זו ילדותי ה-2.0: זורקים את הספרים ועוברים ללמוד באינטרנט
כל הטכנולוגיות ללמידה דיגיטלית כבר כאן. לומד על אפריקה בשיעור גיאוגרפיה? בקלות תוכל לקפוץ לביקור בסוואנה, באדיבות יו-טיוב. מסתבך עם פסוק בשיעור תנ"ך? בשתי לחיצות תוכל לצ'וטט עליו עם מומחה. אז למה ב-1 בספטמבר ילכו מיליון וחצי ילדים לבי"ס, עם ילקוט כבד מלא בספרים ובמחברות?
כשתיפתח שנת הלימודים תש"ע, ביום שלישי בשבוע הבא, גלי גלר, 11, תלמידת כתה ו' בביה"ס יוחנני בהרצליה, ואיתה עוד למעלה מ-1.45 מיליון תלמידים - יופתעו אם יגלו כי ספרי הלימוד שרכשו, אלה הנמצאים בילקוטם הכבד, נמצאים במלואם ובגרסה חסרת משקל על גבי האינטרנט.
ספרי הלימוד המקוונים הם צעד משמעותי לקראת עתיד הילקוט הדיגיטלי שהורים ותלמידים רבים חולמים שיפציע כאן בשנים הקרובות: את תיק הגב העמוס יחליף מחשב נייד קטן, טלפון סלולרי, אולי גם קינדל 2 של אמזון או סוני-רידר, ולצדם קופסת פלסטיק לסנדביץ’ ולפרי.
לקראת שנת הלימודים החדשה השלים מט"ח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית), בשיתוף רוב המו"לים של ספרי הדעת, חלק משמעותי בפרויקט הגדול שמטרתו להעלות את כל ספרי הלימוד לאינטרנט.
עד כה הועלו ספרים לתלמידי כיתות ד'-י"ב בכל המקצועות, וכבר אחרי החגים, מבטיחה מנכ”לית מט”ח, גילה בן-הר, יועלו גם ספרי מט”ח לכיתות ג’. מרבית המו”לים משולבים במיזם, ועם האחרים "יתנהל משא ומתן בעתיד". בכך ישראל, ככל הידוע כרגע, מובילה עולמית בתחום. במדינת קליפורניה, למשל, הועלו עד כה לאינטרנט מספר מצומצם בלבד של ספרי הלימוד.
לספרים המועלים לרשת קיים יתרון משמעותי בולט - הם "קמים לתחייה": כל הספרים באינטרנט מצוידים בקישוריות ומחולקים לשכבות מידע רבות המחולקות לפעילויות שונות ולהעשרה.
לא פחות חשוב, הספרים יוכלו להתעדכן אצל כל התלמידים במקביל ובזמן אמת. "אם לדוגמה הכנסת חוקקה חוק חדש בעל משמעות לימודית, הוא ייכלל מיידית בספר האזרחות המקוון שבאתר, בעוד בספר המודפס הוא היה נכלל רק במהדורתו הבאה”, מסבירה בן-הר.
אבל מעבר לכל, המהפכה המשמעותית באמת היא כניסתו של השיעור שבגבולות הכיתה אל עולם תוכן עשיר ובלתי מוגבל: בשיעור על איכות הסביבה, למשל, ימצאו התלמידים והמורה קישור לאנימציה או לסרטון על כדור הארץ ביו-טיוב. לחיצה על מילה או על פסוק בספר הספרים במהלך שיעור תנ"ך תוביל היישר לפירוש, למאמר, למחקר או להרחבה בספרי קודש אחרים - ככל הנראה יהיה זה עולם יותר מרשים וחווייתי מזה של המורה בכיתה. וזה מבלי להזכיר סימולציות ומעבדות וירטואליות בפיזיקה ובכימיה.
לדברי בן-הר, "מערכות החינוך המתקדמות בעולם הולכות בדיוק לכיוון הזה. אני מצפה שגם ממשלת ישראל תתארגן עם לוח זמנים מוגדר לקראת השינוי הנדרש".
"התלמידים יוכלו מעתה למרקר קטעים חשובים, להוסיף ולפתוח תיקיות, ולאחד מובאות מכמה מקורות מידע שונים", מסבירה בן-הר, אך מדגישה כי "המחשב לעולם לא יחליף את המורה, שימשיך להיות הדמות המרכזית בכיתה, שתשמש כ'מתווך ידע'. המורה יכוון את התלמידים, יציע סדרי עדיפויות וידאג לעשות את השיעור מעניין יותר - באמצעות האינטרנט".
מחקר ראשון מסוגו בהשתתפות 262 תלמידי כיתות ח', י' ו-י"א מ-3 בתי ספר בישראל העלה ש-81%, 97% ו-79% (בהתאמה) משתמשים באינטרנט לצורך הכנת שיעורי בית באופן שוטף - בעיקר במקצועות ההומאניים.
למרות השימוש העצום של התלמידים ברשת, דיווחו התלמידים כי האינטרנט בפני עצמו איננו תורם מספיק ליכולת לימודיהם. באף כיתה לא הסכימו להנחה שלומדים כיום טוב יותר מכפי שלמדו בעבר ללא מחשב ואינטרנט. הפער בין תחושת התלמידים לבין העובדה שרובם המוחלט עושה שימוש הדוק ברשת האפשרויות הבלתי-מוגבלות שיש ללמוד לנצל בתחום, ושעדיין אינן מספיק נגישות.
בישראל, כמו בישראל: לפטופ לכל תלמיד עדיין נמצא בגדר חלום רחוק. "תשתיות המחשוב למערכת החינוך בישראל עדיין ירודות", קובעת בן-הר. בעוד שסקר שהוצג השנה ב”כנס הרצליה" הראה שב-88% מבתי האב בארץ קיים חיבור אינטרנט למחשב אחד, ולעתים אף לשניים-שלושה - בחלק גדול מבתי הספר עדיין אין מחשבים. לא בכל כיתה, לא למורה ובטח לא לכל תלמיד.
"למרות המודעות הגדלה והולכת למחשוב ולאינטרנט, אנחנו עדיין במקום נמוך בעולם - בעשירון התחתון", טוענת בן-הר. השימוש במחשבים ובאינטרנט כבר מוכר כאחד מהמפתחות המשמעותיים להצלחת בית הספר ולהכנת תלמידיו לחיים בחברת המידע ולכלכלה הגלובלית.
"מחשבים, וזה הוכח, סייעו בקידום התלמידים בלימודיהם. כיום מתגלים בכיתות פערי רמה גדולים בין התלמידים והמורה חייב להתמודד עם המצב הקשה הזה", היא מסבירה.
"אם בסינגפור, למשל, מספר המחשבים לכל 100 תלמידים הוא 30, בבריטניה 25 ובארה”ב 20 - בישראל הוא 6 בלבד", מתארת בן-הר. כשנשאלו במשרד החינוך כמה עמדות מחשב קיימות בבתי הספר בישראל, השיבה דוברת המשרד כי "הנושא נמצא בשלב איסוף נתונים מתקדם, ומנתוני הביניים עולה שהיחס בין מספר המחשבים לתלמידים השתפר".
במשרד החינוך התייחסו גם לנושא הספר האלקטרוני ומסרו כי הנושא נבחן כעת ב-2 אוניברסיטאות בניסוי המצוי בשלב הראשוני ביותר. כמו כן מתקיים ניסוי בשימוש במחשב נייד לכל תלמיד ב-16 בתי ספר.
בינתיים - למרות הנתונים הכלליים והראשוניים שמעביר משרד החינוך - היתרונות המקוונים כבר הראו ניצנים ראשונים במערכת החינוך בישראל. כיום כבר נעשה שימוש במחשבים לקיום מבחנים מקוונים, ובהקשר הזה קיים נתון מפתיע: בעלי לקויי למידה העדיפו להיבחן על מחשב ולא נזקקו לתוספת זמן, כפי שקיבלו במבחניהם בכתב.
בנוסף, מתברר שגם מורים מגלים יותר עניין בהשתלמויות המקוונות שמחליפות את ההגעה הפיזית למרכזי השתלמויות בתום יום העבודה בבית הספר. וכך נפתחו כבר מאות קורסים וירטואליים.
דוגמה נוספת ליכולות הלימוד המקוונות היא פרויקט "נחשון". מדובר בפרויקט חונכות וירטואלי שמטרתו לתמרץ תלמידים מהפריפריה לעבור ל-5 יחידות לימוד במתמטיקה. וכך, במסגרת הפרויקט סטודנט מהטכניון בחיפה חונך און-ליין תיכוניסט באילת.
לקראת שנת הלימודים תש"ע, ל-30% מכ-120 בתי ספר בדרום הובטחו מחשבים למורים. כך גם בכ-80 בתי ספר בצפון בנוסף לאלה שכבר מוחשבו. עם השנים, מוצאים את דרכם לבתי הספר גם המחשבים הניידים, אך בעיקר לעבודה בקבוצות ולא לכל תלמיד.
בביה"ס נעמי שמר בפתח תקווה, למשל, צוידו כל הכיתות במחשב, במקרן ובלוח חכם. המחשבים הניידים שרכש ביה"ס ינדדו בין הכיתות - לפטופ יינתן לכל קבוצה של 20 תלמידים למטרת עבודה בצוות. בגני תקווה ובסביון צוידו התלמידים בלפטופים השייכים להם, במימון משותף של הרשות המקומית וההורים.
"עלות הלפטופ הקטן כיום עומדת על 400-500 דולר. בעוד שנתיים צפוי שמחירו יירד ל-200 ואולי מתחת, ואז רבים מהתלמידים יוכלו להרשות לעצמם לרוכשו", מקווה בן-הר. בחישוב זריז ניתן לראות כי בתוך שנים בודדות, המחיר שיידרשו לשלם עבור המחשב יהיה זול יותר מההוצאה השנתית על הציוד ועל ספרי הלימוד המודפסים.
עדכוני כלכלה לסלולרי שלך
נא להמתין לטעינת התגובות
