 |
/images/archive/gallery/474/359.jpg פיטר פיטצלי.
 |
|
|
|
|
| פיטר פיטצלי מלמד אנשים איך למצוא את המדריך הרוחני שלהם בתוך הטקסט המקראי. קוראים לזה ביביליודרמה. דניאל פוירשטיין תפס אותו לראיון רגע לפני שהוא חזר לארצות הברית |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  |
|
דניאל פוירשטיין
7/3/2006 11:38 |
|
|
|
|
|
|
|
הביביליודרמה היא שיטה טיפולית שמאפשרת לנוטלים בה חלק למצוא את הקול
הייחודי והאישי שלהם בתוך התנ"ך, ואת התנ"ך בתוכם. הגה אותה פיטר פיטצלי, ד"ר לספרות אנגלית ואמריקאית מאוניברסיטת הרווארד, מוסמך בדרמה תרפיה, ומזה עשרים שנה עוסק ומפתח את שיטת הביביליודרמה. הוא כתב מאמרים רבים בנושא ואף שני ספרים, ומלמד את השיטה במגוון אוכלוסיות ברחבי ארה"ב ואירופה, לקהלים יהודיים ונוצריים. בחודש שעבר הוא ביקר כאן לראשונה, כאורחו של הרב גפני.
בחוויה האישית שלי הביביליודרמה היא חוויה טרנספורמטיבית במישורים רבים ומגוונים. הפגישה שלי עם עשיו, במקום עם דמויות הנתפסות כמוארות בתנ"ך, השאירה אותי המום, נבוך ועם תחושה ברורה שיש כאן משהו שאני צריך לבדוק יותר לעומק. מה למשל המתנה שעשיו יכול לתת לי? שאלות אלו ורבות אחרות שאלתי את פיטר. אבל נתחיל מההתחלה.
מה זה בדיוק הביביליודרמה?
"ביביליודרמה זוהי צורה של משחקי תפקידים השאובים מהתנ"ך. זוהי דרך של משחק מיתי, שיכולה להיעשות בקבוצות קטנות או בקהלים גדולים. הביביליודרמה מאפשרת למעשה לאדם לגלות את התנ"ך דרך הדמיון הרוחני והאישי שלו. כך למשל, המשתתף יכול להיכנס לנעליו של יוסף בעת שהוא מקבל את ברכתו של אביו, יעקב, ולדמיין ולדבר את רגשותיו ברגע זה".
אתה מתאר תהליך של יחיד. מה קורה לקבוצה כאשר אותו יחיד נכנס "לנעליו" של יוסף ברגע מרגש זה?
"הקבוצה כולה, למרות שלא כולה נוטלת חלק פעיל במשחק המתרחש למול עיניה, יכולה לעבור את אותו התהליך שעובר היחיד. כלומר בזמן המשחק מתאפשר לכל אחד בקבוצה לדמיין כעת את עצמו בסיפור, ולגלות תוך כדי את המשמעויות האישיות החבויות שם עבורו".
כשהשתתפתי בתהליך הביביליודרמה איתך חשתי מאוד נבוך. מבוכתי נבעה מהעובדה שבעת שכל אחד התחבר בדרך מיוחדת לדמויות מקראיות "שהגיעו אליו" בתהליך מונחה על ידך, ולכולם "הגיעו" דמויות מלאות אור וחסד שופע, רק אצלי הגיחה ככה לפתע דמותו השעירה והפרועה של עשיו. בסוף התהליך כששיתפתי את כולם במבוכתי, הרגעת אותי ואמרת שבקריאה שלך עשיו הוא לא דמות שלילית דווקא. אלא להפך, זוהי דמות מלאת חיים, מחוברת לאדמה, עם אמת פשוטה מאוד, ואילו רק הפרשנים במדרשים שיוו לעשיו דמות דמונית במיוחד. לקחתי בשתי ידיים את החיבור לאדמה ולאמת הפשוטה, שבאמת מדברים אלי בתקופה זו מאוד, אבל רציתי לשאול אותך בעקבות כך, איך אתה רואה את מלאכת הפרשנים? האם גם הם עסקו בסוג מסוים של ביביליודרמה? האם אתה סבור שגם הם למעשה הכניסו את הסיפור האישי שלהם לתוך הפרשנות?
