הנדל"ן ביפו מתייקר – המינהל מסלק התושבים
בחודשים האחרונים קיבלו משפחות רבות משכונת עג'מי ביפו, צווי פינוי ממינהל מקרקעי ישראל ומחברת עמידר. התושבים טוענים כי הרשויות מונעות משיקולים כספיים. במינהל אומרים כי מדובר במשפחות פולשות ובעיריית ת"א מעדיפים פשוט לא להתערב
על רקע מגמה זו נשלחו בשנה האחרונה מאות צווי פינוי למשפחות בשכונה היפואית. במינהל מקרקעי ישראל, החתום על מרבית הצווים, אומרים כי הרקע להליכי הפינוי הם בנייה לא חוקית, פלישה לנכסים והצטברות חובות עבר. לעומתם משוכנעים התושבים בשכונה היפואית כי המינהל מונע משיקולי רווח ועליית ערך הנדל"ן שמדרבנת אותו לפעול בתקיפות ובחוסר התחשבות.
"ברור שיש פה גל של פינויים שמשתלב יפה עם כניסת של נדל"ניסטים", אומר פאדי שביטה, מנכ"ל תנועת הנוער הערבית-יהודית רעות-סדקה. "מפנים את האוכלוסייה המקומית לטובת יזמים ובעלי הון שנכנסים ליפו. מדובר בעצם בגירוש התושבים המקומיים מהשכונה בה הם גרים עשרות שנים".
שביטה, חבר בוועדה העממית שהוקמה כחלק מהמאבק הציבורי בצווי הפינוי, יודע כי החוק אינו ניצב לצד התושבים ברוב המקרים. עם זאת, הוא טוען כי מרבית עבירות הבנייה בשכונה נבעו ממדיניות מפלה של עיריית ת"א, שבאופן גורף סירבה להנפיק אישורי בנייה לתושבי השכונה במשך עשרות שנים. "אני לא רוצה להשתמש במילה קונספירציה, אבל אין ספק שמדובר במגמה מכוונת של העירייה".
קונספירציה או לא, אין ספק כי מאז שנת 2000 עולה ערך הנדל"ן ביפו. לאחר שנים של הזנחה, עיריית ת"א בראשות רון חולדאי מפנה תקציבים גדולים לפיתוח עיר האחות הדרומית. גולת הכותרת היא שיפוץ נמל יפו הישן והפיכתו למתחם בילויים ושיקום המדרון המפריד בין שכונת עג'מי לחוף הים, שבמשך שנים שימש כאתר פסולת לא רשמי.
ההשקעות של העירייה לא נעלמו מעיני חברות נדל"ן, כמו גם המיקום האטרקטיבי של שכונת עג'מי, שהרי מדובר בשכונה הבנויה בסמוך לים, בעלת צפיפות נמוכה יחסית, קרובה לעיר העתיקה ולתל אביב. מרבית הפרויקטים המתוכננים באזור הם של מגורי יוקרה, הרחק מהישג ידם של התושבים הוותיקים של השכונה.
השקעות
עליית ערך הנדל"ן ביפו מקפיצה את שווי נכסי המינהל באזור. בתחילת חודש מרץ, לדוגמה, נמכר מגרש של כ-600 מ"ר תמורת סכום של כ-6.5 מיליון שקל (כולל הוצאות פיתוח). מגרש נוסף של 156 מ"ר ברחוב העוגן נמכר תמורת כ-1.7 מיליון שקל. הצעות אלו גבוהות פי כמה ממחיר המינימום שקבע המינהל, ומשקפות את הביקושים הערים באזור.
צילום: רותם פלדנר. עריכה: דפי פרבמן
בשבוע שעבר נערכה ביפו צעדת מחאה נגד כוונות הפינוי. הוועדה העממית, שהוקמה על מנת להיאבק בכוונות המינהל, היתה זו שארגנה את הצעדה. לטענת חבריה, ישנם צווים כנגד 494 משפחות, מרביתן תושבות שכונת עג'מי וברוב המקרים מדובר במשפחות מרובות ילדים, כך שסך הנפשות הנמצאות בסכנת פינוי מגיע לכ-3000.
"יש משפחות שגרות כאן 60 שנה ויותר", אומר מחמוד עביד, יו"ר עמותת יפו. "עכשיו יש סכנה שיזרקו אותם לרחוב". עביד מספר שהניסיונות להגיע להסכמה עם מינהל מקרקעי ישראל לא הניבו תוצאות עד כה. "אנחנו רוצים לנהל משא ומתן עם כל גוף שמוכן לדבר איתנו", הוא אומר, "אבל נציגי המינהל מתנהגים כלפינו בהתנשאות ובחוצפה. מעניין אותם רק הכסף".
גם מיטל להבי, חברת מועצת עיריית ת"א וסגנית יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, סבורה כי הליכי הפינוי נובעים בעיקר מעליית שווי הנכסים בשכונה. "יש לנו פה אזור שערכי הנדל"ן שלו עולים כל הזמן. מדובר בנווה צדק שנייה, ואף הרבה יותר מזה", אומרת להבי. "אני לא אתפלא עם קיים קשר ישיר בין המיליונים שהעירייה מוציאה על שיקום מדרון יפו ופיתוח האזור, לבין 400 צווי פינוי שנשלחים בבת אחת".
