שאני אקרצף?
אם פיטרתם באחרונה את עוזרת הבית, ודאי כבר הבנתם את גודל הטעות - כמעט בלתי אפשרי למצוא היום מנקה. אתרי אינטרנט מיוחדים מבטיחים לפתור את הבעיה ומציעים שירות איתור עובדות (או עובדים), העיקר שלא תיאלצו חלילה לגעת במגב. אז אפשר סוף סוף לנוח?
את דורי מגאנה, את סטנקה ודונקה מבולגריה ואת אנסטסיה מרוסיה מחליפות כעת צעירות ישראליות, שדורשות הרבה יותר כסף בעבור פחות שעות עבודה. ואם לא די במשטרת ההגירה, במאסרים ובקנסות, הרי שהוראה חדשה של הביטוח הלאומי, שנכנסה לתוקף לפני כחצי שנה, אוסרת על משקי בית המעסיקים עובדי ניקיון לבטח אותם באופן אנונימי, ומחייבת כי הדיווחים יכללו את פרטיהם המלאים.
כך, כל אותן ישראליות שקיבלו הבטחת הכנסה או דמי אבטלה וניקו בתים בשעות הפנאי נאלצו לפרוש מהמקצוע פן יופסק להן התשלום מהמדינה. בהיעדר חלופות רבות, כל שנותר לנו לעשות הוא לעבור ועדות קבלה (שהעוזרות עורכות), ולקבל בהכנעה את כל תנאיהן (לא מגהצות, חלקן מסרבות לנקות תריסים, ואחדות אף רגישות לאקונומיקה).
אם אנחנו לא רוצים למצוא את עצמנו חבוקים פתאום עם המטאטא והיעה, עלינו להשתדל שלא לעצבן אותן. הגישה חייבת להיות חיובית, ולשם כך יש לשנן את הסיסמה "לא נורא שהיא לא ניקתה אבק בספריה, העיקר שהיא תחזור גם בשבוע הבא".
בשנים האחרונות יש תחושה שעוזרת הבית נולדה כדי שאנו נוכל להתלונן על ביצועיה, לרוב בצדק. אבל אם לרגע חשבתם שמאחורי החיוך שמשגרת אליכם העוזרת בצאתכם מהבית לא מסתתרת ביקורת - אתם טועים.
"המעסיקים נחלקים לשני סוגים", פורשת את משנתה עוזרת ותיקה המופיעה במאגר העוזרות של אחד האתרים. "חלק מהמעסיקים, ובעיקר הנשים, לא ישנות לילה לפני שאנחנו מגיעות. הן מסדרות, ממיינות, מכבסות, שוטפות כלים, מנקות קצת את השירותים ואת האמבטיה ואפילו מטאטאות, העיקר שלא נחשוב שהבית שלהן מטונף".
הסוג השני, לדבריה, הוא הישראלי המצוי שרוצה לקבל תמורה בעבור מה ששילם. "אלה שומרים בחצי הראשון של השבוע על הניקיון, ולקראת המחצית השנייה מתחילים להתעלם מהלכלוך: לא עושים כלים, מטגנים שניצלים לכל השבוע ומשאירים את הכיריים במצב קטסטרופלי, צוברים ערימות כביסה, ואפילו רוחצים את הכלב באמבטיה ערב לפני שאנחנו מגיעות".
הבעיה המרכזית היא כי אף שמדובר בזוגיות מייגעת שיש לטפח באמצעות הרבה סבלנות וסובלנות,
אם לא די בכך, הרי שכמו במערכות היחסים שלנו עם הבנקים, הנאמנות לעוזרת בית היא גבוהה, גם אם שביעות הרצון ממנה הרבה פחות. כמו כן, אם היתה לנו האנרגיה לאתר עוזרת חדשה, ללמד אותה על הצרכים הספציפיים של ביתנו ולבסס יחסי אמון שיאפשרו לנו להשאירה לבד בדירה - כנראה כבר היינו משקיעים אותה בלנקות באופן עצמאי.
אמנם מדי פעם חברים טובים יספרו שלעוזרת שלהם התפנה יום ונוכל לקפוץ על המציאה, אבל כמו בחיפוש אחר בן זוג, לא כדאי להסתמך על המזל בלבד. כיום ניתן לפנות לאחד מ-5 אתרי אינטרנט מובילים, המתחרים ביניהם על העונג למצוא עבורנו את המנקה האולטימטיבית. אלא שבעת השיטוט בין האתרים השונים מתקבלת התחושה כי כבר היה פשוט יותר ומהיר יותר לנקות לבד את הבית.
