 |
 |
|
|
|
|
| לעזוב מקום עבודה זה טוב ובריא, והנה כמה טיפים שיעזרו לכם לא לעזוב בידיים ריקות – ולא, הכוונה לא לפילוח ציוד משרדי |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"בגילך אסור לך להישאר יותר מדי זמן במקום עבודה אחד", אומרים לא פעם, ואכן לא מעט אנשים מקפידים להחליף את מקום העבודה שלהם בקביעות. אין סיבה להפסיק לקפצץ כך, במיוחד כשזה מנפח היטב את קורות החיים – אבל יש דרך לעשות את זה כראוי.
ואנחנו לא מדברים
על "איך להיות בסדר" כשעוזבים מקום עבודה. תמצאו כאן דווקא כמה טיפים שיאפשרו לכם להיות בסדר עם עצמכם, ולקחת מכל מקום עבודה את מה ששום בוס לא ממש שמח לתת: את מה שהשקעתם. הידע, הנסיון, הקשרים המקצועיים.
אחרי הכל, זה מגיע לכם – עבדתם בשביל זה.
|
|
 |
|
 |
|
/images/archive/gallery/737/972.jpg
 |
|
|
|
|
 |
|
 |
|
כרטיס ביקור
|
|
|
 |
|
|
|
מטרת כרטיס הביקור שלכם היא לאפשר לאנשים לשמור איתכם על קשר. אם הכרטיס לא ממלא את המטרה הזאת, למעשה הוא פועל נגדכם. נניח שעבדתם במקום כלשהו ועזבתם אחרי שנה. כעבור שנתיים ההוא שקיבל מכם את הכרטיס מתקשר ומציע הצעה, אבל עונה לו המחליף שלכם בחברה ההיא ואומר: "הוא כבר לא עובד כאן" ומנתק. כך פספסתם ג'וב.
אבל יש פתרון ואפילו שניים.
• המסורבל והיעיל: לפני שאתם מדפיסים את כרטיס הביקור, ודאו שמספר הטלפון הסלולרי הפרטי שלכם – זה שנשאר נעול במגירה – יופיע על הכרטיס לצד המספר של הסלולרי שקיבלתם מהעבודה. אם ממש מתחשק לכם להשקיע כמה שקלים בחודש, קבעו הפניית שיחה מהטלפון הפרטי לזה שקיבלתם מהעבודה. נתתם למישהו כרטיס? נתתם לו דרך ליצור איתכם קשר גם בעוד שנתיים-שלוש, ולא פספסתם את ההזדמנות.
• פתרון הקסם האישי (פתרון קיצוני): אל תציינו מספר טלפון על הכרטיס. במקום זה, קנו עט פיילוט ושימו אותו בכיס. כשאתם מחלקים את הכרטיס שלכם, השתהו רגע, הפכו אותו על גבו והוסיפו בכתב ידכם את מספר הטלפון הסלולרי הפרטי שלכם. כך גם עשיתם לבנאדם כבוד, גם הרווחתם אצלו נקודה וחצי על יחס אישי, וגם נתתם לו את המספר שלכם. את ה-מספר שלכם, בלי תאריך תפוגה.
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/737/962.jpg
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
דואר אלקטרוני
|
|
|
|
|
|
|
כיום לכל אחד יש 10 כתובות דואל, וכשמגיעים לעבודה חדשה מקבלים עוד כתובת. עוד אאוטלוק. אל תתפתו. עובד משרד ממוצע שולח כ-50 הודעות ביום, ש-10% מהן פונות לאנשים מחוץ לחברה, שאולי עוד תעבדו איתם בעתיד. אנשים שכדאי שתהיה ברשותם כתובת הדוא"ל שלכם.
ובכן, הכירו בבקשה: דואר מבוסס רשת – זה המשיח שלכם. תגידו שלום. פתחו לעצמכם חשבון בג'ימייל, יאהו, הוטמייל – העיקר שיהיה שירות דואר מבוסס רשת. הקפידו לבקש כבר ביום הראשון שהדואר של העבודה יופנה גם לחשבון הפרטי שלכם. אל תפתחו את אאוטלוק. אמנם זה מאוד לא נוח, אבל בסופו של דבר כך לא תנושלו מלא מעט אנשים שאתם מקדישים להם מדי יום זמן ומחשבה.
כדאי לעבוד גם עם יומנים מבוססי רשת, כמו היומן של גוגל. כדאי לעדכן בו ימי הולדת ואירועים, כנסים, חוזים, תאריכי תפוגה ותאריכים חשובים אחרים – זהו ידע ארגוני שיש לכם חלק חשוב ביצירתו. נישול העובד מהמידע שהוא תרם לצבירתו הוא תופעה שקל להילחם בה. אפילו בחינם.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אנשי קשר
|
|
|
|
|
|
|
אם אתם בכל זאת משתמשים באאוטלוק (זה בלתי נמנע כשעובדים במשרד), הקפידו לצרף כל מספר טלפון שנופל לידיכם לרשימת אנשי הקשר שלכם. ביום העזיבה תוכלו לשמור את רשימת הטלפונים הזו, שתופחת והולכת בקצב היסטרי, ולקחת אותה איתכם.
אלה ה"אנשים שלכם". זה ספר הטלפונים שלכם, ולא של אף אחד אחר. לוותר עליו משום ש"התעצלתי לפתוח אאוטלוק" או "שכחתי לקחת" זה בזבוז שאתם לא מעוניינים בו.
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/737/965.jpg
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
רשת חברתית
|
|
|
|
|
|
|
לא פשוט לשמור על קשר עם חברים: צריך לדבר, להתעניין, וביום ההולדת להגיד מזל טוב. אבל תודה לאל, האינטרנט עוזר לנו לשמור על החברים בלי שנידרש להיות חברים שלהם. לשם כך המציאו את הרשתות החברתיות. העובד הנודד, אם הוא רציני בנדודיו, כדאי מאוד שיירשם לרשתות החברתיות המתאימות לאורח החיים הנוודי שלקח על עצמו. הן מהוות מעין פונדק דרכים מקוון, הומה אנשים כמוכם.
רשתות חברתיות מקצועיות ועסקיות כמו LinkedIn ודהמרקר קפה יעזרו לכם לחלוק את קורות החיים שלכם עם בוסים לעתיד, עם שותפים לעתיד ועם סתם אנשים שצופים בכם מהצד.
ואכן, צופים בכם מהצד. אם אתם חושבים שלא צופים בכם מהצד, חשבו שוב. ואם חשבתם שוב, חשבו גם על זה: אם כבר צופים בכם מהצד, האם לא כדאי שתהיה לכם אמירה כלשהי לגבי מה שרואים?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
קבוצות דואר
|
|
|
|
|
|
|
הטיפ האחרון פשוט מאוד, ורוב הסיכויים שכבר פעלתם לפיו. דואל יש לכם, זה ברור. נמענים קרובים ללבכם – גם יש. חל שינוי במצבכם? הצטרפתם לחברה? התפטרתם? החלפתם טלפון? אימייל? תנו לחברים לדעת.
צרו קבוצת דואר, והקפידו לצרף אליה מדי פעם את האנשים החדשים שצצו בחייכם המקצועיים. כשהטלפון יצלצל בעוד שנתיים ותקבלו את הצעת העבודה שחלמתם עליה – עוד תנשקו את כפתור ה"שלח".
| | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
