השורה התחתונה של האחריות התאגידית
למרות העלייה האדירה ברווחי החברות ב-2007, סכום ההשקעה בקהילה כמעט ולא השתנה. כעת, כשהמשבר הכלכלי כבר כאן, סביר להניח שסכומי התרומות ירדו. המשמעות: מה שהוצג כתרומה לקהילה, הוא למעשה רק סעיף תדמיתי ותו לא. אחריות תאגידית? דברו איתנו אחרי המשבר. בינתיים, איפה המדינה?
כמו תמיד, מי שייפגעו הן השכבות המוחלשות, קבוצות מודרות וכל מי שמצבו לא בדיוק שגשג גם טרם המשבר. למוחלשים ולמודרים לא ממש היה מקום ליד השולחן גם קודם, ואילו כעת נותרו אפילו פחות מקומות מסביב לשולחן.
קיום בכבוד, העסקה הוגנת, שירותי בריאות שוויוניים, חינוך ציבורי איכותי, קורת גג מובטחת – כל אלו היו אתגרים בסיסיים לשמירה על זכויות אדם בישראל עוד טרם המשבר. סוגיות יסוד אלו לא זכו כידוע, למענה מספק קודם להתפוצצותה של הבועה הכלכלית. קל לדמיין עד כמה יהיו אלו בסכנה חריפה בשנים הקרובות.
נוכח המצב, רבים שבים להעלות על נס את מקומה הנשכח של המדינה, כמי שעליה להתמודד עם אתגרי השעה. זאת בניגוד למגמה בשנים האחרונות, בה תאגידים שאפו לקחת על עצמם אחריות אזרחית, לצד המדינה או במקומה.
טוב שמגמת דחיקתה של המדינה לשוליים תיבלם ויש לקוות, שחזון המדינה הממנפת את משאביה בשוויוניות לקידום זכויותיו של כלל הציבור, ישוב וישגשג. אך מה בנוגע לתאגידים?
חזון "האחריות החברתית התאגידית" שמימושו החל להתפתח בישראל, איננו, לכאורה, תלוי שגשוג. ערכים ראויים כגון השקעה בקהילה, שמירה על זכויות אדם, איכות הסביבה והתנהלות אתית לא צריכים להיות מושפעים מהשורה התחתונה בדוחות הכספיים.
למעשה, ההנחה היא שהתנהלות תאגידית ערכית לא רק שלא ראוי שתושפע מהשורה התחתונה, אלא להפך: שעל ציר הזמן, היא עצמה תשפר את התוצאות הכספיות, בנוסף לתפוקות הנוספות להן תביא.
הכנס השנתי של מעלה, שעמד בסימן עשור לארגון ובצל המשבר הכלכלי, התרחש בעיתוי יוצא דופן,
שמאפשר לכולנו לבחון את הכנות שמאחורי הבטחת האחריות התאגידית: האם החזון יתכווץ ביחד עם רווחי התאגידים, או שהאתגרים החברתיים העצומים שעומדים בפנינו דווקא ידרבנו תאגידים לממש את האחריות שהבטיחו לאמץ?
מדד מעלה מפרט פרמטרים למדידת האחריות התאגידית. בשם השקיפות, האחריותיות ושאר המילים האופנתיות, הנה הצעה לבדיקה ממוקדת של מדד חדש - "מדד הכנות התאגידית": השורה התחתונה.
מדד זה יבדוק כמה כסף תורמים התאגידים הגדולים לקהילה. אמנם לאחריות התאגידית יש עוד היבטים חשובים, אבל את השורה התחתונה קל למדוד, והתרומה הישירה לקהילה – ולארגונים קהילתיים ואזרחיים המתמחים בקידום צדק חברתי וזכויות אדם – היא מדד קריטי, במיוחד בעיתות משבר.
אז מהי השורה התחתונה? על פי מעלה, התרומה התאגידית הממוצעת בשנת 2007 הייתה כ-6.9 מליון שקל, בדומה ל-2006. מדובר ב-0.7% מהרווח לפני מס, לעומת 0.9% ב-2006.
למרות העלייה האדירה של כ-45% ברווחי החברות ב-2007, סכום ההשקעה בקהילה כמעט ולא השתנה, כך ששיעורו היחסי ירד בחדות. כפי שדוח מעלה מציין בעדינות: "נראה כי החברות במשק הישראלי קובעות את סכומי התרומה כסכום אבסולוטי ולא כנגזר מהרווח".
כל שנותר כעת הוא לראות אם הכלל, שהיה נכון כשהרווחים עלו אך ההשקעה בקהילה נותרה בעינה, יהיה נכון גם כשהרווחים ירדו. אם בשורה התחתונה, סכומי התרומות יישארו "אבסולוטיים", תהיה זו עדות חיובית לכנות האחריות התאגידית.
אם הם יקצצו, נבין את השורה התחתונה: במסגרת צמצום תקציבי יחסי הציבור התאגידיים, מקצצים גם בסעיף התדמיתי שהוצג כ"תרומה לקהילה". אחריות תאגידית? דברו איתנו אחרי המשבר. בינתיים, איפה המדינה?
נא להמתין לטעינת התגובות
