אל תפנטז עלי
אוננות ופנטזיות מיניות הם הצונמי שגורף אותך ומשאיר אותך אומלל. ניצן מיכאלי, תלמידו של בארי לונג, פורש את תורת החיים של הגורו שהצליח לחיות בגיל 65 עם חמש נשים מאושרות (!) בו זמנית
שאלת תפקידה של המיניות בעבודה הרוחנית מעסיקה רבים מאיתנו, ולאחרונה אף זכתה להדים רבים באתר זה. לקראת רב שיח ראשון בהיקפו שיתקיים בסוף החודש ויעלה שאלות חשובות בקשר שבין עבודה רוחנית למיניות וישתתפו בו ניצן מיכאלי כנציגו של המורה הרוחני האוסטרלי בארי לונג, אוהד אזרחי כמייצגו של המורה דיוויד דידה, מורה הטנטרה רפיק ושתי נשים שעוסקות בהנחיה ובהעצמה נשית, שרית סלאי-קדוש ואיריס יוטבת, יצאתי למסע קטן עם ניצן מיכאלי, מתרגם ספריו של בארי לונג לעברית.
לפני שאנחנו מגיעים לנושא המיניות, ספר לי משהו על בארי לונג.
בארי לונג נולד באוסטרליה. בצעירותו הוא היה עיתונאי, התקדם בקריירה, הפך לעורך ראשי של עיתון יומי גדול, היה פעיל בפוליטיקה, נשוי עם ילדים - בקיצור חיים רגילים. בשלב מסוים עבר משבר אישי קשה והחל להרגיש שהחיים נמצאים במקום אחר. הוא התאהב באישה אחרת, נסע איתה להודו, ושם נפרד ממנה תוך זמן קצר. כשהוא היה לבד בהימלאיה הוא עבר התגלות שהוא כינה "המוות המיסטי". הוא כתב לעצמו ביומן על האירוע והביא אותו איתו לאנגליה כדי להוציא אותו לאור. אבל באותם ימים, ראשית שנות השישים, לא היה בכך הרבה עניין. כדי להתקיים הוא המשיך לעבוד בעיתונות ובקופירייטינג, אבל התחיל ללמד מדיטציה בקבוצות קטנות של תלמידים. פעם אחת, במהלך מפגש עם תלמיד מטורף (עם תעודות), הוא קלט שהתלמיד הוא למעשה מורה שנשלח אליו. האפיזודה הקצרה הזאת העמיקה את תובנותיו, ובעקבותיה נכתב ספרו המקיף The Origin of the Man and the Universe. בסוף שנות ה-70 ובתחילת שנות ה-80 הוא החליט "לצאת לפומבי", ופרסם מודעה של עמוד שלם בעיתון יומי שכותרתה היתה “I am Guru, Who are you?” בהמשך כבר החל להעביר סמינרים מרובי משתתפים. הוא המשיך ללמד עד שנות התשעים, ואז עזב את אנגליה, הסתובב בעולם במשך כמה שנים ולימד. כאשר התגלה אצלו סרטן הוא חזר לאוסטרליה, השתקע בה ונשאר שם עד יום מותו ב-2003.
ומה מייחד את תפיסתו הרוחנית?
בארי לונג אהב להציג את עצמו כמורה "מערבי". המערב, שהמציא את המכונית והגיע לירח, הוא ביסודו פרקטי. לכן נקודת המוצא שלו היתה תמיד מעשית - בוא נפתור את מה שמטריד אותך עכשיו. היית שואל אותו על תודעה טרנסצנדנטלית והוא היה עונה – "איך חיי האהבה שלך?" הוא עמד על כך שאתה תחווה כל דבר במקום לדבר עליו, תמיד שם את הדגש על החוויה האישית. היתה בו יכולת גאונית להפוך את ההלכה למעשה, את האינטלקטואלי לחווייתי, הוא דרש שינוי עכשיו מהאדם שעמד מולו, דבר שהכעיס אנשים רבים. יכולתו להמחיש כל דבר שדיבר עליו - מוות, אהבה, חיים, בניסיונו האישי של בן שיחו, היתה מאוד משמעותית עבורי, ואני אסיר תודה לו על כך.
היתה לו גם תפיסה רוחנית כוללת?
