 |
|
|
|
|
כיפה סמויה |
|
|
|
|
דיסקו בבית שמש. שמאי ליבוביץ בערבית. אורי אורבך מוציא לאור. אפי מאיר בוחש בקלחת הכיפות הסרוגות |
|
|
|
|
|
|
|
|
מה אפשר לעשות ב-20 אלף שקל? אפשר להצטייד באיזה 1600 סמ"ק סבירה ילידת המילניום הנוכחי, אפשר לעשות טיול מסביב העולם ולהתקע בלי מזומנים באזור הפיליפינים, ואפשר לקנות סוכריות ולחלק לעוברים ושבים ברחוב. אוו-יהה, באופציה הנחשקת האחרונה בחר מאיר ועקנין, ירושלמי שורשי ופנסיונר של משרד האוצר. בבוקרו של כל ראש חודש עברי עוטה ועקנין חולצה לבנה וכיפה תואמת ויוצא לרחובות ירושלים עם שקית שיש עליה איזה שש-שבע קילו של שוקולדים וסוכריות שוות. ועקנין נכנס למסעדות, משרדים וחדרי המתנה ומחלק קונולולו חופשי. כל ראש חודש הוא מפתיע את הקליינטים הספורדיים בממתק אחר. ועקנין, חודש טוב, מה הקטע? "לזכות את עם ישראל, שיהיה להם מתוק כל החודש. אנשים זוכרים רק את הראשון בחודש הלועזי בגלל המשכורת, ואני מזכיר להם שזה ראש חודש עברי". ומה עם ה-20 אלף? - בכל חודש הוא מוציא מאה שקל על המצווה הום-מייד? הוא מחלק סוכריות כבר 17 שנה? הנה לכם 20 אלף נקי.
נשות ק"ק רמת בית שמש נצפו לאחרונה נוטשות את הסירים ומתגנבות מבתיהן לטובת ערבי דיסקו סוערים, אומנם בלי הגברים, אבל עם ענטוזים ובלגנים. נעמה מאיר, אשתו של - הבעל מרשה? "כל החודש אנחנו מחכות לערבי הדיסקו האלו, זה פורקן מדהים, כיף לא נורמאלי, אפשר לראות פה נשים שנראות הכי מרובעות, עם כיסוי ראש עד הגבות, משתחררות ומשתוללות. אני כבר מצאתי לי שם בת זוג קבועה לריקודים". איי!!! מירי שלם, המארגנת של - החרדים מרשים? "הם אפילו מוזמנים, ולאחרונה באמת מתחילות להגיע לריקודים גם נשים חרדיות, לא ממש תולדות-אהרון, אבל חרדיות לייט. אני מקווה שזה יתפשט מכאן לעוד קהילות דתיות שיחקו את ההצלחה של העניין אצלנו ברמת בית שמש". תצליחו, רק תשמרי על אשתי, אה!
נחשו איזה צעיר חובש כיפה סרוגה משאיר במשיבון שלו הודעה גם בערבית? הוא סוכן שב"כ? – מתקרר. פעיל כ"ך שמשאיר להם במשיבון קללות? – זה הכיוון, אבל הפוך. הוא עורך דין? – מתחמם. הסבא הפרופסור שלו היה גאה בהודעה בערבית והקשרים החמים עם הערבים שהיא מבטאת? – מתחמם. רמז אחרון – גיבור האייטם יטען שההשוואה שעשה בין ברגוטי מחבלנו למשה רבנו היא רק על תקן מחמאה ללוחם החופש אותו הוא יצג בבית המשפט. עו"ד שמאי ליבוביץ', מעה-סלאמה עליכום, רק מה זה הגזענות הזאת שההודעה בעברית היא לפני ההודעה בערבית?!
אהרון גרנות, האיש והשלייקס, הוא כתב בכיר ומוכר מאוד בעיתונות החרדית. גרנות חתום על הבדיחה הבאה, שעם כל הכבוד לאומץ שלו מול מעסיקיו וקוראיו, היא מוגשת כאן מצונזרת משהו: "כשאני אעלה לשמים אני אתבע להכנס לגן עדן. ישאלו אותי למה, אז אני אגיד שכעיתונאי ראיתי מה קורה עם הרבנים ואם בכל זאת נשארתי דתי אז בהחלט מגיע לי מקום טוב בגן עדן". אהרון, זה כאילו נכנסת לועידה של 'שינוי' עם טלית ותפילין עליך, רק להפך. "יש כמובן את גדולי הדור, אבל, לצערי, חלק מהסובבים אותם הם פוליטיקאים עם זקן".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
אורי אורבך. רב מכר.
|
|
|
 |
|
 |
ודי לחכימא
|
|
 |
|
|
אורי אורבך, האיש והמילה, עומד להשיק ספר משופם נוסף. גם הפעם הוא פונה לקהל הבלתי אלקטוראלי של נוסעי חצי חינם באוטובוסים, ומשעשע בחרוזים אותם ואת הוריהם שמעבר לכתף. בהגדרת היצרן ישנה אזהרה שהספר הוא לאו דווקא חינוכי, כפי שניתן להריח משם הספר – אסור לאכול תנין בשבת (הבנתם, אבל בכל זאת אסביר - התנין מוקצה מחמת גדר). מדובר בקובץ של נונסנס שמתייחס למצוות ולאביזרייהו ככלי לישום 'כל המצחיק תבוא עליו הברכה'. דוג: ברל'ה נתקע בשופר, ונפל שברים שברים. 30% הנחה למי שמזרים שני אייטמים למדור זה.
ולפינת הכלכלה: מס הכנסה פשט לאחרונה על ביתו של נישום. (יצא למישהו לעמוד פעם מול הראי ולהגיד אני נישום?). החוקרים החלו בנוהל הקבוע של חיפוש עצבני בבית אחר כל רמז להכנסותיו המוכחשות של הנישום הדתי, אבל הם לא הצטרכו להתאמץ יותר מדי - הם מצאו לפתע מחברת עם פירוט מסודר של כל ההכנסות שניהל ידידינו לטובת חישוב ההפרשה למעשר כספים. חוקר מס ההכנסה הניף את המציאה והכריז מיד שאת אלוהים הוא בטח לא תיחמן, וקבע שומה שנתית על סמך מחברת מעשר כספים זאת. האמת, אם קוראים את האייטם לאט ובעיון, ניתן לגלות בין השורות דרך מעניינת להתקמבן עם אנשי הטפסים. וד"ל.
| | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
