אתם שותים, אנחנו נוהגים
עמותת אור ירוק, חברת דרייבר ומעריב נלחמים בסכנות הנהיגה תחת השפעת אלכוהול: אתם תבלו, תיהנו ותשתו - ואנחנו נסיע אתכם הביתה. בפיילוט בשבוע שעבר נרשמה התעניינות רבה - ואפילו ח"כ זאב ביילסקי הפתיע והתגייס לנהוג
בליל הכריסמס התקיים בשטח נמל תל אביב פיילוט לבחינת שיטה חדשה לצמצום תופעת הנהיגה תחת השפעת אלכוהול. את האירוע הפיקו יחדיו אנשי עמותת אור ירוק עם חברת דרייבר, בסיוע nrg מעריב, חברת השכרת הרכב הרץ והחברות שמפעילות את נמל תל אביב.
המיזם, שפועל כבר שנים ביפן, בקוריאה, בבריטניה ובמדינות סקנדינביה, נועד לפתור את הבעיה של נהגים שיצאו לבלות, ותוך כדי בילוי החליטו לשתות אלכוהול. במצב כזה עומדות בפני הנהג 3 ברירות: להשאיר את מכוניתו במקום הבילוי ולשוב הביתה במונית; לאפשר לאחד מחבריו שלא שתה לנהוג במכונית; או לנהוג כשהוא שתוי - ובכך לסכן את עצמו, את שאר משתמשי הדרך ואת רישיון הנהיגה שלו.
אדם אחראי, שבוחר באפשרות הראשונה, ייתקל בבעיה לוגיסטית לא פשוטה. בנוסף למונית, שתיקח אותו הביתה ואולי גם תפזר את חבריו לבתיהם, יהיה עליו לשוב למחרת עם מונית נוספת אל המקום שבו השאיר את מכוניתו.
האפשרות השנייה לא תמיד קיימת, מפני שהנהג לפעמים בא בגפו, ובמקרים אחרים אין בחבורת המבלים אדם שלא שתה. גם אם נמצא נהג מחליף - לא תמיד הוא מתגורר בסמיכות לבעל הרכב. הניסיון מלמד שברוב המקרים יבחרו בעלי רכב באפשרות השלישית, וינהגו כשהם מבושמים (במקרה הטוב). כך גדלה מאוד הסכנה בכבישים.
בשונה ממדינות אחרות, שבהן קיימת "תרבות שתייה" רבת שנים, בישראל התפתחה צריכת האלכוהול בקצב מהיר בעשור האחרון - והביאה איתה תופעות שלא היו מוכרות כאן בעבר, בעיקר בתחום האלימות ותאונות הדרכים.
המדינה החלה אמנם להתמודד במידה מסוימת עם התופעה, אבל עדיין רחוקה מלמגר את הסכנה על הכבישים. משטרת ישראל מגדילה מדי שנה במאות אחוזים את מספר בדיקות האלכוהול שהיא מבצעת, ותקנה שנחקקה לפני כשנתיים מורידה מהכביש מכוניות שבהן נהגו שיכורים לחודש ימים. עם זאת, לישראל טרם הגיעו חלק מן השיטות שקיימות בעולם להתמודדות עם התופעה.
חברת דרייבר הוקמה לא מכבר במטרה "להשכיר" נהגים מקצועיים ואחד השירותים שהיא מספקת הוא נהג שנוהג עבור נהגים שרישיונם נשלל, ומתפקד כ"נהג בוס" לכל דבר. שירות אחר, שמיועד לחברות שמעסיקות נהגים מקצועיים בתחומי ההפצה והלוגיסטיקה,
למשל, הוא נהג מקצועי בעל רישיון נהיגה במשאית, שמחליף נהגים שיצאו למילואים, לחופשה או חלו. אחד היתרונות של חברה מסוגה של דרייבר הוא הגמישות, שטמונה ביכולת לספק פתרון מהיר מבלי שהלקוח מתחייב לתקופת שכירות ארוכה.
זאת גם נקודת הממשק בין דרייבר לבין עמותת אור ירוק, המחפשת פתרונות חדשים לתופעות שמסכנות את המשתמשים בדרך. אור ירוק ייבאה את רעיון "נהג עד הבית" ממדינות בעלות רקע במאבק
הרעיון עצמו פשוט: נהג שהגיע למקום בילוי, שתה אלכוהול ומבקש לחזור לביתו, מתקשר אל ספק השירות, ששולח נהג מקצועי למקום הבילוי. הנהג מקבל את מפתחות המכונית ממזמין השירות (המבלה) ומסיע אותו לביתו בתום הבילוי.