בארי לונג יצר מערכת מושגים שלמה, עם שפה פנימית משל עצמה. היתה לו משנה סדורה שהקיפה את כל ההיבטים של החיים. האלמנט המרכזי בתפיסה הזאת הוא ההבחנה בין "מציאות" (Reality) לבין "קיום" (Existence). המציאות היא מה שמאחורי הדברים, ואילו הצורות הן בקיום. למשל המדענים טוענים שהם חוקרים את החיים אבל למעשה הם חוקרים רק צורות חיים, מכיוון שאת החיים הם יכולים לחקור רק בגופם
בארי לונג יצא חוצץ נגד המדע ונגד האקדמיה, למרות שניכר מכתביו שיש לו ידע מדעי רב. הבעיה עם המדע היא שהמדען חוקר תמיד מחוץ לעצמו, ונוצרים יחסי אובייקט-סובייקט, בעוד שבבסיס התפיסה הרוחנית של בארי לונג אתה חייב לדעת את עצמך לפני שתחקור דברים שמחוץ לך.
ואיך אני יודע אם אני מצליח לממש את זה בחיים שלי? מה המדד?
אם אתה שלם עם עצמך - שמח בחלקך. זה המדד. אין לך בעיות בחיים. מה שיש זה מה שצריך להיות, ואם לא, אז פעל באומץ כדי לשנות את המצב. אם אתה חי בתחושת תסכול, חסר או געגועים אז משהו לא בסדר. אינך מקבל את המצב באהבה מצד אחד, ואינך פועל בנחישות לשנותו מצד שני. ופשרה שכזו היא אומללות.
איך היחסים בין המינים משתלבים בסיפור הזה?
המקום הבעייתי ביותר אצל רוב האנשים זה היחסים בין המינים. וכל עוד אתה מוטרד מיחסיך עם בת זוגך לעולם לא תהיה שלם. רק אם נלמד לאהוב באמת נחזור להיות שלמים. אבל האהבה איננה סנטימנטלית. אהבה היא קרה עד שהיא נוגעת בחומר. כמו שחשמל מתחמם ויוצר אור רק כאשר הוא עובר בסליל של הנורה. למרות זאת תפיסת העולם של בארי היא רומנטית, במובן של החשיבות שהוא ייחס, כגבר, לעקרון הנקבי, לאיחוד בין הזכרי והנקבי.
מה תפקיד היחסים בין גבר לאישה בתפיסת העולם הקוסמוגנית של לונג?
התפקיד שלנו זה להביא לעולם אהבה. העולם זקוק לאהבה מודעת. בתפיסה של בארי לונג האמת נמצאת במישור של ה"מציאות", כלומר מחוץ ל"קיום". וכשהאמת (העיקרון הזכרי) נכנסת לקיום, היא הופכת לאהבה (העיקרון הנקבי). תפקידנו הוא להפרות את עולמנו באהבה הזאת. האהבה, ברגע שאנחנו יודעים אותה, היא הגורם המאחד.
ואיך אמורה האהבה הזו להשתקף בעולם?
הפנים תמיד משתקף בעולם שהוא כמו ראי. נסיבות חיי הן ההשתקפות של האמת או חוסר האמת שבי. אם אני מתוסכל, נזקק או בחסר, זה תמיד משתקף בנסיבות החיים שלי. אם אני לא מחובר לעצמי, נוצר בי קונפליקט פנימי שיופיע בצורת נסיבות חיי. כאשר אני יודע מי אני, אני שלם וביטויה של השלמות הזאת הוא אהבה. זה לא עניין אינטלקטואלי – אני חש את זה בגוף שלי. ברגע שאני שלם זה משתקף בעולם (אם כי יש לקחת בחשבון עיכוב מסוים במעבר אל המימד של החומר והזמן.) תראה, מפגש מתוך חוסר מייצר בעיות במשך הזמן. במפגש מתוך מלאות - זה פשוט לא קורה. במפגש כזה אין בעיות מיסודו. למרות שאנשים מבחוץ יכולים לראות דברים מסוימים כבעיות, אני לא חווה אותם כך.
אז מה שאתה בעצם אומר זה שאני צריך קודם להיות שלם ורק אז לפגוש מישהי? זה לא נראה לי כל כך מציאותי...
