם יחפרו מתחת לגדר, יבואו דרך הגבול הירדני הפרוץ או ימצאו דרכים יצירתיות אחרות להגיע הנה.

ועכשיו מהותית. לא צריך מקורות מודיעיניים יוצאי דופן כדי להבין שהאלפים ששוטפים את הרחובות לא עושים את זה על דעת עצמם אלא בהכוונה של ארגוני סיוע בינלאומיים. המסר המרכזי בהפגנות האחרונות, שאותו הדוברים והשלטים לא מנסים להסתיר, הוא דרישה מהאו"ם להתערב ולכפות על ישראל להעניק לכלל המסתננים מעמד של פליטים, לקראת אזרוח מלא. שאיפתם הגדולה יותר היא שישראל לא תהיה רשאית לקבוע מדיניות הגירה משל עצמה, ותישמע בעל כורחה לתכתיבים של ארגוני הזכויות הרדיקליים. הרעיון של המהלך הזה פשוט: מאמץ למסמס את צביונה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית והפיכתה למדינת כל אזרחיה.

"בינאום הסכסוך", אגב , הוא לא מושג חדש בשיח פה. ארגוני השמאל האנטי-ציוני השתמשו בו, לא בלי הצלחה, גם בקידום החרם הבינלאומי על ישראל דרך ארגוני ה-BDS, וגם בהפיכתה של ישראל למצורעת בטריבונלים משפטיים בינלאומיים מסוימים בגלל עצם אחיזתה בשטחי לב הארץ ששוחררו במלחמת ששת הימים. הרעיון הוא אותו רעיון: בשם האתוס של "להציל את ישראל מעצמה? חותרים ארגונים אלו לקעקע את יסודות המשילות והלגיטימציה של מדינת ישראל ולחתור תחת יסודות הקיום והריבונות שלה.

ועכשיו, תשאלו, מה תעשה עם המסתנן הפרטי המסכן שכל מה שהוא רוצה זה קורת גג ואוכל? התשובה היא שעל זה אכן צריך להיאבק. מבחינה יהודית ומוסרית כל עובד צריך לקבל משכורת מלאה, בזמן ועם כל התנאים כחוק. אבל בהקשר של המסתננים זה יוכל להיות רק מול תמורה ממשית. ויתור על חלום הפליטות יעניק להם את האפשרות להיות עובדים, כמו העובדים הזרים ממזרח אסיה.

כל מסתנן שיסכים לכך יוכל לעבוד בישראל ולקבל את שכרו כחוק, כנגד התחייבות שבתום תקופה של שנה עד שנתיים הוא יחזור לארץ מוצאו. רוב המשכורת שלו תישמר בקרן שאותה הוא יוכל לשחרר רק בשדה התעופה ובינתיים יקבל את צרכי הקיום הבסיסי.

למדינת ישראל אסור לתת למסתננים מעמד של פליטים משום שלפי החוק הבינלאומי מי שמחויבת להעניק להם את המעמד הזה היא מצרים, שכן הם הגיעו אליה לפני שהסתננו לארץ. הענקת מעמד באופן וולונטרי תהיה בכיה לדורות. היא תהפוך, בשיטת הבומרנג, לחיוב כפוי מצד הקהילה הבילאומית, בדיוק כמו המוכנות הוולונטרית ההיסטורית של מאיר שמגר להחיל את אמנות ז'נבה והאג ביהודה ושומרון שמיתרגמת בימים אלו לאיום בתביעות משפטיות נגד ישראל.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

יהודה יפרח

צילום: .

ראש הדסק המשפטי של מעריב ומקור ראשון

לכל הטורים של יהודה יפרח

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים