יום חופש
פעילות "יום חופש התוכנה" בישראל הסתכמה כמעט בכלום. פעילי קוד פתוח מנסים להסביר למה הקהילה בארץ לא מזיזה את הישבן
גם בשנה שעברה הפעילות היתה שולית. חוץ מתחרות הסיפורים, פעילי קוד פתוח היו אמורים להפעיל דוכנים לחלוקת דיסקים של קזית (הפצה של לינוקס שאפשר להפעיל מהדיסק, בלי התקנה) ו-OpenCD (אוסף תוכנות קוד פתוח שרצות על חלונות). אלא שמארגן הדוכנים, אורי עידן, אז חבר ועד עמותת המקור, נתקל בקשיים טכניים ואנושיים: "לאנשים אין זמן, וכנראה לא מספיק חשוב להם הפעילות הזאת. לי היה קשה מאוד לארגן מתנדבים בשנה שעברה. כמי שהיה בוועד המקור שנה, אני יודע כמה קשה לארגן מתנדבים לכל פעילות שהיא. אני די מאוכזב מזה".
ניסית לארגן השנה דוכנים?
"השנה פשוט לא היה לי זמן, התעסקתי בדברים אחרים, והפעילות שלי מבחינת תוכנה חופשית זה כתיבה בפורומים".
בארץ יש קהילת קוד פתוח נלהבת וקולנית, שחבריה משמיעים את קולם באתרי הקהילה ובטוקבקים בידיעות שעוסקות בתחום. מאתיים ומשהו מהם הגיעו השנה לכנס הקוד הפתוח השנתי "אוגוסט פינגווין", שנערך זו הפעם הרביעית ברציפות, ועידן מעריך שאם הכנס היה מתקיים כמו תמיד ביום שישי ולא חמישי, המספר היה גבוה יותר. האם הפעילים סובלים מתסמונת "שמאלני הספה" שמתקשים לקום מהמקלדת ולצאת לרחובות כדי לקדם את מטרותיהם?
"בין התשובות לשאלה 'למה לא היו פעילויות נוספות?' היו קביעות מסוג 'זה דורש משוגע לעניין, או מישהו שירים את הכפפה ויעשה מעשה, אחרת כלום לא יקרה'. וזה באמת מה שהיה", אומר ממקום מושבו בז'נבה אורי שרף, עורך לינמגזין, אתר בענייני לינוקס וקוד פתוח שארגן את תחרות הסיפורים הקצרים. "אבל זה לא מיוחד לאירוע, זה מאפיין של סוג כזה של קהילה שגם ככה מי שעושים, עושים כבר די הרבה. האחרים עסוקים בלהפריע, להתלונן, לקטרג ולהתעמת, בכוונה או שלא. זה הרג כבר יותר מאשר פרוייקט אחד. יש גם מי שחושבים שהסיבה היא שהרבה מתחילים לחשוב שאין טעם לעשות, כי ממילא אי אפשר לשנות דברים. מה שקרה בישראל עם הממשלה, משרד החינוך ומיקרוסופט, גרם להרבה אנשים להבין שהם לבד לא ממש יכולים לשנות או להשפיע על הפוליטיקה".
גלעד בן יוסף, חבר ועד עמותת המקור, לא מתקשה להבין את חוסר המעש: "ציון של יום שרירותי בצורה כזו או אחרת היא פעילות שיש בה סיפוק למארגניה אבל מעט מאוד השפעה אמיתית. מי שכבר טורח לנדב את זמנו ללא תמורה מנדב אותו לפעילויות שיש להן משמעות אמיתית – לפחות בעיני המתנדב. זאת הסיבה
בניגוד לעמיתיו, עידן תולה את החדלון דווקא בסיבות אידיאולוגיות: "לאנשים לא מספיק חשוב הנושא של קוד פתוח. לי הוא חשוב ועקרוני, ואני חושב שבלי זה מצבנו הולך להיות גרוע. אנשים שהם תומכי קוד פתוח מתייחסים לזה כעוד אופציה: כמו שיש מכוניות מדגם סובארו, יש גם מכוניות מדגם מיצובישי. לדעתי זו לא רק עוד אופציה לצד חלונות, אלא עניין אידיאולוגי של חופש. תנועת הקוד הפתוח לא מתעסקת באידיאולוגיה, רק בצד המעשי".
דבריו של עידן מהדהדים טענות ותיקות של ריצ'רד סטולמן, מייסד תנועת התוכנה החופשית ממנה נולדה תנועת הקוד הפתוח. סטולמן טוען שבעוד התנועה שלו עוסקת באידיאולוגיה, תנועת הקוד הפתוח מתבוססת בפרקטיקה. "מדובר בשתי מפלגות שונות", אמר בראיון לכותב שורות אלה בביקורו בארץ לפני שנתיים וחצי. "תנועת הקוד הפתוח טוענת שצריך לתמוך בה כי היא מפתחת תוכנה טובה, במובן הטכני הצר של המילה. הם מחלישים את ההגנה על החופש שלנו. [...] אם היינו חיים בעולם בו החירות לא מאויימת, זה לא היה חשוב. אבל תנועת התוכנה החופשית עומדת בפני מכשולים רבים. פעם לא היינו בטוחים שנמצא די אנשים לכתוב את התוכנות שאנחנו צריכים. היום אנחנו תוהים אם יותר לנו לכתוב אותן".