בכלל לא! אתה צריך לחיות ולחוות את מה שאתה אמור לחוות. רק כאשר אינני פוחד לחיות, לחוות, להצליח, להיכשל ולמצות את כל מה שאפשר – ולסבול כתוצאה מכך. רק כך אלמד. באתי לעולם כדי לחוות - וכדי להשתחרר מהחוויה, כי המהות היא מעבר לחוויה. רק כך אוכל להגיע למצב שאני מפסיק לחפש. החיפוש אחר חוויה מוּנע תמיד מתוך חסר. אין מניעה שתחווה את מה שאתה רוצה, צריך קודם לחוות. אחר כך, כשמגיעה התחושה של או.קיי חוויתי, ומה עכשיו? - אפשר להתקדם.
מה יש לבארי לונג לומר על המיניות כפי שאנחנו מכירים אותה היום?
העולם של היום נגוע באובססיה לסקס, שמתבטאת בהצגה וניפוח של הסקס בתקשורת, בפרסומות ובפורנוגרפיה. המטרה העיקרית של המיניות כפי שהיא מוצגת לנו היום היא סיפוק עצמי - מצטבר אצלי לחץ וכאשר אני משחרר אותו, זה מענג אותי. התוצאה היא שאני עסוק כל הזמן בעצמי, ואיזו אישה רוצה להיות עם גבר שעסוק בעצמו באופן אובססיבי? כאשר אנשים מנהלים יחסים מיניים המבוססים על סיפוק עצמי, ההנאה היא בפריקה; האנרגיה מצטברת ואני מחפש לה מוצא. אך האישה איננה רוצה להיות שסתום לפריקת אנרגיה, אלא שיאהבו אותה.
אז מה אני, כגבר, אמור לעשות כדי להתגבר על זה?
קודם כל - להבין את המצב. אחר כך - לעצור את הגל האדיר הזה, ולהפסיק להיסחף אחריו. פנטזיות ואוננות ופורנוגרפיה, רכה או קשה, הם הצונמי שגורף אותך ומשאיר אותך עם הלשון בחוץ. לפנטז זה לעשות אהבה עם רוח רפאים. כדי לרדת מהגל אני חייב לעצור את מבול האינפורמציה מבחוץ (היינו הפורנוגרפיה הסמויה והלא כל כך סמויה), ולעצור את עצמי מבפנים – להפסיק לפנטז, לאונן, לחשוב ולדבר על נשים כאובייקט מיני.
אז אתה מתנגד לאוננות באופן גורף? גם זה לא נראה לי כל כך מעשי...
קודם כול הרבה יותר גרוע להרגיש אשמה מאשר לאונן. אבל אוננות מבודדת אותי, אני מנסה למלא את תחושת החסר או לפרוק לחץ באמצעות אשת רפאים שבדמיוני (לפעמים אפילו כאשר אני חי עם אישה בשר ודם). אילו הייתי מפסיק לדמיין ולפנטז (דבר שבו רוב הגברים מתאמנים ללא הרף) הצורך באוננות היה יורד פלאים. בעניין הזה בארי לונג אמר - אם אין לך ברירה, תאונן, אבל אז לפחות דמיין רק איבר מין נשי ולא פנים של אישה מסוימת.
מה אתה מציע לזוגות שסובלים מבעיות בתחום המיניות?
יחסי המין הם מקור לקונפליקט בלתי פוסק. הפתרון נעוץ בשקיפות וביושר. אם אנו אוהבים זה את זו אנחנו צריכים לרצות לארגן את העניינים, ולהגיד ממה מרוצים וממה לא. חייב להיות רצון כנה משני הצדדים לפתור בעיות ולא לכסות אותן. כי לרוב קיים בין בני זוג מטען רגשי אדיר שלא נוגעים בו.
הרבה פעמים הגבר רוצה יותר יחסי מין מאשר האשה. מה עושים עם זה?
נכון, גברים רוצים כל הזמן ובת הזוג מתעייפת ולא רוצה. התשובה היא בשני מישורים: בתוכי ועם בת זוגי. בתוכי - עלי להפסיק לפנטז, לאונן ולהתייחס לנשים כאובייקט מיני, וזה לא קל. זה כמו תהליך גמילה, שבסופו של דבר תהיה לו השפעה גם על תפקודי הכללי ועל מערכת היחסים שלנו. כך ארגיש פחות להוט ויותר רגוע, בת זוגי תפסיק להרגיש נרדפת וחייבת לספק את צרכיי (ואז אולי כאבי הראש שלה יפחתו). ובסך הכול זה האינטרס של שנינו שנחיה באהבה, ואהבה גופנית מחזקת את הקשר והאינטימיות. ביחסים המיניים עצמם צריך לעשות Reset, לומר לבת הזוג – בואי נתחיל מההתחלה, כאילו אנחנו לא יודעים כלום. גוף פוגש גוף ונחכה לראות מה יקרה (במקום להתחיל במירוץ הרגיל כפי שאנחנו כבר מתוכנתים). ההשפעה תורגש מיד במערכת היחסים עצמה - המריבות והוויכוחים יפחתו והאהבה תתגלה מחדש. הצטבר הרבה אבק על יחסי המין עצמם וצריך לנער אותם.
