 |
/images/archive/gallery/497/557.jpg ג'ימס אלן
 |
|
|
| כשנשנה את המחשבות - נשנה את התוצאות |
|
| בסוף המאה ה-19, כשמדיטציה והתבוננות פנימית נתפשו כפעילות חריגה, ג'ימס אלן כתב על כך שהאדם הוא היוצר של עצמו. יובל הרפז על קוצ'ינג של המאה הקודמת |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  |
|
יובל הרפז
17/4/2006 9:30 |
|
|
|
|
|
|
|
נסו לדמיין את תקופת סוף המאה התשע עשרה ותחילת המאה העשרים בבריטניה. תארו לעצמכם עולם בו מטיפים דתיים נוצריים תובעים לעצמם את הבעלות על ההגמוניה של הנכון והלא נכון, ואסכולות של שכלתנות קרה ומנוכרת קובעים חוקים, נהלים ונורמות חברתיות. עולם בו מדיטציה והתבוננות פנימית נתפשים כחריגוּת. עולם בו הקשבה להגיון הלב, לאמת פנימית אחת ולאהבה כממשות היחידה נתפשים כקריאת תיגר כנגד הממסד כולו.
דמיינו לעצמכם איך בצל הנוקשות והשמרנות ההיררכית והסגפנות התרבותית הבריטית קם אדם לכתוב ספרון עם רעיון מהפכני שהאדם הוא היוצר של עצמו, ולא יציר של כוחות, נסיבות או השפעות החיצוניים לו. דמיינו אדם אחד החמוש בחקירה עצמית, נחישות ולהט של אמת פנימית אחת וסגנון כתיבה הקורא תיגר על המוסכמות, המרשה לעצמו לטוות חזון אישי של הארה ואושר שייגע בכל אדם באשר הוא שם.
ג'ימס אלן היה כזה. הוא היה אדם פשוט, סופר והוגה דעות שהקדים את זמנו, שדגל בחקירה שכלתנית חדה וביקורתית יחד עם התבוננות מדיטטיבית שקטה ועמוקה אל תוך היגיון הלב, והבחנה חדה בין כנות ושקר.
הוא נולד בלייסטר אנגליה, בשנת 1864 ועבד כמזכירו האישי של מנהל בכיר בחברה אנגלית גדולה עד 1902. בגיל 38 הוא פרש לכתיבה ועבר עם אשתו לבית קטן באילפרקומבה שבאנגליה. עד לפטירתו הפתאומית בגיל 48 השלים ג'ימס אלן יותר מעשרים כתבים.
אחד הראשונים שבהם היה "מחשבת האדם" שהיה מאז להשראה למיליוני אנשים ברחבי העולם, השפיע על הרבה יוצרים מודרניים הכוללים בין היתר את ארל נייטינגל, דניס וויטלי ואנתוני רובינס, ואחראי באופן חלקי לפיתוח תעשיית הצמיחה האישית. אך משום צניעותו המופלגת, חוסר הפופולריות שאליה כנראה זכה בתקופתו ומותו
הפתאומי, מעט מאוד ידוע על הכותב עצמו.
"חיפשתי מסביבי בעולם, וראיתי שהוא היה מואפל על ידי צער וחרוך באכזריות על ידי אש של סבל. חיפשתי אחר הסיבה. חיפשתי סביבי אך לא מצאתי אותה. חיפשתי בספרים, אך לא מצאתי אותה. חיפשתי בתוכי ומצאתי שם הן את הסיבה והן את הגורם הפנימי הטבעי להיווצרותה. התבוננתי שוב, והפעם במקום עמוק יותר ומצאתי את המרפא. מצאתי חוק אחד: חוק האהבה, עם חיים המתאימים לאמת אחת, אמת של מחשבות שנכבשו ולב שקט וצייתן". (מתוך המבוא לטרילוגיה של ג'ימס אלן)
עבור ג'ימס אלן האדם הוא מה שהוא חושב - פשוטו כמשמעו. הכול נובע מהמחשבה. גם אם האדם יחשוב שיש ביכולתו לעשות משהו וגם אם יחשוב שאין, הוא צודק. לכן, המפתח לחיים של אושר, הצלחה והגשמת המהות הנשגבת שבאדם אינו בצדקנות, עקשנות או היצמדות לחוקים חיצוניים של ספרים או אנשים אלא בזיהוי הגורמים הבולמים באישיותו של האדם, ובתרגול דרכי המחשבה על מיקוד בערכים של טוהר מידות, יושרה, אמת ואהבה.
עבורו העולם הוא פועל יוצא של חוקיות הסיבה והתוצאה. "השקיעו עצמכם במחשבות הנכונות ותהפכו לאדם שהייתם רוצים להיות". ג'ימס נהג להשוות את מחשבת האדם לשתיל נובט, שאינו יכול להתפתח ללא הזרע. מזרע של סרפד יוצא רק סרפד ומזרע של תירס יוצא רק תירס. לפי ג'ימס האדם הוא האדון של מחשבותיו, ובעזרתן הוא יוצק לא רק את האופי שלו, אלא גם את בריאותו וגם את כל תנאי חייו וגורלו. בזכות או בגלל, תלוי איך מתייחסים לדרך התנהלות החשיבה שלנו, אנו מזמנים לעצמנו נסיבות וגורל. האדם מושך אליו לא את מה שהוא רוצה אלא את מה שהוא באופיו. כך, במהלך כל צעד במסעה הארצי, מושכת הנשמה את צירופי התנאים שהם ההשתקפויות של כוחותיה וחולשותיה.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
גם הנשמה החלשה ביותר יודעת את חולשותיה
|
|
|
 |
|
|
|
שום דבר אינו מקרי. אך כדי לשנות את המציאות על האדם לשנות את דרך חשיבתו, והדבר דורש ממנו סבלנות, תרגול וחקירה עצמיים. כדי לצאת אל החופש ולחיות את החיים כפי שכל אחד יכול וראוי, עלינו להבין שאין זה השוט והשלשלאות שהופכות אדם לעבד, אלא העובדה שהוא עבד ברוחו למחשבותיו. את האמת הפנימית הזו, אותה משווה ג'ימס למציאה של זהב ויהלומים, ניתן לגלות רק בעזרת חקירה עצמית עמוקה אל נפש האדם. בעיניו, אין אדם שלא יכול להגיע לאמת זו. גם הנשמה החלשה ביותר יודעת את חולשותיה, ותוך אמון באמיתה פנימית זו, מאמץ ותרגול היא יכולה להתפתח ולהפעיל את עוצמתה אפילו בין רגע. כך או אחרת, אף אדם מלבד האדם עצמו אינו יכול לשנות את מצבו במקומו, ו"הוא שיחפש, הוא שימצא, והאדם שיתדפק על הדלת אליו היא תיפתח".
כמובן שיהיו הרבה אנשים שימצאו את החקירה העצמית הזו לא קלה. עבור ג'ימס אלן כל אותם אנשים יהיו אמנם נלהבים לשנות את נסיבות חייהם, אך משום שהם מסרבים לקחת אחריות עצמית ולשפר את עצמם הם יישארו מוגבלים. גם האדם שכל מטרתו היא רק להשיג עושר יידרש להקריב קורבן אישי כלשהו לפני שישיג את מטרתו. להילחם כנגד הנסיבות, נחשב בעיני ג'ימס כפרדוקס עצמי שכן מצד אחד האדם מתמרד כנגד התוצאות שלו ומצד שני הוא משמר ומטפח את הסיבה להן. כך יוצא שהסבל הוא לעולם תוצאה של מחשבה שגויה בכיוון כלשהו.
השינוי, אם כן, יכול להתחיל רק כאשר האדם ישנה את מחשבותיו למחשבות יפות וטהורות של אומץ, ביטחון עצמי, חריצות, סלחנות, כבוד, אהבה ואי אנוכיות. כדי ליישם זאת על האדם להתחייב לחיפוש אחר האמת הפנימית השקטה והשלווה, להפסיק להתלונן ולרטון ולפתח בתוכו את יכולת ההבחנה, המיקוד, המשמעת העצמית, והאמונה ההקשבה ללב.
בנוסף לערכים ולאומץ לקחת אחריות עצמית, ישנם שני מרכיבים חשובים ונוספים במשנתו של ג'ימס אלן והם החזון והשלווה. עבורו, חוסר תכלית גובלת בפשע, משום שכאשר האדם הוגה בחזונו, הוא זורע בכך את זרעי המציאות. יותר מכך, כל עוד האדם לא יהגה ולא יחתור להשיג את משאת נפשו ואת ההבטחה האישית לעצמו איך ייראו חייו, הוא ימצא עצמו נרדף על ידי נסיבות חייו, והן תיתפשנה על ידו, במקרה הטוב, כ"לא נעימות". ברמה רחבה יותר החולמים הם מצילי העולם. עבור ג'ימס אלן - המלחין, הפסל, הצייר, המשורר, הנביא והמלומד - הם שיוצרים את אחרית הימים ובלעדיהם האנושות תיכחד. טיפוח החזון יזמן הזדמנויות לשינוי עד כדי שחרור מוחלט מחוויות העבר.
