מחקר חדש קובע: לקיחת סיכונים כלכליים תלויה בגנים
סוף סוף יש הסבר מדעי לחלוקה בין מהמרים "אוהבי סיכון" לסולידיים יותר מבינינו - "שונאי הסיכון". באוניברסיטה העברית גילו את הגן שאחראי לדפוסי ההתנהגות הכלכלית שלנו. "הנטייה לקחת סיכונים כלכליים לא קשורה לחינוך", אומרים המדענים הישראלים, "הכל תלוי בגנטיקה"
בשנים האחרונות התחבטו כלכלנים לא מעטים בעולם בשאלה מדוע אנשים מוכנים להסתכן במהלך או בהשקעה פיננסית, גם כאשר הסיכוי שיצליחו נמוך - למשל הסיכוי לזכות בהגרלות הלוטו, הטוטו או בהימורים בכלל.
לעומת זאת, יש אנשים שמעדיפים שלא להסתכן, במיוחד כשקיים חשש מפני הפסד משמעותי - ולכן הם ממהרים לבטח את ביתם, את דירתם או את כלי רכבם.
"הנושא הזה מעסיק כלכלנים, כיוון שמדובר בפרדוקס", אומר ראש צוות המחקר, פרופ' ריצ'רד אבשטיין מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית. לדבריו, "חתן פרס נובל פרופ' דניאל כהנמן, לשעבר מהאוניברסיטה בירושלים, ושותפו למחקר, פרופ' עמוס טברסקי המנוח, סיפקו הסברים פסיכולוגיים וחיברו את 'תורת הערך', שעליה קיבל כהנמן את הפרס היוקרתי. אבל המנגנון הגנטי והנוירו-ביולוגי שעומד בבסיס ההתנהגות של לקיחת סיכונים מול השנאה להסתכן לא היה ברור עד כה".
פרופ' אבשטיין מסביר כי "המחקר החדש זיהה גן מסוים שבעזרת פעילותו, או היעדר פעילותו, ניתן לנבא את הסיכוי שאדם יקנה כרטיס הגרלה או יעדיף לרכוש ביטוח מפני הפסד".
לצורך המחקר, שנערך יחד עם פרופ' סו-הונג צ'ו, מומחה לכלכלה ניסויית מאוניברסיטאות סינגפור והונג קונג, בוצע ניסוי בקרב 350 צעירים סינים בבייג'ינג. הנחקרים קיבלו על עצמם שתי משימות מייצגות: רכישת כרטיסי הגרלה או רכישת ביטוח.
בשתי המטלות נעשה שימוש בתמריצים כספיים אמיתיים כדי לדרבן אותם. כך, הוצעה להם האפשרות לשמור על סכום כסף קטן במזומן ללא כל סיכון או להמר על סכום גדול יותר, כשהסיכוי לזכייה בפרס שהובטח קלוש. במטלה נוספת נשאלו הנחקרים מה יעדיפו: לבטח מפני הפסד בטוח אבל לא משמעותי, או לרכוש ביטוח גדול
מכל משתתפי הניסוי לקחו החוקרים דגימת דם, ונבדק הגן הידוע בשם "מונואמין אוקסידז". גן זה מצוי בכרומוזום המין X ומועבר בתורשה לאישה מהאב או מהאם ולגבר רק מהאם. במהלך המחקר התברר כי קיימות שתי גרסאות של הגן, שמפעיל אנזים המפרק את החומר הכימי המוחי סרוטונין. מידת פעילות הגן מכריעה לגבי מידת נכונות האדם ליטול סיכונים בהתנהגותו, או להפך.
"כשניתחנו את תוצאות הניסוי התברר כי גרסה פעילה במיוחד של הגן הזה יצרה נטייה ברורה להעדפת הימור וסיכון, כשלצידן סיכוי קלוש לזכייה, וגם נטייה פחותה לרכוש ביטוח", מספר פרופ' אבשטיין, "לעומת זאת, אצל מי שהיתה לו גרסה פחות פעילה של אותו גן, נתגלתה נטייה ברורה להימנע מנטילת סיכונים גדולים בהתנהגות הפיננסית".
פרופ' אבשטיין מדגיש כי המחקר, שפרטיו פורסמו בכתב העת המדעי ,PLoS One הוא ראשון מסוגו בעולם, והוא מראה קשר ברור בין נטיות התנהגותיות כלפי סיכון לבין גן המצוי בגוף האדם. "זו ההוכחה שיש בסיס נוירו-ביולוגי ללקיחת סיכונים כלכליים. הנטייה לקחת סיכונים כלכליים היא לא רק עניין של חינוך - אלא היא בגנטיקה שלנו", הוא אומר.
לדבריו, "אין הבדל גנטי בין גברים לנשים באשר לנטייה לנטילת סיכונים מול קניית ביטוח לשם צמצום הסיכון להפסד". הוא מוסיף כי "הנטייה ה נטית להימורים ולנטילת סיכונים בהתנהגות בעלת אופי כלכלי זהה הן אצל הסינים, הידועים בלהיטותם להימורים, והן אצל היהודים".
"בזמן שהעולם מתאושש ממשבר כלכלי, כדאי להביא בחשבון את קיומן של נטיות מולדות אצל בני האדם בנושא זה, כיוון שהן יכולות להיות גורם משמעותי בהמרצת אנשים ליטול סיכונים. עשויה להיות לכך השפעה על פעילות השוק הפיננסי", הוא מסכם.
נא להמתין לטעינת התגובות