בחו"ל מגיע הנהג המקצועי אל מקום הבילוי באופנוע מתקפל, מאחסן אותו בתא המטען של המכונית, ולאחר שהסיע את הנהג ליעדו הוא מוציא את האופנוע וחוזר איתו אל הלקוח הבא. אצלנו, לצורך הפיילוט, התגייסה חברת השכרת המכוניות הרץ, שתרמה 3 מכוניות למשך הלילה, ואלה נסעו בין נקודות ה"פריקה" כדי להחזיר את הנהגים לנמל תל אביב.
מטרת הפיילוט, כאמור, היתה לבחון את האפשרות לייבא את השיטה לישראל, תוך בדיקת התגובות של הקהל הישראלי ומציאת דרכי התמודדות עם הקשיים שעלולים להיווצר. פרסום מקדים לפיילוט בוצע באמצעות רישום באת nrg והופעות באמצעי תקשורת שונים כמו מעריב, תוכניות הבוקר בטלוויזיה ותוכניות רדיו.
כבר בשעות הערב המאוחרות נערכו בנמל אנשי אור ירוק ודרייבר עם דוכנים שמוקמו בשפך הירקון, ודיילות שחילקו חומרי הסברה על המיזם עצמו ועל נהיגה בהשפעת אלכוהול. רוב המבלים בשעות האלה, ולמעשה עד סמוך לחצות, לא שותים אלכוהול בכמויות מדאיגות (או לא שותים כלל), ובמקרים רבים מדובר באוכלוסייה מבוגרת יחסית.
סימן חיובי ראשון הגיע כאשר באחד המועדונים ערכה חברת סלקום אירוע למוזמנים שלה, שכלל הופעה של עידן רייכל וצוותו, ורבים בקהל הביעו עניין בפרויקט, למרות שלא נזקקו לשירות עצמו. לא שחסרו כאלה שחיפשו את המלכוד, וניסו להבין במה מנסים "לדפוק אותם", או להסביר "מדוע זה לא יעבוד".
"הרי לא יכול להיות", אמר לנו אדם מבוגר ומכובד למראה, "שאתם באמת מציעים שירות כזה בחינם. אתם בודאי מרוויחים מזה משהו". אישה אחת שאלה-קבעה: "נראה לכם שישראלי ייתן את מפתחות המכונית שלו למישהו זר?", אבל לעומת זאת רבים אחרים שיבחו את היוזמה ואת הרעיון, וטענו שהיו מוכנים לשלם סכום לא מבוטל כדי להחזיר את ילדיהם הביתה במכונית המשפחתית בתום בילוי. מחיר השירות, כמובן, יהיה אחד הנושאים החשובים שאיתם יש להתמודד.
ברור אמנם שכל נהג שתוי יעדיף לשלם כמה עשרות או אף מאות שקלים כדי להימנע מדוח בגין נהיגה בשיכרות ומהחרמת מכוניתו. מנגד, עליו להאמין שיש לו סיכוי של ממש להיתפס נוהג בשיכרות כדי לבחור באופציה הזו - וכאן נכנסת לתמונה האכיפה המשטרתית. כך או אחרת, לדעתנו, מחירו של שירות כזה צריך להיות מקביל למחיר נסיעה במונית כדי שיהיה משתלם לשני הצדדים.
השעות העמוסות יותר בנמל תל אביב הן לאחר חצות, וכוללות תופעות שקיימות בכל רחבי הארץ בכל מתחמי הבילוי. בשונה ממדינות מפותחות אחרות, בישראל עדיין לא חל איסור על צריכת אלכוהול בפומבי (להבדיל ממקומות סגורים) או על מכירתו ללא כל צורך ברישוי ייעודי (ברוב המדינות בחו"ל מותר למכור אלכוהול רק בחנויות שמקבלות רישוי מיוחד ועלולות לאבד אותו אם ימכרו, למשל, לצעירים). בישראל גם לא חל איסור על החזקת בקבו־ קי משקאות אלכוהוליים פתוחים בתוך מכונית - איסור מאוד מקובל בעולם.