באתר ozeret2u.comדורשים ממחפשי העובדים למלא פרטים אישיים ולציין מה בדיוק הם מחפשים. את המשך החיפוש הם מאפשרים לבצע רק אחרי שהפרטים נקלטו ואחרי שגורם מטעם החברה התקשר למעסיקים. בעיה נוספת היא, שאנו לא יכולים לצפות ברשימת המועמדות באופן מיידי, אלא נאלצים לחכות לתוצאות הסינון שיבצעו בעבורנו, די בסתר, אנשי האתר. גם מחפשי העבודה בעצמם נדרשים לתהליך מעיק, ונאלצים למלא שאלון פרטים אישיים. שאלון זה נבדק על-ידי צוות האתר, ורק אם העובד נמצא אמין ומתאים - הוא עשוי להיכנס למאגר.
אתר ozrot.co.ilעושה רושם ראשוני ידידותי יותר, שכן בדף הבית מצוין כי "עוזרת בית הוא עניין מאוד אישי, מכיוון שלצד כישורי עבודה חייבת להיות גם כימיה בין הלקוח לבין העוזרת. לפיכך, חשוב מאוד להגדיר את כל דרישותיכם כשאתם פונים לקבל שירות. חשוב לנו לדעת הכל: האם אתם מחפשים עוזרת צעירה או מבוגרת, חזקה או עדינה, קבועה או לביקור חד-פעמי, ואפילו אם היא מפחדת מכלבים או מחתולים".
עוד מציינים באתר, כי כל עובדי החברה הם ישראלים, בעלי ניסיון, שעברו מיון קפדני ונמצאו מתאימים, הן מבחינת האמינות שלהם והן מבחינת מידת מקצועיותם. אכן, פתיחה מבטיחה, אלא שבהמשך מסתבר כי אם זקוקים לשירות באופן חד-פעמי, בחירת העוזרת תתבצע על בסיס מקום פנוי.
כשמדובר בעובדת משק בית קבועה, איתור המתאימה יכול לקחת עד מספר ימים, וצוות האתר ינסה לברר איתכם את הקריטריונים של העוזרת המושלמת. כך יוצא שגם באתר זה אתם נאלצים למלא פרטים ולהמתין לצלצול שיגאל אתכם מהספונג'ה.
מרינה קיגל, מנהלת התפעול של האתר, הכולל כ-50 עוזרות ישראליות בלבד, מסבירה כי בשונה מחברות אחרות, אצלה המעסיקים פועלים ישירות מול החברה ולא מול העוזרת. "אנחנו שומעים מהלקוחות מה הם מחפשים, באיזה ימים נוח להם, כמה שעות עבודה ועוד פרטים רלוונטיים, ושולחים להם עוזרת שנמצאה על-ידינו כמתאימה. התשלום מתבצע מולנו, אנחנו מביאים את העוזרת לבית הלקוח ואוספים אותה עם סיום העבודה והלקוח לא מתעסק בכל העניינים הפרוצדורליים. הוא יודע שהתשלום כולל ביטוח לאומי ואת כל שאר התנאים הסוציאליים שמגיעים לעובדים".
על התענוג הזה תיאלצו לשלם 250-225 שקל ל-5 שעות עבודה. אם לא תהיו מרוצים, יחליפו לכם את העוזרת עד למציאת העובדת האולטימטיבית.
ב-ozeret4U.co.il, שנרכש לפני כשבועיים על-ידי חברת דפי זהב שבבעלות קרן ההשקעות מרקסטון, מבקשים ככל הנראה להחזיר את ההשקעה. מיד לאחר שמציינים את אזור המגורים, נחשפים לעשרות עוזרות בפוטנציה, כולל פירוט הרקע של כל אחת, השכר המבוקש על-ידיה, מגבלות או תוספות מיוחדות ועוד.
וכאן מגיע הקטץ': קבלת הטלפון של המועמדת שתכבוש את לבכם כרוכה ברכישת מינוי ל-14 יום במחיר 54 שקל או מינוי ל-28 יום במחיר 74 שקל. באתר מסבירים את גביית התשלום בכך שבשונה מאתרים אחרים, הם מחזיקים צוות שמראיין טלפונית כל עובד שנכנס למאגר ומוצג למעסיקים, וכן סורקים יום-יום את המאגר ומוציאים ממנו אנשים שכבר לא עובדים עימם או כאלה שאינם זמינים.
