 |
 |
|
|
|
|
| יאיר גת שתה לא מעט בטעימות הוודקה של סמירנוף, התמנגל עם ברמנים והבין שאנחנו חייבים לא מעט דווקא לוודקה רד בול |
|
|
|
 | דפדף בסטייל |  |
|
יאיר גת
27/9/2006 15:56 |
|
|
|
|
|
|
|
מה יכול להביא 300 ברמנים מכל הארץ למלון תל-אביבי, באחר צהריים אחד? התשובה, מסתבר לא מסובכת: הבטחה ל - 24 שעות של בילוי פרוע בברלין. לי אף אחד לא הבטיח לטוס לשום מקום, אבל אמרו שיהיה המון אלכוהול ובשבילי זה מספיק.
אני מניח שעבור רוב הנוכחים, שהיום יום שלהם כולל גירוד של שיכורים מהרצפה והתמודדות עם תופעות הלוואי שלהם, התקרות הגבוהות והשטיחים העמוקים של המלון היו אכן חוויה מרעננת, אם לא למעלה מזה. הם שתו בצמא כל פריים מהמצגת שדחסה את כל ההיסטוריה של סמירנוף לכמה דקות שחור/לבן, באווירת שיעור היסטוריה.
בנוסף, על כל אחד מהשולחנות באולם היו מונחים כל מיני מזרקים ומסננים שבעזרתם היינו אמורים להבין טוב יותר את תהליך הסינון, אבל כל מה שיציע העיתונות הצליח לעשות זה לטנף את המפות הלבנות.
בהקשרים האלו חשוב להבין שישראל הפכה בעשור האחרון למעצמת וודקה בקנה מידה אינטרגלקטי. המשווקים מוכנים להודות - אם כי לא בשמחה גדולה - שדווקא הוודקה רדבול השנוי במחלוקת, מהווה אחד הגורמים המשמעותיים לעלייה המאסיבית כל כך במכירות של וודקות עבודה, כסמירנוף, אבסולוט ופינלנדיה. אלו גררו אחריהן גם את הוודקות שמוגדרות כפרימיום - גריי גוס, אבסולוט לבל, או קטל וון, למשל.
מהאירוע הנ"ל נראה כי בסך הכול המסרים הופנמו לא רע, וכי 58 אחוז מהברמנים שזכו להשתתף בטעימה, הצליחו להבחין בסמירנוף בטעימה עיוורת. זה כמובן לא מדד למוצלחות של הוודקה, אלא לאפקטיביות של שטיפת המוח. אבל אם כבר שוטפים לנו את המוח, עדיף שזה יהיה עם וודקה.
|
|
 |
|
 |
|
| |
|
|
|
| |
|
|
| |
|
|
|