עמותת המקור, שעידן הוא כיום חבר מן המניין בה, נקראת בשמה המלא "המקור - עמותה ישראלית לתוכנה חופשית ולקוד־מקור פתוח", ובהצהרת הכוונות שלה נכתב שהיא "מנסה להוות ארגון גג רשמי המאגד תחתיו את רובם ככולם של הגופים והאישים העוסקים בקידום תוכנה חופשית וקוד מקור פתוח, לצורותיהם והגדרותיהם השונות, בישראל". "כשהקימו את המקור, חשבו על ההבדלים בין תוכנה חופשית לקוד פתוח, והגיעו למסקנה שאין מספיק אנשים להקים את ארגון התוכנה החופשית ואת ארגון הקוד הפתוח לחוד", הסביר עידן.
כששאלתי את שרף איפה היו ארגוני הקוד הפתוח, הוא השיב בציניות: "תלוי למה אתה מתכוון 'ארגוני הקוד הפתוח', לדעתי יש אחד, בערך. אחרי שיחות עם כל מיני אנשים, לדעתי יש מודעות לעניין, כלומר כולם ידעו שיש כזה יום. אבל פשוט לא כולם מתחברים, אולי בגלל שזה עדיין משהו חדש ופעילות שטח בצד של התקשורת עדיין נחשבת עניין רחוק ולא מעשי. למרות שהאירוע צויין בשנה שעברה וזכה לכיסוי נרחב בתוך ומחוץ לקהילה, וגם השנה ידעו על קיומו מספר חודשים קודם לכן, לינמגזין היה היחיד שסקר את האירוע. הוא הוזכר, אגב, ברשימות הדיוור של 'המקור' ובניוזלטר של קונספציה, בסמוך לאירוע עצמו".
אף שיום חופש התוכנה זכה לאזכור בניוזלטר שלה ולהפניה בולטת באתרה, עמותת המקור לא השתתפה בו ולא יזמה פעילויות. מדוע? בן יוסף מסנגר בשם העמותה: "התשובה פשוטה מאוד – המקור הוא ארגון גג של מתנדבים. הפעילות בו לא מוכתבת למעלה מההנהלה למטה אלא ההיפך, הארגון מספק שירותים לחברי הקהילה שמעוניינים לארגן פעילות. מעבר לתחרות הסיפורים, אין פעילות לציון היום הנ"ל שהמקור מעורב בה, מפני שאף אחד מחברי הקהילה לא יזם פעילות כזאת. כמובן, אם למישהו מחברי הקהילה הכל זאת חשוב לערוך ארוע כלשהוא לציון היום הנ"ל אנחנו נשמח לסייע".
שרף: "אני חושב שיכול להיות שהספיק שלינמגזין ערך תחרות וציין את היום, וההשתתפות של אנשים מבחוץ מפתיעה אותי כל פעם מחדש. אבל לי, כאמור, הייתה מטרה, התחרות, לכן גם היה קל לי יותר להתמקד, ומאחר שלא הייתה בעיה לקבל עזרה ואפילו חשיפה מחוץ לקהילה, שזו המטרה העיקרית של האירוע, אז האירוע פשוט קרה. במקומות אחרים אין עדיין מסורת, ואולי אין זמן להקדיש לכל העניין, לכן לא קרה כלום".
"צריך לזכור שיש הרבה אנשים שעסוקים בקידום הקוד הפתוח בדרכם שלהם, בעיקר בפרוייקטי פיתוח או תרגום, ואין להם כוח או חשק ליותר", הוא אומר. "כנס אוגוסט פינגווין, למשל, העסיק הרבה אנשים, אבל גם שם נרשמה ירידה דרמטית בעניין, וגם היה מעט מאוד חיטוט או התחבטות במה ולמה לאחר מכן. גם קמפיין SpreadFirefox [להפצת דפדפן הקוד הפתוח פיירפוקס] נעלם כמעט באותה מהירות שהופיע. לא תמיד האנשים שיכולים לעשות, רוצים לעשות, ויותר מדי פעמים מי שלא יכולים, מתעקשים. שזה בסדר, אין כאן אף אחד שאפשר לבוא אליו בטענות".
אם זה מעודד מישהו, ישראל לא לבד באימפוטנציה. אחד ממייסדי יום חופש התוכנה, הבריטי הנריק נילסן אומה, אמר עוד בשבוע שעבר כי בעוד שבאפריקה, אסיה ואמריקה הלטינית מתוכננות פעילויות רבות, העולם המערבי מפגין בעיקר אדישות.
"מדינות מערביות רבות לא עושות הרבה בכלל", אמר אומה ל-CNET. "אני תוהה למה זה. יכול להיות שבאפריקה ובאסיה, יש לקוד הפתוח פרופיל חברתי יותר – זה נוגע להעצמה. חוץ מזה, במדינות מתפתחות קהילות קוד פתוח הן גמישות יותר, בעוד במערב הן כבר די מבוססות".
נא להמתין לטעינת התגובות
