למה לבני ממשיכה להיות שק החבטות של בנט?

ראוי שציפי לבני וחבריה לתנועה יעזבו את הממשלה ויעברו לאופוזיציה, שהרי אין שום משותף בין דעותיהם המדיניות לבין עמדת הממשלה הנוכחית

מיכל אהרוני | 7/1/2014 9:02 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
לפני מספר ימים כתב השר נפתלי בנט את הסטטוס הבא: "ציפי לבני, היום: השאלה אינה אם יש פרטנר. אנחנו צריכים לסמן מטרה ולפעול, ואם אין פרטנר פלסטיני - עלינו לעשות הסכם עם העולם. השלב הבא: אם אין פרטנר פלסטיני, נלך על הסכם עם חייזרים".

האמת? די משעשע. השר בנט קיבל הרבה מאוד לייקים והסטטוס היה מאוד ויראלי. רק שהמדובר באמירה מבזה שנאמרה בפורום הפומבי ביותר על ידי עמיתה של לבני, שעובד איתה באותו מקום. השר בנט זלזל בשרה לבני, בדברים שאמרה ובפעילותה המיניסטריאלית. במקרה שכזה ראש הממשלה, שמנהל את העסק, היה אמור לנזוף בבנט. כך נוהג מנהל של עסק שבו אחד הבכירים פוגע בפומבי בבכיר אחר על רקע עבודתו בארגון. אבל ראש הממשלה לא חשב, לרגע, להגן על לבני. בשתיקתו נתן לזה לגיטימציה.

כי על אף הכותרת המרשימה "השרה האחראית על המשא ומתן המדיני", לבני לא באמת מייצגת את ממשלת ישראל בפגישות שהיא מקיימת עם בכירים פלסטינים ואמריקאים. לבני היא זרוע נפרדת שאין לה דבר וחצי דבר עם עמדת הממשלה הנוכחית. היא קיבלה את המינוי הזה רק מפני שצריך היה להוכיח לאמריקאים שיש ניסיון לחזור לשולחן המשא ומתן, והיה צריך להכניס אותה לקואליציה בשביל עוד שש ידיים.

לבני לא רצתה אופוזיציה, נתניהו הבין שהוא קוטף די בקלות את עלה התאנה האולטימטיבי, וכך יצאה לדרך עסקת השנה: אנחנו נשלם את כרטיסי הטיסה, את תיפגשי ותדברי. ובינתיים, בשטח, נעשה מה שבא לנו בחסותך וברשותך. וכך הפכה לבני, האישה שיכלה להיות ראשת ממשלת ישראל, האישה העקרונית והמצפונית, הפוליטיקה החדשה, לכלי שרת בידיהם של נתניהו, ליברמן ובנט.

בכל פעם שמישהו בא בטענות, שולפים את לבני ומוכיחים שיש משא ומתן רציני. הנה, השרה רק עכשיו שבה מסבב שיחות נוסף, ובשבוע הבא היא תקיים עוד סבב. אנחנו רק נבנה פה בינתיים כמה אלפי יחידות דיור, נעשה ממנה צחוק בפייסבוק ונרוויח על גבה כמה נקודות. היא, ממילא, לא תעשה שום דבר. היא שקועה עמוק בפרטי ההסכם המתגבש ואין לה זמן לזוטות.

עומד שר החוץ ומדבר על כך שלא יהיה הסדר בלי להחזיר את אום אל פאחם. ראש הממשלה ממהר לגבות אותו, גם הוא מחזיר תושבים ישראלים. לבני היא גם שרת המשפטים, היא מחויבת לדמוקרטיה הישראלית. ראשי המדינה מדברים פה על 20 אחוז מתושביה כעל אנשים שצריך ואפשר להגלות, להעביר לידיים של מדינה אחרת. זה דמוקרטי? בוועדת השרים עובר חוק שמסנדל את המשא ומתן.

לבני מתריעה. אבל איך, בשם אלוהים, היא ממשיכה לייצג את הממשלה מול האמריקאים והפלסטינים? מה היא אומרת להם כשהיא פוגשת אותם, "זה לא אני זה הם, אנחנו אחרים"? ראוי היה שלבני וחבריה, שנטשו את מפלגות האם שלהם מפני שלא היו מחויבות מספיק לתהליך המדיני, יקומו, יעזבו את הממשלה ויצטרפו לאופוזיציה. ממילא בבחירות הבאות תתקשה התנועה לשרוד, אז ראוי שגסיסתה תכבד את נעוריה. עדיף לצאת מן העולם בראש מורם. אם כבר להיות שק החבטות של בנט, אז, לפחות שתהיה אפשרות להחזיר.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

מיכל אהרוני

צילום: .

יועצת תקשורת. בעלת תואר שני בתיאטרון מאוניברסיטת מידלסקס בלונדון

לכל הטורים של מיכל אהרוני

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים