עליות מחירים בדלת האחורית: כיצד נולדה רפורמת המיסוי הירוק
לאחר כמעט 4 שנות עבודה, יצאה לדרך אחת המהפכות הדרמטיות בענף, עם שינויים ואלתורים של הרגע האחרון ותחת ענן כבד של חוסר ודאות
- סמנכ"ל רשות המסים לא מתרגש מהביקורת על הרפורמה הירוקה
המהפכה שהושקה השבוע היא למעשה שתי מהפכות שונות ונפרדות - כל אחת מהן בעלת משמעות רצינית וארוכת טווח - ששתיהן נכרכו זו בזו וכך גם משוגרות אל ספר החוקים. מצד אחד, מנגנון מס שאמור לצמצם את רכישת כלי הרכב המזהמים את האוויר; מצד שני, שינוי שיטת החישוב שלפיה המס משולם בגין השימוש במכוניות ליסינג.
מי שעמד ב-4 השנים האחרונות מאחורי הרפורמה ובחודשים האחרונים לא ידע רגע של שקט עד יציאתה לדרך הוא בועז סופר, סמנכ"ל רשות המסים. סופר עמד החל מ-2006 בראש ועדה בין משרדית, שבה ישבו - לצד נציגים נוספים של האוצר - גם נציגי משרדי התשתיות, איכות הסביבה והתחבורה.
הוועדה הגישה מסקנות סופיות בדצמבר 2007. בינואר 2008 הן אושרו בידי הממשלה. מאז ועד שיגורן השבוע עברה כשנה וחצי - ובתקופה זו עברה הרפורמה עצמה רפורמה דרמטית.
המטרה המקורית היתה לייצר מנגנון שיעודד רכישת כלי רכב שפגיעתם בסביבה קלה. ההצעה המקורית כללה זיכוי מס מדורג בסכום נתון למכוניות "ירוקות", לעומת חיוב מס נוסף בסכום שהולך ועולה ככל שה"ציון הירוק" נמוך יותר. סיכום תוספת המס מחד וזיכוי המס מאידך היה אמור להיות אפס - כך שהכנסות המדינה ממיסוי על רכב ונטל המס האפקטיבי לא היו אמורים להשתנות.
לאחר שאושרו בממשלה המלצות הוועדה, הוחלט לשנות את הרפורמה בלי ליידע על כך את הציבור או את הכנסת: במקום להותיר את שיעור מס הקנייה על רכב כפי שהיה (75%), מתוך כוונה מוצהרת להורידו ל-72% בשנה הבאה, מס הקנייה הועלה ל-92% והוחלט שזיכויי המס יינתנו מרמת המחיר החדשה - והגבוהה יותר.
מבחינה זו, העלאת מס הקנייה מחזירה אותנו 5 שנים לאחור - אל ימים שבהם הושקה ברוב טקס התוכנית של הממשלה הקודמת להפחתת מס הקנייה על רכב.
בשנת 2004 היה שיעור מס הקנייה על מכוניות נוסעים 95%, ורכב מסחרי חויב ב-75%. איתן רוב, שעמד אז בראש רשות המסים, הסביר כי "מסי הרכישה הם מהגבוהים בעולם המערבי וגורמים נזק ניכר למשק". גם במסגרת ועדה אחרת שבראשה עמד סופר הוזכר נטל המס הגבוה כאחת הסיבות לכך שקשה עד בלתי אפשרי ליצור מצב, שבו תתקיים תחרות של ממש ביבוא רכב ארצה.
תוכנית האוצר להפחתת מס הקנייה על רכב יצאה לדרך בינואר 2005, עם הפחתתו ל-89%. מאז ועד היום הוא הורד בהדרגה ל-75%. שיעור המס על רכב מסחרי ירד כבר בינואר 2007 ל-72%, ולרף הזה אמור היה להגיע גם המיסוי על מכוניות
אחד מסלעי המחלוקת המשמעותיים סביב רפורמת המיסוי הירוק נוגעת לדרך חישוב "המדד הירוק", שלפיו מדורגים כל כלי הרכב.
בעוד שבאירופה נמדדת רק פליטת פחמן דו חמצני (CO2), הוועדה למיסוי ירוק השיקה חידוש בקנה מידה עולמי: ישראל היא המדינה היחידה שהמציאה ואימצה נוסחה מורכבת מאין כמוה למדידת "הערך הכלכלי של הנזק", שנגרם מפליטת המזהמים מאגזוזי כלי הרכב. בהתאם לסיכום פליטות סוגי המזהמים השונים, אשר מוכפל בערך הכלכלי שניתן להם - מקבלת כל מכונית "ציון ירוק" בין 0 לכ-300.
ערכי הציונים מחולקים ל-15 קבוצות: שתי הקבוצות הראשונות מכסות את הטווח של 0-130 יחידות וכוללות כלי רכב שמייצרים מעט זיהום אוויר; קבוצה 15 מייצגת את כל כלי הרכב שהציון שלהם גבוה מ-250.
דרגת הזיהום תשמש בשלב הראשון לקביעת גובה מס הקנייה שישולם תמורת הרכב, ובעתיד תקבע גם את גובה מסי השימוש השנתיים לכל כלי רכב. אם מישהו קיבל את הרושם שמדובר בשיטה מסובכת שחשופה לטעויות ולהטעיות - הוא בהחלט צודק. ככה זה כשממציאים את הגלגל ומנסים להיות עם סגולה.
המהפכה החשובה ביותר במיסוי רכב בעשור האחרון הושקה בסופו של דבר בהתראה של חודש וחצי בלבד, באחת התקופות הקשות ביותר עבור ענף הרכב בארץ ובעולם - ובלי שפורסמו הנתונים הרלוונטיים ביותר לגביה.
למשל, עד עתה לא פורסם הדירוג הכללי של כלי הרכב בהתאם ל"מדד הירוק", למרות שהנתונים המפורטים כבר נמצאים בידי המדינה. לא מדובר במידע עסקי רגיש, כמובן, אלא במידע שאמור לעודד את הציבור לרכוש מכוניות ירוקות יותר.
במהלך הצגת התוכנית הוצגו בטעות נתונים שגויים לגבי השכיחות היחסית של כלי הרכב, כפי שהם מדורגים ב"מדד הירוק". הטבלה שהוצגה הראתה כביכול שמספר המכוניות שהמס האפקטיבי עליהן יקטן זהה למספר המכוניות שהמס האפקטיבי עליהן יגדל.
למרבה המבוכה, הטבלה שהוצגה השבוע זהה לטבלה שחוברה בסוף 2007. מכאן שהיא מבוססת על נתונים משוערים ולא על הנתונים האמיתיים, שנכונים ל-2009.
הרפורמה החדשה תשפיע באמצעות מחירי המכוניות על סך גביית המסים (שיגדל במאות מיליוני שקלים), על שוק המכוניות המשומשות (שחלקן יתייקרו), על שוק הליסינג (שצפוי לקבל זריקת מרץ בתקופת השפל שלו), על מלאי עצום של מכוניות חדשות שעדיין לא נמכרו וממתינות בנמלים (ועשויות להשתחרר אם הציבור ייתקף כעת בבהלת קניות), ועל פי הגדרתה - היא תשפיע גם על שיקולי הציבור בבואו לרכוש מכונית חדשה.
נא להמתין לטעינת התגובות