"ראשית כל אני רוצה להבהיר שהפרשנים של התנ"ך מהמדרשים והלאה לבטח ידעו הרבה יותר טוב את התנ"ך ממני. אבל אני כן סבור שלתוך הפרשנות שלהם הם הכניסו הקשרים של זמן ומקום, ואת האג'נדה שלהם. זה בהחלט היה חלק מהפעילות שלהם. אני גם חושב שאחרי שמתנסים בביביליודרמה אפשר ממש לקיים דו שיח גם עם הפרשנים, אפשר להבין טוב יותר את מה שהם עשו, ואני בהחלט מייחס להם דמיון מקודש עצום ביותר!
"צריך גם לזכור שהתנ"ך, מעבר לעובדה שהוא מהווה עבורנו כלי במסגרת הביביליודרמה לעבוד על העניינים האישיים שלנו, התנ"ך הוא גם טקסט קדוש. חייבים לזכור את זה, ואין כמו הפרשנים כדי להזכיר לנו נקודה חשובה זו".
כלומר מה שאתה בעצם אומר הוא שעבודת הביביליודרמה היא סוג מסוים של מדרש פרשני מודרני. או כפי שאתה כותב באתר האינטרנט שלך, שזוהי עבודה של אש שחורה ואש לבנה.
"בהחלט. אני סבור כי זהו בהחלט סוג של מדרש חדש הבנוי מהאינטרפטציות שלנו. הדימוי של האש השחורה מתאר את הטקסט ככזה הכתוב באש שחורה. זה בא לידי ביטוי בצבען של האותיות שאנו קוראים - שהן בצבע השחור. האש הלבנה אלו הרווחים הלבנים שבין האותיות ובין המילים ובין השורות. האש הלבנה הזו, אלוהים השאיר אותה עבורנו על מנת שניצוק לתוכה את התוכן האישי שלנו".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
מראה המכילה את אלוהים
|
|
|
 |
|
|
|
איך אתה רואה את הקשר בין האדם שחווה את הביביליודרמה, לבין הדמות שאיתה הוא עובד? האם מדובר בקשר אנרגטי כלשהו? או שמדובר בשיקוף גרידא? מה בעצם מתרחש במהלך העבודה?
"אני הייתי מדמה את זה לעבודה מול מראה. כמו להסתכל במראה. ומראה יש בגדלים שונים ובצורות שונות. אם אני מסתכל על עצמי במראה קטנה, אראה רק חלק קטן מהפנים שלי. אם אסתכל על עצמי במראה גדולה אראה את כל הגוף. התנ"ך, לפי דימוי זה, יכול להראות לי את הכוליות שלי. על צדדיה הקדושים, ועל צדדיה האנושיים. ולכן העבודה של הביביליודרמה יכולה לעזור לאנשים לגלות מחדש את הרוחניות שלהם. זאת מכיוון שהרוחניות נמצאת בתנ"ך. המיוחד במראה הזו הוא שזו מראה המכילה את אלוהים".
איזה דימוי נפלא. מראה המכילה את אלוהים! אבל אני רוצה לחזור לשאלה ששאלתי קודם ולחדד אותה. האם אתה באופן אישי מאמין שנוצר קשר אנרגטי אמיתי בין הדמות התנ"כית, ההיסטורית לבין האדם העובד על דמות זו ביביליודרמה?
"בהחלט ישנה אפשרות פוטנציאלית לקשר. אם נחזור לדוגמא שהבאת על עצמך, אז עשו בהחלט יכול לפתוח מקומות שהיו סגורים אצלך עד עכשיו".
אז בעצם אתה מתייחס לדמות התנ"כית שאיתה עובדים ביביליודרמה כאל סוג של מדריך?
"בהחלט. הדמויות האלו שאותן אנחנו בוחנים הן למעשה סוג של מדריכים, שליחים מהעולם הרוחני".
ואותו מדריך יכול ללוות את האדם במשך תקופה ארוכה או שמדובר רק על אותו הזמן בו האדם עסוק באיזשהו עניין פנימי הקשור לאותה דמות?
"קשה להכליל בנקודה זו. בהחלט ניתן ליצור קשר עמוק עם דמויות מסוימות, והן עשויות להופיע פעמים רבות. סוזן אשתי, למשל, מגיעה הרבה מאוד פעמים ללאה, והיא עובדת איתה שנים רבות כמדריכה, כדמות אחות מהתנ"ך".
ואתה, עם איזו דמות אתה יותר מזדהה? עם איזו דמות אתה עובד?
