ביום שאחרי הליסינג
בעקבות הרפורמה בשווי השימוש של הרכב הצמוד, רבים שוקלים לוותר על המכונית הצמודה ולחפש חלופות אחרות. אחת האפשרויות המעניינות, האטרקטיביות והזולות היא קטנוע 125 סמ"ק
מינויו של חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב ליו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, והצהרתו כי הוא "לא שינה את עמדתו בנוגע לליסינג" עם מינוי זה, לא מבטיחים לזרז את הרפורמה המתרגשת עלינו, ואולי אף להפך.
עם זאת, גם כעת יש לא מעט עובדים בעלי מכונית צמודה ממקום העבודה אשר מתלבטים אם כדאי להם להוסיף ולשלם את העלות החודשית של מכונית כזאת, או לוותר עליה מטעמים כלכליים. בלי להתעמק בפרטים, בצד החובה משלם עובד בעל רכב צמוד גם את "שווי השימוש", כלומר את רכיב המס שגובה המדינה, ושעליו המחלוקת הנוכחית, וגם סכום כסף מסוים שמנוכה ממשכורתו לטובת חברת הליסינג, או סכום שעליו הוא מוותר במקום סעיף הוצאות רכב שאותו קיבל בעבר.
בצד הזכות, אותו עובד מקבל מכונית חדשה, דלק ללא הגבלה (בדרך כלל) ושקט נפשי בכל הקשור ללוגיסטיקה סביב המכונית - החל בטיפולים ובתיקונים וכלה ברכב חלופי בעת תאונה. ובכל זאת, גם ללא קשר לרפורמה המל תקרבת, לא כל בעלי הרכב הצמוד בחרו באלטרנטיבה הנכונה מבחינה כלכלית, וחלקם יכולים להרוויח לא מעט אם יוותרו מחר על הפריבילגיה.
רבים, ובעיקר תושבי הערים, יכולים כעת לבחור באלטרנטיבה מעניינת לרכב הצמוד, בדמות קטנוע בנפח מנוע של 125 סמ"ק. החלופה הזאת יכול להתאים לכל מי שמתגורר ועובד בתוך גוש דן, או בתוך מטרופולין ירושלים, חיפה או באר שבע, או שהמרחק בין מקום מגוריו למקום עבודתו לא עולה על 25 ק"מ (פלוס מינוס, בהתאמות הנדרשות לכל אחד).
אדם כזה, אם מכוניתו הצמודה משמשת אותו בעיקר כדי להגיע אל העבודה וממנה, ואם במשפחתו יש מכונית נוספת אשר משמשת את בת/בן זוגו, משלם כיום הרבה מאוד כסף ומקבל מעט מדי תמורה.
בעקבות הרפורמה שנכנסה השנה ברישוי הנהיגה באופנועים, דרגת הרישוי הבסיסית ביותר כבר אינה מוגבלת לכלים בעלי מנוע בנפח 50 סמ"ק בלבד, וכל מחזיקי הרישיון הבסיסי יכולים לרכוב על כל כלי שנפח מנועו 125 סמ"ק.
ההבדל בין שני סוגי הכלים עצום, מפני שהכלים הקטנים מעולים בתוך העיר אבל הם אינם מספיק מהירים וחזקים לרכיבה ארוכה יותר.
גם מי שלא מחזיק ברישיון רכיבה כלל, אבל הינו בעל רישיון נהיגה במכונית נוסעים עם ותק של שלוש שנים או יותר, יכול לקבל את הרישיון הבסיסי בקלות רבה. כל שעליו לעשות הוא לגשת אל משרד הרישוי ולבצע מבחן שליטה קצרצר וקליל, אם כי כמובן שרצוי מאוד (אך לא הכרחי) לעשות את זה אחרי שלושה ארבעה שיעורי נהיגה מעשיים אצל מורה נהיגה טוב.
כאשר שוקלים אך ורק את המחיר הכלכלי, ומתעלמים מעלויות עקיפות כמו הוצאות
אלא שהיתרונות הגדולים של תנועה דו-גלגלית לא מסתכמים רק בכסף: כל מי שמבזבז זמן יקר בפקקי תנועה בכל בוקר ובכל ערב, כל מי שחושב על זיהום האוויר המיותר שהוא יוצר מדי יום ועל הבזבוז המיותר של הדלק, וכל מי שוויתר בשבוע האחרון על יציאה למקום כלשהו רק כדי לא להפסיד את מקום החניה ליד הבית, או מפני שחשש שלא יוכל למצוא חניה - כל אחד כזה יכול להבין את היתרונות העצומים שגלומים בחולצי הפקקים הקטנים.
מובן שלכל דבר יש מחיר, ורכיבה דו-גלגלית לא מתאימה לכל אדם. באופן טבעי, רוכב קטנוע חשוף לפגיעות גוף שנחסכות מנהג מכונית נוסעים, וגם רכיבה במזג אוויר קיצוני - בעיקר בגשם שוטף - אינה תענוג גדול (אם כי למרבה הצער בישראל יש בקושי 21 ימי גשם מלאים בשנה).
מגוון הקטנועים בנפח 125 סמ"ק בשוק הישראלי עצום, והוא צפוי לגדול בחודשים הקרובים. רוב הכלים, אם מתעלמים מן הזולים או היקרים במיוחד, מוצעים כחדשים תמורת 13-20 אלף שקל, ובשונה ממכונית נוסעים, כל ההוצאות בגינם מוכרות לעוסקים ולעסקים עצמאיים.
לסכום זה יש להוסיף ציוד מיגון הכרחי, החל בקסדה טובה וכפפות וכלה במעיל מגן איכותי, והוצאה זו יכולה לנוע בין 2,000 ל-3,000 שקל, כקנייה חד פעמית.
נכון להיום, עלות ביטוח החובה נעה סביב 3,200 שקל לשנה, אולם אם יתקבלו שתי הצעות חוק, שנמצאות כעת בתהליך הפרלמנטרי המקובל, צפויים תעריפי הביטוח לרדת במידה משמעותית. עלות ביטוח הרכוש, לעומת זאת, יקרה ביחס לביטוח מכונית נוסעים, ועומדת על כ-2,000 שקל לשנה.
לסכומים האלה צריך להוסיף גם כ-1,200 שקל תמורת שלושה עד חמישה טיפולים תקופתיים במשך שנה אחת, למי שמתכוון לרכוב על בסיס יומי.
מובן שבשוק מוצעים גם עשרות רבות של דגמי דו-גלגליים משומשים בני מחזורים שונים, חלקם במחירים נמוכים מעלות פרמיית הביטוח השנתית. כל עוד בוחרים בכלי מטופל ואמין, אפשר לצמצם עוד יותר את עלויות הרכישה.
בשונה ממכונית, ברגע שאדם רוכב על קטנוע יורד מאוד הלחץ שחשים רבים כשמכוניתם מזדקנת, מפני שגם כלים משומשים אך שמורים עושים את העבודה בצורה טובה וללא רגשי נחיתות. עבור מי שלא רכב על דו-גלגלי מימיו, וגם עבור מי שכבר שכח מה זה אופנוע, כדאי להזכיר שרוב רובו המכריע של השוק הדו-גלגלי במדינת ישראל בימינו הוא שוק של קטנועים אוטומטיים ולא של אופנועים.
ההבדל הדרמטי ביותר הוא שקטנוע הוא כלי קל מאוד לתפעול, אוטומטי לחלוטין, ומעבר לצורך בכושר נהיגה טוב ורמת ערנות מצוינת, הכלי עצמו לא דורש כמעט כל מיומנות.
נא להמתין לטעינת התגובות