החקר העצמי, ההקפדה על אילוף היצר והמיקוד בחזון אישי הם ביטוי לעוצמת ההבנה שהאדם הוא ישות של התפתחות מחשבתית. ידע זה מקנה לאדם הזדמנות לגילוי האמת השוכנת בתוכו כמו האלון הממתין באצטרובל, כמו הציפור הממתינה בביצה, וכפי שבחזונה הגבוה ביותר של הנשמה פועם מלאך המתעורר. ידע והבנה אלו מביאים לאדם שלווה ושלום פנימי.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
האדם שהייתם רוצים להיות
|
|
|
|
|
|
|
יחד עם זאת, וככלי להתבוננות פנימית, ג'ימס אלן מדבר גם על המדיטציה. לא רק שהכלי משמש לחיזוק יכולות המשמעת העצמית, ההבחנה והמיקוד, אלא שהוא מתייחס למדיטציה כאל כלי שמייצר שקט פנימי ושלווה. המדיטציה עבור ג'ימס היא לא עוד סוג של מיקוד, שהינו פעולה טבעית, אלא, מיקוד המכוון לחיפוש, התבוננות והקשבה לנשגב ולרוחני שבתוכנו. התועלות שלו מהמדיטציה הן לא רק שלווה, אלא גם תבונה, הארה וחיבור לעוצמה הפנימית. השגת השלווה הן באופן ישיר דרך המדיטציה והן באופן עקיף באמצעות הרחבת הידע וההבנה העצמית נחשבים בעיניו כ"אחד מיהלומי החוכמה", "השיעור האחרון של התרבות" ו"פרח החיים". ג'ימס מוצא המון תועלות בלהיות אדם רגוע ושליו בחיי היום-יום וגם במצבי לחץ. "אדם הרגוע תמיד... הוא כמו עץ המטה צלו בארץ צמאה, כמו סלע ההצלה בסערה".
יש מי שאומר שאנשים חולפים אך רעיונות נשארים. זה נכון במיוחד כאשר הרעיונות מבוססים על משהו פנימי, טהור ובעל עוצמה שמתקיים גם מעבר למגבלות של זמן, מרחב, תרבות או שפה. יכול להיות שלעתים נמצא בסגנונו של ג'ימס אלן מורכבות שזרה לרוח התקופה שלנו, יחד עם זאת הייתה זו בשבילי הפתעה גמורה לראות כיצד אדם שהקדים את זמנו מבטא בתשוקה את חיבורו לאמת אוניברסלית, ואיך היא באה לידי ביטוי בדבריו מבלי שתהיה עליה בעלות של אדם, דת או תרבות כלשהם.
ג'ימס אלן אולי הגיע אל כתיבתו על רקע תרבות ויקטוריאנית, נוקשות חברתית וחשיפה לדת הנוצרית ולמקורות בודהיסטים. יחד עם זאת, הוא לא יכול היה להתכחש לאמת הפנימית שבערה בו ושהפיצה את השראתה על כל מי שקורא את כתביו גם היום, מאה שנים אחרי. אהבת האדם, החמלה, והאמונה הבלתי מסויגת באמת פנימית אחת שחוצה גבולות של נסיבות, תרבות שפה או יכולות, היו לאמת היחידה עבורו, גם אם הן פעלו נגדו.
היו גם אתם היוצרים של עצמכם והשקיעו עצמכם במחשבות הנכונות, כך שתהפכו לאדם שהייתם רוצים להיות.
|
|
|
|
|
|
|
 |
| יובל הרפז
| /images/archive/gallery/497/520.jpg  |
|
|
|
|
|
|
|
על המחבר
|
|
|
|
|
|
|
יובל הרפז הוא מאמן אישי, מנחה סדנאות להעצמה ואפקטיביות אישית בהשראתו של ג'ימס אלן, מרצה, סופר, עוסק בעיצוב, פרסום ותקשורת חזותית וחבר בסגל הכשרת מאמנים אישיים-עסקיים במכון מאמנים ובתפנית – ביה"ס למנהלים של האוניברסיטה הפתוחה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