לכן, מגרש החניה שסמוך לנמל תל אביב הופך במשך הלילה ל"תחנת תדלוק" באלכוהול: עשרות צעירים פותחים את מכסי תאי המטען של מכוניותיהם, שולפים משם בקבוקי משקה, ו"מתדלקים" את עצמם לפני שהם נכנסים למועדונים ולמקומות בילוי - כדי לחסוך את עלות האלכוהול (היקר יותר) שנמכר שם.
בשונה מבעבר, הרושם שקיבלנו בנמל הוא שצעירים רבים לא שותים "שתייה חברתית", כלומר כמויות סבירות שנועדו ליצור טשטוש קל, אלא שותים עד אובדן הכרה. במהלך הלילה פגשנו לא מעט צעירים כאלה, אם כי כמעט תמיד הם טענו שיש בחבורה נהג תורן שלא שתה, או שהם הגיעו אל הנמל במונית וגם מתכוונים לחזור כך לביתם.
אולם כמה מבין המבלים שאיתם שוחחנו הגיעו לתל אביב מאשקלון, ממודיעין, מנתניה ומירושלים, כך שקצת קשה להאמין שהם עשו את הדרך במונית, ותחבורה ציבורית אחרת לערים אלה לא קיימת בשעות הלילה המאוחרות. ה"לקוחות" הראשונים שלנו הגיעו דווקא מתל אביב עצמה, וזכו לליווי VIP של נהג יוצא דופן.
ח"כ זאב ביילסקי, אחד מחברי הכנסת הבודדים עם רקורד של עשייה בתחום הבטיחות בדרכים, הטריח את עצמו לנמל תל־אביב באחד הימים הקשים ביותר של מפלגתו קדימה.
נכון שכל פוליטיקאי נהנה מחמימות אור הזרקורים, אך במקרה הספציפי הזה ולנוכח חשיבות המטרה, בחרנו לפרגן לביילסקי, בעיקר לאור העובדה ש-119 חברי הכנסת האחרים לא השתתפו במיזם. ידוענים נוספים שנקלעו במקרה לאזור היו עידן רייכל ושמעון בוסקילה, ושניהם בירכו על היוזמה.
החסות של אור ירוק והלוגו הבולט של העמותה על הדוכנים גרמו למבלים רבים להתייחס אל המיזם ולנציגיו כאל חלק מן "הממסד", אבל הרושם הוא שרבים מקרב המבלים מודעים היטב לבעיית הנהיגה תחת השפעת אלכוהול, וגם לאכיפה המשטרתית בנושא.
נוסף למבלים רבים שהדגישו באוזנינו את העובדה שהם עצמם לא שתו, או שיש בחבורה שלהם נהג תורן, מבלים אחרים סיפרו לנו על בדיקות אלכוהול שעברו בעבר, על שלילות רישיון שקיבלו בעקבות נהיגה תחת השפעה ואף על החרמת מכוניות שלהם או של מכרים שלהם.
התגובות כלפי ליל הפיילוט, באופן כללי, חיוביות, ומרבית המבלים התייחסו בחיוב לעצם הרעיון ואף לאפשרות שישתמשו בשירות כזה. החסם העיקרי, כך מסתמן, הוא בניית מודעות לשירות וליצירת ביקוש בקרב בליינים או בקרב הורים של צעירים שמבלים ונוהגים. שלב הפקת הלקחים, גם בחברת דרייבר וגם בעמותת אור ירוק, מתקיים בימים אלה, ובעתיד נדע אם הפיילוט יהפוך מחזון למציאות.
אחת הבלייניות, שהצהירה שבעבר כבר נשלל רישיון הנהיגה שלה ל-11 חודשים בעקבות עבירת אלכוהול, אמרה לנו שהיא מחפשת מקום נחמד, "לא לשתות הרבה, רק קצת". כששאלנו מי ינהג הביתה, הבטיחה ש"אני אהיה בסדר, אני תמיד בשליטה". כאשר הצגנו בפניה את השירות, היא נשמעה נלהבת "אבל בתנאי שהנהג שלי יהיה ס'", הצביעה על איש הצוות החתיך.
בחור צעיר ממודיעין טען כי "יש לנו נהג תורן" והצביע על אחד מחבריו, בחור צנום וחביב שלא נראה בהכרה מלאה. "הוא כמעט לא שתה כלום". "וככה תגיעו עד מודיעין?", "בכיף אחי, בלי בעיה".
נא להמתין לטעינת התגובות