"הדמות הראשונה שעבדתי איתה היתה יוסף, אחר כך עבדתי עם יצחק, והיום אני עובד עם אשר. הסיבה לכך היא כי שמי האמצעי הוא אשר. אולם לצערי אין הרבה התייחסויות מקראיות לאשר, ואני מנסה לבדוק את זה בכל מיני דרכים. בביקורי כאן הלכתי לבית החולים הדסה עין כרם על מנת לראות את התייחסותו של שגאל לאשר כפי שהיא באה לידי ביטוי בוויטראז' המפורסם.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
חי ומסתורי כמו חלום
|
|
|
|
|
|
|
אתה עובד עם הביביליודרמה גם עם קהילות נוצריות? עם אנשים מדתות אחרות?
"ניסיתי את השיטה גם עם קהילות נוצריות, ואני בהחלט משתמש בה גם כדי לבדוק הקשרים בין- תרבותיים ובין-דתיים. הייתי מעוניין לבדוק את הנושא גם עם מוסלמים, למרות שאני לא ממש יודע אם יש להם מסורת מדרשית, כמו ביהדות. זה נראה לי מאוד מרתק לעשות עבודה בין דתית-תרבותית כזו גם בישראל".
למיטב ידיעתי גם למוסלמים יש את החדית', שזהו סוג של מדרש המספר את סיפורי הנביא מוחמד כפי שעברו במסורת מדור לדור.
"זהו אחד הנושאים שהייתי רוצה לבדוק מכיוון שיש לביביליודרמה איכות המאפשרת להביא אנשים לחיות ביחד".
מהן הדרישות המקדימות שלדעתך צריכות להתקיים לפני שמחליטים האם ניתן לעבוד עם קהילה מסוימת על הטקסט המקודש שלה?
"הסיבה שאני יכול לעשות את העבודה הזו על התנ"ך היא מכיוון שיש מסורת של מדרש המקבילה לתנ"ך, וכן את הרעיון של הדמיון לאלוהים. במערב אנחנו יכולים לעשות את העבודה עם התנ"ך מכיוון שהוא היה פתוח לפירושים. אינני יודע האם טקסטים קדושים במקומות אחרים עונים על קריטריון זה. אני לא בטוח למשל שאנשים באירלנד ישמחו לעבוד עם ה- MABINOGION הקלטי, כמקבילה לביביליודרמה".
קראתי שגילית למעשה את התנ"ך רק בגיל 40. תוכל לתאר לי את הגילוי שלך את התנ"ך.
"הרבה שנים ראיתי את התנ"ך כספרות. רק אחר כך הבנתי שהתנ"ך הוא סיפור של מיתוס קדוש, והוא יותר מסתם ספרות. מאוחר יותר התנ"ך הפך עבורי לדבר מה חי ומסתורי, כמו חלום. וזה חלום שאני יכול לחלום אותו מתי שאני רוצה, וזה חלום שאני יכול גם לשתף בו אחרים".
איזה יופי של ניסוח, דבר מה חי ומסתורי כמו חלום. אני רגע רוצה לחזור אחורה. דיברת על כך שהתחלת לעבוד עם הדמות של יוסף. תוכל קצת לספר מה מצאת בו, ביוסף?
"יוסף מתואר בתנ"ך כדמות של יהודי מתבולל. וזו היתה הדרך שלי להבין את עצמי אז. כי הייתי אז יהודי מתבולל. וזו למעשה הצורה הראשונה שבה יכולתי לראות את עצמי בתנ"ך. ואחר כך יוסף כמובן הופך לחולם...".
איך זה הרגיש לעבוד עם הביביליודרמה כאן בארץ?
"הדבר הכי משמעותי שחשתי בעבודה עם הביביליודרמה הוא שלכולם בארץ יש הרבה יותר חינוך תנ"כי מכל אדם בכל מקום אחר בעולם שנתקלתי בו. מצד שני, להרבה אנשים שקיבלו חינוך תנ"כי, התנ"ך נראה להם כדבר מת".
האם העובדה שהדמויות שאתה עוסק בהם חיו ופעלו כאן בישראל, ולא בארה"ב או באירופה, משפיעה על איכות העבודה? האם יש שינוי באנרגיה?
"בישראל אני בהחלט מרגיש שיש לי הרבה יותר השראה בגלל המקום. זה מביא דברים שלא קורים במקומות אחרים. יש פה פוטנציאל אדיר לגילויים נוספים, בייחוד בעבודה במקומות בהם התרחשו האירועים בפועל".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
קישורים נוספים
|
|
|
|
|
|
|
לאתר הבית של פיטר פיטצלי
דניאל פוירשטיין הוא עו"ד ומגשר, תלמיד בתוכנית ההסמכה ההוליסטית של בית חדש. מלמד קורס קריאה רוחנית ואישית בתלמוד בבית המדרש של בית חדש.
| | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
