 |
 |
|
|
|
|
| מני פאר מנצל את הפלישה של יקבי הבוטיק האוסטרלים כדי להמליץ על יינות מעולים במחירים הוגנים |
|
|
|
 | דפדף בסטייל |  |
|
מני פאר
12/12/2005 10:08 |
|
|
|
|
|
|
|
הגל האוסטרלי ששטף את מדפי היינות בכל העולם החל כצונמי כלכלי שכולם נלחמו בו. בשנות השמונים של המאה הקודמת רצו יחצני כל היקבים להצהיר שהשיראזים האוסטרליים שכבשו את פי השותים הפכו אותם לשוטים. "המחיר הזול סינוור את בלוטות הטעם שלהם", קוננו היצרנים והיבואנים.
לפני 20 שנה אפשר היה לקנות בלונדון יין אוסטרלי בעשירית מחירו של בורדו ממוצע או בורגונדי טוב. ניסוח ההשמצות, שנע בין עומס פרי וולגרי לשטחיות לא מאוזנת, היה רווי סתירות היסטריות ואי דיוקים. אי אפשר היה לעצור את זרם הזמן שהלך וביסס את מעמדם של יינות העולם החדש. היום גם בישראל מוקצה מקום של כבוד ליינות הדגל של היקבים הגדולים מאוסטרליה, מהגריינג' של פנפולדס עד לבלמורל של רוזמאונט. השיראזים הזולים עדיין מהווים איום על השוק העולמי.
בכל 96 שעות מוקם יקב חדש באוסטרליה. זה לא בום כלכלי מפתיע. זו תופעה שנמשכת כבר שנות דור. בראשית שנות התשעים היו ביבשת החמישית פחות מ-500 יקבים. בזמן ששורות אלה נכתבות מספרם עובר את ה-2,000. יש לזכור שהיקב הראשון הוקם שם לפני קצת יותר מ-200 שנה. ראשוני היצרנים היו רופאים אידיאליסטיים שבאו לתמוך בקהילת
הצאצאים של המוגלים למושבת העונשין הרחוקה. יין היה סוג של תרופה ותכשיר חיסון ברפואה של המאה ה-19. היין המודרני הוא תבלין תרבותי לכל ארוחה ולכל סמול טוק.
מזג האוויר האוסטרלי עושה נפלאות לזן השיראז. את הסירה הצרפתי של עמק הרון שטוף השמש משפרים בבלנדים עמוסי זנים. באוסטרליה הוא התפתח לזן שטעמו הדשן מאפשר ליינן להיות כמו צורף שמתיך מתכת יקרה לתכשיט יוקרה. שם הוא גם חזר לשמו המקורי, שיראז, המעיד על מוצאו האיראני. בצרפת הוא תורבת והפך לסירה האירופי.
ישראל מצטרפת בימים אלה לשלב הבא של הכניעה העולמית לגל האוסטרלי. אחרי היקבים הגדולים שכבשו את מקומם בעוצמתם הכלכלית, מגיעים יקבי הבוטיק המשפחתיים והקטנים שתוקעים דגל על מדפינו. רוברט פרקר, שעל פיו ניגרים היינות לפי מיליוני השותים בכל העולם, אוהב את היינות האלה. הוא מעניק להם את אותם הציונים שמקבלים ענקי בורדו המהוללים שעולים, כמובן, מאה אחוז יותר. הצרפתים, שמאשימים את פרקר בשן מתוקה, נופלים בפח, כי המתיקות של היין האוסטרלי נשענת על גוף טניני וכבד. כשאנו נפגשים עם יין מושקע ומטופח, אנחנו נהנים גם מאיזון ומהרמוניה נפלאים.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
| יין אקליפס של יקב מון. צילום: יחסי ציבור
| /images/archive/gallery/416/508.jpg  |
|
|
|
 |
|
 |
|
שיראז סמיך ושמנוני
|
|
|
 |
|
|
|
יינות הבוטיק האוסטרליים שמגיעים לישראל נבחרו בקפידה בפי שני ישראלים שעבודתם האקדמית רחוקה מיין כמו תוכנת מחשב ממכבש ענבים. תחביבם יצר יוזמה כלכלית שמאפשרת לנו לטעום במחירים הוגנים יינות אוסטרליים מעולים שמגיעים לארץ בכמויות מדודות. המכירה תתבצע בהתקשרות אישית ללקוח. בין היינות של 15 היקבים שמייבאת כעת חברת מרש לישראל נמצא גם יין אחד גדול ומוכר יחסית - האקליפס של יקב מון (ירח), שמחירו 500 שקל. פרקר העניק לבציר 2002 שלו 97 נקודות. כל יין זוכה להנחה, כמובן בהתאם לכמויות הרכישה. הנה כמה המלצות דווקא על הזולים יחסית ששבו את פי.
השיראז 2003 של יקב אולירי ווקר עולה 150 שקל, או 132 בקניית ארגז של תריסר. שיראז של שני ייננים צעירים שעירבו בו ענבים משני עמקים ויישנו את התירוש שנה וחצי בחביות אלון צרפתי. טעמו מתחרה בהצלחה ביינות שעולים פי שלושה.
השיראז 2004 של רד נקטר הוא יין גברי שנעשה ביד נשית. תמי פיפר היא ייננית בשנות ה-20 לחייה שמיד לאחר לימודיה נטלה משכנתה שאפשרה לה להיות בעלת אחוזה בחבל בארוסה האוסטרלי, שכרמיו הם ממש מקדשי שיראז. כמו יינותיו של המורה שלה, ג'ון קלסקי, שיינות אחוזתו הם בין המיובאים כעת, גם הרד נקטר של תמי הוא כהה ועמוס פרי כמו צנצנת פירות שנשכחה על המעקה של המרפסת. לבציר הקודם שלה העניק פרקר 95 נקודות. הבציר החדש שמגיע ארצה יעלה לכם 200 שקל לפני הנחת תריסר.
אם תרצו לשדרג את שתייתכם, אני ממליץ על הדיסטנס שיראז של יקב גליימונד. אמנם 400 שקל יזלגו מכיסכם, אבל במרתפכם או בארון היינות שלכם יתיישן שיראז סמיך ושמנוני שבעוד שבע שנים תזמינו את החברים לחגיגות חליצת הפקק שלו. אבל למה לחכות אם בפחות מחצי המחיר אפשר לחגוג כבר היום עם השיראזים המודרניים שהופקו ביד האמונה של האוסטרלים הצעירים.
מסוף החודש יופעל האתר הישראלי של חברת מרש, ולקצרי הרוח שביניכם, הטלפון של נציגם בארץ הוא 050-7590001.
| | | | | |
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