מנכ"ל האתר אילן זק מסביר כי "אנחנו מראיינים את העובדים ועורכים סינון ובקרה, כך שהעובדים שמוצגים באתר נמצאו מתאימים". עם זאת, הוא מוסיף, "אנחנו לא חברת כוח אדם, ולכן לא נוכל להעמיק את הסינון באמצעות ראיונות אישיים ומבחני התאמה, אבל אנחנו ממשיכים את תהליך הסינון באמצעות המעסיקים, ובודקים אם הם שבעי רצון. בהתאם לתגובות אנחנו מורידים עובדים מהמאגר או מציינים אותם באתר כמומלצים ואפילו כמצטיינים".
ואכן, בחלק מכרטיסי העובדים המוצגים באתר מצוין כי אותו עובד קיבל המלצות ממעסיקיו הנוכחיים. ניתן למצוא באתר גם רשימת מצטיינים, אך ספק אם אלה יהיו פנויים לעבוד אצלכם לאור ההצלחה שזכו לה. לזק, המחזיק מאגר של כ-400 מנקים ומנקות, מרביתם צעירים ישראלים, יש כ-1,500 כניסות לאתר מדי חודש, וכ-400 מתוך הפונים הנכנסים לאתר רוכשים מינוי.
בתקופות החגים, הוא מספר, כמות הפונים משלשת את עצמה ומגיעה לאלפים. להערכתו, עניין התשלום לא מרתיע את הפונים, שכן מדובר בדרך כלל באנשי קריירה, בעלי הכנסה שמאפשרת להם לשלם בעבור השירות. לדבריו, עד לפני כשנה התעריף הממוצע לעוזרת עמד על 35-30 שקל לשעה, אך עם עזיבת העובדים הזרים המחירים עלו ל-45-40 שקל.
אופציה נגישה יותר מהאתר של מרקסטון קיימת באתר ozeret.zippy.co.il. באתר זה מסתפקים בציון אזור המגורים וחושפים את העוזרות הרלוונטיות. החיסרון באתר הוא המגוון המצומצם יחסית של העובדים במאגר.
אם טרם התייאשתם ופרשתם לנקות אבק מהפינות הקשות בעצמכם, נראה כי תגיעו לנחלה באתר ozeret.co.il, שם מבטיחים כי המידע ניתן ללא כל תשלום הן למעסיקים והן למחפשי העבודה. נשמע מבטיח, אך לאחר הרשמה קצרה הכוללת הכנסת שם משתמש, סיסמה, שם פרטי ומשפחה, מודיע האתר כי שם המשתמש כבר קיים במערכת. מוזר, בעיקר לאור העובדה שמעולם לא ביקרנו באתר. ניסיון חוזר מוביל למסך מבלבל משהו, שבו נדרשים לציין את סוג המשרה, דרישה שמעוררת חשש שמא אולי נרשמנו כדורשי עבודה והטלפון שלנו יוצף במחפשי עוזרות.
עם זאת, אחרי כמה חריקות קטנות, תוכלו לבחור מבין אופציות רבות את אליזבטה הצעירה הדורשת לא פחות מ-45 שקל לשעה (לא כולל נסיעות), או את חנה הפנסיונרית המסתפקת ב-30 שקל לשעה בלבד, ללא כל תשלום נוסף.
אם גם אחרי חיפושים בני כמה שבועות תעלו רק חרס וכדורי לכלוך, תוכלו להיעזר באתר ozeret4u.co.il כדי לנקות בצורה הטובה ביותר את הבית - בעצמכם. באתר מופיעים טיפים, מאמרים ואפילו רשימת חומרי ניקיון שחיוניים, לדעת מומחי האתר, בכל בית.
שיטוט בכל אחד מהאתרים מעלה נתון מעניין העוסק באפליה המגדרית, שבאורח מפתיע פועלת דווקא לרעת הגברים. אף שכל האתרים מציעים עוזרות, חלק ניכר מהמודעות הן דווקא של עוזרים גברים. בנוסף, יש נישה של ניקיון בצוות, המתבצע על-ידי זוגות, שותפים לדירה או חברים המבקשים לקצר את זמן השהות בבתים ולהספיק לנקות כמה שיותר דירות ביום.
"הישראלים לא אוהבים עוזר בית", מספר אחד מטובי בחורינו המציע את שירותי הניקיון שלו. "למרות שאנחנו מבקשים תשלום נמוך יותר, כמעט ואין פונים, ואילו לסטודנטיות שנרשמו יחד איתי ודורשות 45 שקל לשעה, לעומת 35 שקל לשעה שאני דורש, יש הרבה יותר מתקשרים. אנשים מתקשים עדיין להאמין שבחור יכול לנקות להם את הבית כמו שצריך. המקסימום שאני משיג זה ניקיון משרדים".
נא להמתין לטעינת התגובות
