החזון: רשת חברתית אחת
במקום להירשם לכל שירות חדש נוכל פשוט להתחבר עם אותו שם משתמש וסיסמה שלנו לעשרות אתרים. הבעיה: הרשתות החברתיות מתקשות לתת למידע שלהן לצאת לחופשי
הרשתות החברתיות הגיעו לשלב האבסורדי שבו מרבית הציבור מביעה סלידה מכל הצעת חברות חדשה. דווקא כעת המלחמה בין הרשתות החברתיות עולה שלב, כשהמטרה הנכספת היא לכבוש את הרשת. את כל הרשת.
באינטרנט הכל קורה כל כך מהר: מיליארדי ביטים חוצים יבשות מדי יום, ובכל שנייה מוצא אדם את עצמו בתהליך הרשמה לרשת החברתית המי יודע כמה. כך גם נפתח הקרב הנוכחי, המלחמה הקרה של הרשתות החברתיות.
לפני שנתחיל להסתבך נזכיר מי השחקנים הראשיים בסיפור. פייסבוק, הרשת החברתית וזו שחוללה את הסערה, פרי דמיונו של סטודנט בשנות ה-20 לחייו, שהבשילה לחברה שבה מושקעים מאות מליונים. מנגד נמצאות הרשת החברתית הגדולה בעולם, מייספייס, וכמובן גם גוגל.
היכן נכנסת גוגל לכל הסיפור? גם לגוגל יש רשת חברתית בשם אורקוט, המצליחה בעיקר בדרום אמריקה ובהודו, אך לא היא העיקר, אלא הברית שכרתה גוגל עם כמה רשתות חברתיות, ובהן גם מייספייס.
יחסי הכוחות הם אפוא גוגל, מייספייס ועוד כמה רשתות חברתיות - נגד פייסבוק. אבל כמעט כל הגורמים דווקא מנסים לשתף פעולה - בארגון בשם data portability (ניידות מידע.(
את ארגון ה-data portability אפשר לראות כחזון אחרית הימים, שבו יריבות מושבעות חיות בהרמוניה מושלמת, או במילים אחרות - המידע חופשי ולא כבול בשום שרשרות. כשימומש החזון לא נצטרך לשנן עוד סיסמאות, ואת החברים שלנו לא נצטרך לחפש בכל פעם מחדש.
במקום להירשם לכל שירות חדש נוכל פשוט להתחבר עם שם המשתמש והסיסמה שלנו, אותם שם משתמש וסיסמה שמשמשים אותנו לעוד אלף ואחד אתרים.
לעבר החזון הוורוד הזה צועדות כל הרשתות החברתיות, או לפחות כך היינו רוצים להאמין. הרשתות יצרו קומונה של מיליוני משתמשים שמבלים הרבה באתר הרשת החברתית עצמו, ללא אפשרות לאינטראקציה מבחוץ.
כלומר, עד היום, כדי לגשת לרשימת החברים היה צריך לגשת לאתר. מהיום החברים ירדפו אתכם בכל אתר שאליו תלכו. הרשת החברתית יוצאת
אם כן, ה-data portability קורם עור וגידים. אך האם בזכותו נגיע אל המנוחה והנחלה? אל סוף ה"מלחמה הקרה?"
לא כל כך מהר. הרשתות החברתיות מתקשות לתת למידע שלהן לצאת לחופשי. הראשונה שאפשרה להתממשק לאתר מבחוץ היתה מייספייס, ולמהלך שלה היא קראה data availability (זמינות מידע) ולא .data portability
מייספייס לא מאפשרת למידע לזרום לכל אתר, אלא רק לאתרים שבהם היא בחרה, כגון יאהו וטוויטר.
פייסבוק, בתגובה, הכריזה למחרת קבל עם ועדה: “גם אנחנו משתפים מידע, ושירות חדש בשם Facebook Connect הוא התשובה.”
פייסבוק “ויתרה” על הבלעדיות על המידע תוך כדי קביעת כללים נוקשים למפתחים - אך היא אינה מגבילה את שיתוף הפעולה רק לאתרים גדולים ומוכרים.
כך יכול כל אתר, בלוג או אפילו פרסומת להפוך לרשת חברתית קטנה הנגזרת מתוך פייסבוק, שבה המשתמשים הם החברים המוכרים, אנשים אמיתיים שאתם מכירים בזמן הגלישה באתר או בבלוג או צופים בפרסומת.
אחרונה חביבה היתה גוגל עם ,Google Friend Connect שמאפשר לכל אחד “לשתול” חלון בתוך האתר שלו וכך להיות מחובר לרשת החברתית האהובה עליו, גם כשהוא מגיב על פוסט משעשע. ממש כמו ללכת בלי ולהרגיש עם, החלון הזה קבוע וסגור ואי־אפשר לשנות בו כלום.
כך שכל הפתרונות לחיבור הרשתות החברתיות אל האתרים הרגילים מגלים טפח ומכסים טפחיים. כל אחת מהרשתות עדיין שומרת על נתוניה קרוב לחזה. ועדיין, בקרוב בכל אתר מרכזי כמעט נראה נוכחות של הרשתות החברתיות הגדולות.
החיבור החדש לא יעבור ללא כאבים - בטח לא למי שנמצא מאחורי הקלעים ומנהל את האתר, וייאלץ להתמודד עם תכנות שונה עבור שיתוף פעולה עם כל אחת מהרשתות, לפחות בשלב הראשון. לנו הגולשים נשאר רק לחכות שההצהרות יהפכו למעשים.
נא להמתין לטעינת התגובות
