 |
/images/archive/gallery/153/273.jpg נעם ואלישבע פדרמן
ארכיון  |
|
|
| למה הם מפחדים מנועה ירון דיין |
|
| מה כל כך מפחיד את הרב אבינר בספר "מקימי"? כנראה החשש לאבד שליטה לטובת חסידות ברסלב. אלישבע פדרמן לא מתכוונת לנסוע לאומן, אבל ממליצה לקרוא |
|
|
|
 | דפדף ביהדות |  |
|
אלישבע פדרמן
17/12/2007 12:23 |
אלישבע פדרמן
17/12/2007 12:23 |
|
|
|
|
|
|
|
בתקופה האחרונה שמעתי רבות על החוזרת בתשובה הברסלבית, כוכבת טלוויזיה לשעבר, שכתבה ספר סוחף ו"מרצה" על חזרתה בתשובה בעשרות מקומות ואולי אף מאות.
 |
| הרב אבינר: אין לקרוא את מקי |
|
רב המכר שמצליח של נעה ירון דיין שבה את ליבם של אלפי קוראים דתיים וחילוניים. הקורא הרב אבינר לא ממש מרוצה: הספר מיועד לחילוניים |
| לכתבה המלאה |
|
|
|  |
אני חייבת לציין כי למרות שהעניין עורר את סקרנותי, לא רצתי לקרוא את הספר או לשמוע את ירון דיין, אף שהיא הגיעה לאזור מגוריי פעמיים בפרק זמן של חודש אחד. לבושתי הרבה, אתוודה ואומר שהייתה לי רתיעה מסויימת מלקרוא את הספר, כיוון שלא חשתי שום משיכה לחסידי ברסלב, ואולי אף חשש מסויים. גם כשנתקלתי בספר "מקימי" - לא טרחתי אפילו לפתוח ולעיין בו.
עד שבתחילת חודש תשרי ב'עשרת ימי תשובה' ילדתי בת במזל טוב. בשוכבי בבית החולים השתעממתי מאוד ובקשתי מבעלי שיביא לי חומר קריאה. הוא ירד לחנות ספרים סמוכה ולא מצא שום דבר ראוי לקריאה, פתאום נחו עיניו על הספר והוא קנה לי אותו (המתנה היפה והאיכותית ביותר שקיבלתי מזה זמן רב...).
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
מילת המפתח היא הלב
|
|
|
 |
|
|
|
את דפיו הראשונים של הספר היה קשה לי מאוד לקרוא. כיוון שזכיתי לגדול מגיל צעיר מאוד בבית דתי, של תורה ומצוות, הרגשתי שאני נחנקת מתיאור החיים הקודמים של ירון דיין. היו רגעים שחשבתי שאסגור את הספר ואפסיק לקרוא, אבל הנשמה שלה דיברה מתוך הדפים, הנשמה המתייסרת, המחפשת. הרגשתי שאני חייבת להמשיך לקרוא ומהשלב שנעה וחבריה פגשו את הרב דניאל, לא יכולתי להניח את הספר מידיי. הספר עורר בי רגשות עזים ועמוקים, עורר את נשמתי לחשיבה, לחזרה בתשובה, להתקרב יותר לה' יתברך מהלב.
זו מילת המפתח – הלב. אנחנו חיים בדור שמעריץ שכל, חכמה והגיון, נהיינו אנשים קרים ומחושבים - גם הדתיים שבינינו, והנשמה שלנו חנוקה וצועקת. ה' נמצא בלבו של כל יהודי. הנשמה מרגישה, מחפשת ומבקשת. מאז שסיימתי לקרוא את הספר, הוא מסתובב בין משפחה וחברים. אף אחד לא נשאר אדיש
לספר, כל אחד שאני מכירה, הרגיש שהספר נגע בו באיזו נקודה פנימית ועמוקה.
אז למה בכל זאת הביקורות שאני קוראת על הספר, מנוכרות ולא מפרגנות? אני חושבת שזה מגיע מפחד "לאבד שליטה", שמא חס וחלילה רבנים כמו הרב אבינר, יאבדו את צאן מרעיתם לטובת חסידות ברסלב. זה נורא ואיום, אבל אני מכירה דתיים שמגלים יכולת להכיל חילוניות יותר מאשר יכולת להכיל חסידות, ומעדיפים שילדיהם יזרקו את הכיפה ורק שחלילה לא יהיו "נ...נ...נחים". מפחדים מהאמת שנוגעת בלב היהודי המחפש את ה' באהבה.
גם כעת לא הפכתי לחסידת ברסלב ואני מתנגדת בכל תוקף לנסיעות לאומן (יציאה לחו"ל אסורה על פי תורת ישראל). אולם, לדעתי זהו ספר חובה לכל יהודי, דתי, חילוני, לא משנה מאיזה זרם, הנשמה היהודית זהה אצל כולם, וכמהה אצל כולם, גם אצל אלה שלא מעיזים להודות בזה. רוצו לקרוא. | | | | | |
|
| |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