להבי מודה כי חלק גדול מעבירות הבנייה הן תוצאה ישירה של אפליה של שנים מצד העירייה. "הבעיה היא שאין באזור תוכנית בניין-עיר", אומרת להבי, "אנשים לא יכולים להוציא פה היתרים. מרבית הפלישות מהוות למעשה הרחבת דיור ללא היתר. מדובר בנזק מצטבר של שנים. העירייה הקפיאה את כל ההיתרים באזור במשך תקופה ארוכה, לא נתנה אפילו להחליף גג אסבסט, והפכה את כל תושבי השכונה לעבריינים".
ב-8 במרץ הגיעו נציגי המינהל אל בית משפחת סאבא ברחוב הלימון ביפו, עם צווי פינוי ליום ראשון שלאחר מכן. במינהל טוענים כי דירת החדר וחצי בה מתגוררת המשפחה, שנבנתה בצמוד לבית של הורי האב - מהווה הרחבה בלתי חוקית ויש להרוס אותה.
המשפחה פנתה לרביטה (האגודה למען ערביי יפו) ובאמצעות עורך הדין אבתסאם טנוס, הצליחה להשיג צו מניעה לפינוי. הצו, שניתן רק ביום שבת בערב, היה כפוף לפיקדון בסך 2500 שקל אותם היה צריך להפקיד ברמלה ביום למחרת. כיוון שחששו כי המשטרה תגיע לפנות אותם בטרם יכנס הצו לתוקף, ערב קודם הגיעו לבית משפחת סאבא, פעילים מיפו ומארגוני שמאל, ביניהם ארגון "תאעיוש" ו"אנרכיסטים נגד הגדר". בבוקר הצטרפו פעילים נוספים מתוך כוונה למנוע את הפינוי המתוכנן.
"הגיעו המון אנשים", מספרת אסתר סאבא, שגם השתתפה בצעדת המחאה. "גם ערבים וגם יהודים. היו שם בסביבות מאתיים איש שהתבצרו אצלי בבית מיום שבת בערב. המשטרה פשוט לא יכלה להתקרב כי היו שם המון אנשים באותו יום. גם חברי הכנסת דב חנין ועיסאם מח'ול היו שם כדי לעזור. בינתיים קיבלנו את צו המניעה, והדיון בתיק מתחיל מחדש".
חבר הכנסת דב חנין (חד"ש), שיזם דיון בנושא הפינויים בוועדת הפנים של הכנסת, השתתף גם הוא בצעדה. "יש פה מאבק ציבורי מאוד חשוב על הזכות הבסיסית ביותר של אנשים - הזכות לגור בבתים שלהם", הוא אומר. "התמונה ביפו היא תמונה קשה. מדובר בגל של פינויים והריסות שמתוכנן נגד האוכלוסיה הערבית ביפו. היו פגישות בנושא עם גורמים במינהל, יש תהליך של ויכוח איתם. אני מקווה שהמאבק מלמטה והלחצים מלמעלה בסופו של דבר יעשו את העבודה".
במינהל שוללים מכל וכל את טענות התושבים. "אין גם כל קשר בין הטיפול בפלישות לעליית ערך הקרקע", טוענת דוברת המינהל, "חשוב גם להדגיש שהפעולות אינן מבחינות בין יהודים ללא יהודים אלא מתייחסות לפלישות לגופן".
במינהל מוסיפים כי "משפחות שלמות ביפו הפכו את הפלישות לשיטה, ומעדיפים אותה על כל דרך חוקית אחרת לקבלת זכויות בקרקע. לצערנו גם מפגשים עם נבחרי הציבור והבנות עליהם מגיע המחוז עם אותם נבחרים - אינן מקוימות".
במינהל אף טוענים כי המספרים בהם נוקבת הוועדה העממית הם מוגזמים. "צווי התראה, ולא צווי פינוי, נשלחו לכמה עשרות פולשים בלבד, לפני נקיטת צעדים משפטיים. בחלק מהמקרים ניתן יהיה להגיע להסדר עם המינהל ובחלק נוסף יהיה צורך להגיש תביעות משפטיות לפינוי".
לפי דובר עיריית ת"א, מתחילת 2003 נשלחו לתושבים ביפו 143 צווי הריסה מינהליים, 69 צווים בגין בנייה ללא היתר, 38 בגין אי קיום צווי הריסה קודמים, 15 צווי הפסקת עבודה ו-3 צווים בגין בנייה בסטייה מההיתר.
מחברת עמידר נמסר כי אשתקד הוגשו כ–28 תביעות לסילוק יד מנכסים ביפו בגין אי תשלום שכר דירה רב שנים ותוספות בנייה בלי חוקיות של דיירים מוגנים. בנוסף, הוגשו כ-75 תביעות לסילוק יד של פולשים, להם אין כל זכויות חוקיות בנכס. כבר מתחילת השנה הוגשו כ-7 תביעות לסילוק יד בגין אי תשלום שכר דירה רב שנים או תוספות בנייה בלתי חוקיות וכ–4 תביעות בגין פלישה.
בעמידר מוסיפים כי "הפעולות אינן תוצאה של מדיניות חדשה או נהלים חדשים, אלא במסגרת סטטוס קוו של שמירה על נכסי ציבור כלכליים השייכים לאזרחי ישראל כולם ולא לאדם זה או אחר, תוך הקפדה על החוק ועל הזכויות הסוציאליות של הדיירים המוגנים, ושמירה על נכס צאן הברזל העיקרי של חברת עמידר ומנהליה שהוא: מדיניות חברתית ורגישות לציבור הדיירים".
נא להמתין לטעינת התגובות