ואם נהיה קצת יותר ממוקדים, מה זה אומר על הסקס עצמו?
בתחילה נכנסים אל האישה, ואז נחכה ונראה מה יהיה. יכול להיות שלא יקרה דבר, רק שקיעה אינטימית זה בזו, וגם זה מספיק. אישה אוהבת את התחושה של הנוכחות בתוך גופה. מתוך זה יכול להתפתח כל סוג של מגע מיני, אפילו סקס פראי - אבל זו נקודת המוצא. אני לא בא מראש עם מטרה מסוימת וגם לא אכפה דבר על הצד השני. חוויות עזות באמת קורות תמיד באופן ספונטני. הן לא מתרחשות מתוך תכנון מוקדם. אבל כאשר זה אכן קורה, סביר להניח שייווצר אצל הגבר הרצון המיידי לעוד פעם. הציפייה לאותה חוויה תמנע מדבר שונה או אחר להופיע. במצב כזה אנחנו לא נפגשים עם בן אדם, אלא עם הציפייה שלנו.
הגבר צריך להיכנס לאקט המיני עם מינימום משחק מקדים. ונדרש כאן גם שיתוף פעולה מצד האישה. ברגע החדירה יש תגובה של היפתחות אצל האישה, שחרור של אנרגיה. האישה צריכה ללמוד לשחרר את האנרגיה לאט לאט, כי זה לוחץ על הגבר לגמור. הגבר צריך להיכנס אל האישה ואז עליהם לשכב יחד בשקט. לא נורא אם הוא מאבד את הזיקפה, העיקר הוא להיות ביחד. האישה תעריך את הגבר שלה על כך.
בארי חי בערוב ימיו עם חמש נשים בו זמנית. מה יש לך לומר בעניין?
המדד לגבי זוגיות הוא אותו המדד שתקף לגבי החיים בכלל - האם אני שמח בחלקי? האם אני נמצא איתה וטוב לי? כל זמן שאני עם בת הזוג - אני איתה. אם אתאהב באחרת, אני צריך להיות ישר עם עצמי, ואיתה: או שאעזוב את בת זוגי, או שאוותר בצורה מוחלטת על האהבה הנוספת - או שאקח עלי את שתי הנשים ואחיה איתן (לא מומלץ אם אתה רוצה להישאר שפוי). אפשר לחיות עם כמה בנות זוג, כמו שבארי לונג עשה, אבל לא בתור סיפור מהצד. יחסים של שני וחמישי לרוב אינם שורדים וגורמים סבל רב לפחות לאחד הצדדים.
משהו לסיום, לנשים אולי?
אל תפקירו את עצמכן. אל תקפצו ישר למיטה. האישה היא אהבה ועליה להיפתח אך ורק לאהבה, גם אם זה אומר שעליה להיות קצת יותר שמרנית מהמקובל בימינו. הגבר צריך להוכיח לך שהוא באמת אוהב אותך, רוצה להיות איתך בכל מצב ולא רק להשתמש באיבר המין שלך. איבר המין הנשי הוא לא כוס חד פעמית. אני מציע שתחכו תקופה מסוימת, ארוכה מספיק כדי להיווכח שהגבר מעוניין בך באמת. רוב הנשים יחושו מיד אם המגע אוהב או רק דורש סיפוק. אנא, הקשיבו לעצמכן ולא למה שהחברה דורשת מכן. אישה שחוותה אהבה לא תתפשר יותר על משהו אחר.
רב השיח בנושא מיניות יתקיים ב-27 בדצמבר בתל אביב במרכז הודיה. מה הקשר בין סקס לאהבה? האם יש קשר בין מיניות לרוחניות? ואיפה הטנטרה בכל הסיפור הזה?
פרטים על הערב תמצאו כאן
Love or Sex - סרטון וידיאו של בארי לונג
נא להמתין לטעינת התגובות
