מבקר המדינה
לחיצת יד חמה וניכור טכנולוגי, קידום מדינת ישראל וקידום מדינת מיקרוסופט: ארבע דעות על ביקורו של ביל גייטס בישראל
הקפיצה של גייטס לארצנו הקטנה היתה ביקור אמריקני במובן הטוב של המילה: מאורגן למשעי, מקפיד על לוח זמנים הדוק, משומן ביחסי ציבור. פגישה של 45 דקות לא חרגה בשנייה מהתוכנית. אבל תובנות גדולות לא היו שם. הבנות שלי, לעומת זאת, חיכו בבית שאחזור ממפגש המנכ"לים, רק כדי ללחוץ את היד שלחצה את ידו של האיש העשיר בעולם.
לא בכל יום פוגשים את אחד האנשים המשפיעים בעולם, אדם שהצהיר כי הוא מעוניין לתרום את כל הונו. החזות של גייטס מפתיעה: קיים פער מהותי בין הדימוי הדורסני שלו, זה שמוחק את כל מתחריו, לבין המראה של הבחור הג'ינג'י הממושקף עם הקול הרך.
אבל
ואף שלא יצאה בשורה גדולה מהביקור הזה, אני שמח שגייטס מצא לנכון לכלול סוף-סוף את ישראל במסלול שלו. ככל שנביא פיגורות כדוגמתו, הדבר יעזור לנו לשווק את ישראל בעולם. זה יכול רק לעזור.
גלעד רבינוביץ' הוא מנכ"ל קבוצת מלם
מה יש לאיש העשיר (והחזק) בעולם לחפש בארץ הקודש? הייתי רוצה להאמין שמדובר בקידום למוצרי מיקרוסופט, אבל זה לא העניין. גייטס אינו סמנכ"ל המכירות של החברה, ובהתחשב בהיקף הזעום שהישראלים רוכשים בו תוכנה חוקית, אין כל טעם בהבאת הגורו שזוכה למעמד כמעט אלילי.
ביקורו הקצר של ידידנו היה הצהרה פוליטית. לא מדובר כאן בניסיון לסיים את הסכסוך במזרח-התיכון וגם לא לצמצם את הפערים החברתיים. ההצהרה הפוליטית היתה המשך דרכם של אדוני הממון. "אל תקשיבו לאלה שקוראים לחופש ולדמוקרטיזציה בתחום המידע,שמרו אותו כקניין והותירו את פיתוחו בידי האליטות", בטח חשב לעצמו גייטס לפני שהגיע לארץ. תוכנה חופשית, בניגוד למוצרי מיקרוסופט, נגישה לכל אדם ומשחררת את המידע. אם התוכנה החופשית תצליח, לא יהיה מקום לקניינו של ביל. וקניין הוא הבסיס למדיניות שמובילה ממשלת ישראל.
לתוכנה ולידע שפותחו במיקרוסופט יש מחיר, שאותו הצרכן והקופה הציבורית משלמים. במקום התוכנות הללו אפשר היה להשתמש בתוכנות קוד פתוח,ואת הכסף להעביר למטרות חשובות יותר. מלחמה באבטלה, למשל, היא אפשרות לא רעה.
ובעצם, אולי משהו חיובי בכל זאת יצא מביקורו של גייטס ומהקרקס התקשורתי: חברי הכנסת רן כהן ורומן ברונפמן רוצים לעזור, בתקווה שזאת רק ההתחלה.
יהונתן קלינגר ארגן הפגנה מול ביקורו של גייטס בעד מעבר הממשלה לתוכנות קוד פתוח
הביקור החפוז של ביל גייטס בישראל העלה שאלה מרכזית: האם עמותת המקור בפרט, וקהילת הקוד הפתוח והתוכנה החופשית בכלל, מתכוונות לעשות משהו? האם יש להן מה להגיד על בואו? הנה התשובה.
מיקרוסופט היא חברה מסחרית, יישות פיקטיבית לצרכים משפטיים. לגוף הזה אין לב, מוח או מוסר, אלא רק מטרה יחידה – רווח מקסימלי לבעלי המניות. בשנות קיומה היא עשתה זאת היטב, והפכה את מייסדה לאיש העשיר בעולם. אין ספק: היא הגורילה בתחום שלה.
מיקרוסופט היא גם חברה עם הרבה שונאים. ההתנהלות העסקית שלה עם שותפיה, לקוחותיה ומתחרותיה מותירה טעם רע בפיהם של רבים. אבל אין לכך קשר ישיר לקוד פתוח ולתוכנה חופשית: כמה מגדולי המתנגדים לחברה כלל אינם חולקים את האידיאלים והתקוות של הקהילות הללו.
המונופול של ביל הוא התוצר של הסביבה שלו, ולכן הבעיה שלנו אינה עם מיקרוסופט אלא עם תנאי השוק שבו היא פועלת. החברה של גייטס היא פשוט הדמות של המצליחה העילאית. אם היא תיעלם מחר כבמטה קסם, החברה הבאה שתתפוס את מקומה לא תהיה שונה ממנה.
לכן אין לנו סיבה להפגין נגד מיקרוסופט או כל חברת תוכנה אחרת, ואל לנו להתפלא על דרך התנהלותה. את חצי הביקורת אנחנו צריכים להפנות אל עצמנו, ולשנות את כללי המשחק כך שהכוח יהיה בידינו, הצרכנים, ולא יתרכז בידיו של יצרן תוכנה אחד. אז אל תבזבזו את הזמן בהפגנות ובצעקות – פשוט השתמשו בלינוקס ובאופן-אופיס. את השאר יעשה השוק.
גלעד בן-יוסף מבעלי חברת קודפידנס וחבר ועד עמותת המקור לקידום תוכנה חופשית וקוד פתוח בישראל. המאמר המלא מתפרסם בבלוגו, First Post
למה אוהבים לשנוא את ביל, לא רק בישראל, אלא בכל העולם?
טונות של הערצה ואהדה הורעפו בישראל על גייטס, עוד לפני שנחת ואחרי שעזב. אבל הבריות דווקא רוחשים כלפיו טינה מובנת. טינה שמופנית לעשירים מופלגים בכלל, לכאלה שעשו את הונם בגיל צעיר, או לחנונים שהצליחו הרבה מעבר למה שציפו מהם בילדותם. אבל את ביל שונאים באופן מיוחד, גם אם הוא מוציא הון קטן מהונו הגדול כדי שיאהבו אותו. תורם פה, מנדב שם, בהיקף של מיליארדים. וכמה שהוא תורם יותר, אוהבים אותו פחות.
הרבה הסברים יש לטינה כלפיו. אישית, הוא מסמל עבורי הרבה ממה שדפוק בעולמנו. לא העושר הדמיוני שלו, גם אם הוא מדגיש את העוני המחפיר המקיף את העולם הסובב את עולמו של גייטס. שיהיה לביל לבריאות. זה לא הכסף, אלא הפער הבלתי ניתן לגישור שהוא פותח ומרחיב במרץ בין חלקי העולם השונים, אותה תהום שבה טמונות רבות מהצרות הפוקדות אותנו.
ככל שביל פותח יותר חלונות עבור העולם המתקדם, כך נטרקות יותר דלתות בפרצופו של העולם הנחשל. הוא סמל של קדמה שיצאה מכלל שליטה, ושועטת לעבר הנקודה שבה היא עלולה לעקוף את האנושות, שאותה היא נולדה לשרת.
זו הבעיה של ביל, של מיקרוסופט. גם כשהוא לובש את המסכה הכי לבבית שלו, הוא מנוכר. קדמה מנוכרת, נטולת תחושות, כמו הסקס לכל דורש שהטכנולוגיות שלו הביאו לכל צג.
גייטס לא אשם שהוא גאון, והוא לא באמת אחראי לתופעות הלוואי של המודרנה. אבל כשצריך לשנוא מישהו על הניכור הגובר המביט אלינו מבעד לחלונותיו, על מי בדיוק נלין, אם לא עליו?
אריק בכר הוא עורך חדשות החוץ של מעריב
קרן ארגמן סייעה בהכנת הכתבה
נא להמתין לטעינת התגובות
