 |
/images/archive/gallery/626/008.jpg מאלט בונהאבן.
צילום: יחסי ציבור  |
|
|
|
|
| חברת "הכרם" התחילה לייבא שני סינגל מאלטים חדשים. תכירו את "בונהאבן 12" ואת "לדאייג N.A.S" |
|
|
|
 | דפדף בסטייל |  |
|
יאיר גת
2/11/2006 8:11 |
|
|
|
|
|
|
|
לפני כמה חודשים הבטיחו לנו היבואנים שממש בקרוב יחזור לארצנו "לגבולין 16" – הסינגל מאלט שמייצג בעיני רבים מאתנו את כל מה שטוב במאלטים מהאי הסקוטי איילה. אז הבטיחו. יש התולים את המחסור הלא זמני בעלייה במכירות של "ג'וני ווקר". "לגבולין" הוא אחד המרכיבים העיקריים בו ויש כאלה שאומרים שמדובר בטריק שיווקי שנועד ליצור מחסור אצל המכורים.
כך או אחרת, כיום מדובר במשקה נדיר. אם כבר תמצאו אותו באיזה בר תתבקשו לשלם תמורתו לא פחות מ - 90 שקל למנה. לטעמי מדובר בהשקעה כדאית, אבל כידוע, אני לא האדם הראשון שיוסי ורדי מתקשר אליו כשהוא שוקל כניסה לסטארט אפ חדש. בינתיים, העלתה חברת "הכרם" למדפים זוג סינגל מאלטים: "בונהאבן 12" ו"לדאייג N.A.S". כך שאם ה"לגבולין" לא מגיע באופן סדיר, לפחות נשתה משהו בינתיים.
אני מכיר לא מעט אנשים שמוכנים להישבע ש"בונהאבן 12" הוא המאלט הטוב בעולם. לרובם יש עבר חיפאי והסיבה לכך פשוטה: הוויסקי (שמגיע בבקבוק שמנמן ובייבוא לא סדיר כבר שנים) משמש כמאלט הבית אצל "קלמן" - הבר המיתולוגי שבו רוב יוצאי חיפה למדו ויסקי מהו. וכידוע, כשמדובר בוויסקי, אסור להתווכח עם אהבות
ראשונות.
אם "לפרוייג 10" הוא הסמן הימני של המאלטים מאיילה – עתיר עץ, מלח ים, ויוד - ברמות שמרחיקות ממנו לא מעט אניני חיך, ה"בונהאבן 12" הוא עדין נפש עם משקפיים עגולים ותואר במדעי הרוח. אחת הסיבות לעדינות הזו היא המים מהם הוא מיוצר, שכמעט ואינם באים במגע עם הכבול שטעמיו מאפיינים את המאלטים הקשוחים יותר מהאי.
המזקקה, שפירוש שמה בגאלית הוא "פי הנהר", הוקמה בשנת 1818 בקצה החוף הצפוני של איילה. לא מספיק שיש לה שם קשה להיגוי, היא גם די נחבאה אל הכלים במשך שנים רבות, עד שהוצאה מהארון על ידי קונגלומרט הוויסקי "ברן - סטיוארט" - שבמגוון שלה אפשר למצוא גם מזקקות כמו "טוברמורי" והמותג "סקוטיש לידר".
הוויסקי עצמו פוגש את האף בחדות יחסית כשריחות היבשה שלו – עץ, קרמל ופירות יבשים, גוברים בקלות על הריחות הימיים. בפה הוא סמיך במרכז, עוקץ בקצוות, אלגנטי ומתקתק. הסיומת שלו מחזירה לרגע את טעמי המלח, אבל היא נעלמת במהירות בלי להשאיר עקבות. בסופו של דבר, נכון שיש לא מעט אנשים שמוכנים להישבע שזה המאלט הטוב בעולם, אבל מצד שני, מדובר בכאלה שהתגוררו כמה שנים על הכרמל.
"בונהאבן 12", המחיר: 385 שקל
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
| סינגל מאלט "לדאייג N.A.S". צילום: יחסי ציבור
| /images/archive/gallery/626/007.jpg  |
|
|
|
 |
|
 |
|
גן העדן הבטוח
|
|
|
 |
|
|
|
שמו של ה"לדאייג N.A.S " מתחלק לשניים: "לדאייג" בגאלית זה "גן העדן הבטוח" והציון N.A.S מחליף את ציון הגיל. משמעותו היא שמדובר בוויסקי צעיר. צעיר כל כך שאי אפשר להזכיר את גילו בלי להתפדח. הילד מיוצר על ידי מזקקת "טוברמורי" באי מאל, שנמצא צפונית לאיילה, מול החוף המערבי של סקוטלנד. זו מזקקה שהוקמה בשנת 1795 ולאחר לא מעט גלגולים נפתחה מחדש בסוף שנות השמונים של האלף הקודם.
הוויסקי בהיר מאוד והמפגש הראשוני שלו עם האף מאוד אלכוהולי. אפילו לכיוון
הגראפה. כשמתקפת האלכוהול הראשונית חולפת, צצים להם ריחות דבשיים ופרחוניים מתובלים במעט כבול. בפה הוא סמיך מאוד ומאוזן, עם טעם אגוזי מתקתק וסיומת ירקרקה. עם תו מחיר כמו שלו, אין ספק שהוא יכול לשמש כמכינה לעולמם של המאלטים הכבדים והמורכבים יותר. אגב, הטועמים של "Spectator Wine", מגזין יין ואלכוהול נחשב מארה"ב, העניקו לו ולעוד חמישה סוגי ויסקי מתוך 39 שנטעמו את התואר "מאלט ויסקי קלאסי" וטרחו לציין גם את האיזון המופלא שלו.
"לדאייג N.A.S", המחיר: 216 שקל
| | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
