איפה מסך ה-OLED שלי?!

כבר כמעט 7 שנים אנחנו שומעים שטכנולוגית OLED הולכת לכבוש את השוק המסכים הדקים. מדוע זה לא קרה והאם זה יתרחש בעתיד?

עפר לאור | 7/5/2010 9:25 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
לפני כ-7 שנים התבשרנו על טכנולוגיה חדשה בשם OLED, אשר הצטרפה אז לכמה טכנולוגיות מובילות בתחרות על ליבו של הצרכן בקרב על המסכים הדקים. באותה תקופה, טכנולוגיית הפלזמה שלטה ללא עוררין בתחום. המסכים בזמנו היו בעלי קונטרסט נמוך, רזולוציה נמוכה ומחירים גבוהים.

השילוב הזה וההבנה של היצרנים שלטכנולוגיה מהסוג הזה יש פוטנציאל עיסקי עצום - הביאה חברות רבות לפיתוח טכנולוגיות מתחרות. אחת מהן, טכנולוגיית ה-LCD, הצליחה בכך והביסה את הפלזמה מבחינה מסחרית (עם כ-80% מהשוק כיום של מסכים דקים בגודל 42 אינץ' ומעלה).

בדרך נפלו לא מעט טכנולוגיות אשר פשוט לא הצליחו להתחרות, מסחרית או טכנולוגית, ב-LCD ובפלזמה. הבולטת מביניהם היא SED אשר שווקה באגרסיביות על ידי טושיבה וקנון, ונתקעה מספר שנים בגלל דיונים משפטיים עד אשר היתה בשלה מדי בכדי להיות תחרותית מבחינה מסחרית.

הטכנולוגיה העדכנית ביותר שצפויה לכבוש את השוק היא טכנולוגיית LED TV (ליתר דיוק LED LCD) אשר מחליפה את מקור האור הרגיל של ה-LCD במקור אור יעיל בהרבה, ומאפשרת גם שיפור משמעותי באיכות התמונה (בעיקר בשחורים - כלומר ביחס הניגודיות). היתרון הבולט של LED הוא בכך שניתן להגיע לשחורים עמוקים יותר, בזבוז קטן משמעותית באנרגיה ומסכים גדולים ודקים יותר מאי פעם.

השיפורים ב-LCD ובפלזמה והירידה בעלות של שניהם הם כיום מהגורמים העיקריים למניעת חדירת טכנולוגיות חדשות לתחום. הבעיה היא שמאוד קשה להרוויח כאשר המתחרה שלך טוב לא פחות ממך וזול בהרבה, לכן צריכה להגיע טכנולוגיה מהפכנית של ממש בשביל להוריד את הפלזמה ובעיקר את ה-LCD מכיסא המלכות שלהם. 
פלזמה

פלזמה פועלת על ידי תאים מיניאטורים מלאים בגז הדומה בהרכבו לניאון. הגז נשמר במצב קרוב מאוד למצב פלזמה, כאשר נחוצה רק פעימת חשמל קטנה בכדי לגרום לו להידלק לפלזמה (שזה מצב צבירה ייחודי). במצב זה, הגז פולט אור אולטרה סגול אשר מומר על ידי דפנות התא לצבעים ירוקים, כחולים או אדומים - הלא הם צבעי היסוד הנחוצים לנו בכדי לראות בצבע.
  
מכיוון שהאור יכול להידלק או להיכבות באופן בינארי (אין מצב של "חצי דלוק"), הטכנולוגיה נעזרת בתופעה המכונה PWM (מדולוציה מבוססת רוחב פולסים) על מנת ליצור גווני ביניים של צבעי היסוד.
  
תדר ההִבְהוּב לא משתנה (לרוב 480HZ או 600HZ), אלא שהזמן בתוך התדר שבו הפיקסל דלוק משתנה. ככל שאחוז הזמן שבו הפיקסל דלוק רחב יותר - העין האנושית תקלוט גוון בהיר יותר.

ככל שהתזמון מדויק יותר, ניתן ליצור עוד ועוד צבעי ביניים ואיכות התמונה משתפרת (זו גם הסיבה להגדלת מספר הצבעים בכל דור של מסך). שיפור אחד שהכניסו

החברות לאחרונה הוא שינוי עוצמת המתח השחור והלבן גם לפי זמן (משחררים בהירות גבוהה יותר עם הזמן, ומשנים את הסף של השחור בהתאם לאורך החיים של הפלזמה, זאת בניסיון לשמר את התכונות של הפאנל עקביות לכל אורך חיי המסך).

היתרון של פלזמה הוא בכך שהיא פולטת אור ולכן קל להגיע יותר לשחורים עמוקים יותר. זו גם טכנולוגיה שיחסית פשוט יותר לעשות לה Scaling ולייצר מסכים גדולים.

החסרונות שלה הן שהמעבר למצב פלזמה גורר גם פליטת חום (אנרגיה מבוזבזת), מה שדורש עיבוי של המסך בכדי לקרר את התאים. בנוסף, הציפוי הפוספורי מתבזבז בכל פעם שעושים בו שימוש ולכן תופעות הצריבה והצבירה משתפרות בכל פעם שמשפרים את ההרכב הכימי של הציפויים הללו.

בשנים האחרונות מתקשה פלזמה לשמר את המומנטום של השנים הראשונות שלה. הסיבה לכך היא שמסכי פלזמה יקרים יותר לייצור ולכן הם מתקשים להתחרות מול יצרני LCD זולים שיכולים כיום לתת איכות תמונה תחרותית לפלזמה. 

 Hometheater.co.il
מסך פלזמה Hometheater.co.il
LCD

טכנולוגיית ה-LCD היא ותיקה ביותר והיתה בשימוש בשעונים דיגיטליים שנים רבות לפני שפלזמה היתה בשימוש. הטכנולוגיה משתמשת בסנדוויץ' שקוף שבמרכזו תאים מלאים בנוזל אשר לפי קוטביות החשמל שזורם בו, נקבעת קוטביות האור אשר בשימוש. על ידי שימוש במקור אור אחורי ומקטב, ניתן לשנות את גוון האור שעובר דרך השכבות הללו.

היתרון הבולט של LCD הוא הפשטות של תהליך הייצור. עם זאת, איכות התמונה מידרדרת ככל שהמסך גדל יותר, ולכן הטכנולוגיה הזו התחילה באמת לפרוח עם מהפכת ה-HD, כאשר רזולוציית התכנים איפשרה ל-LCD סוף סוף למצות את היכולות הגלומות בה.

עם השנים הצליחו חברות רבות לשפר את הפאנלים אך עדיין הם מוגבלים לכ-2000:1 יחס ניגודיות טבעי, שזה בהחלט אינו מספק למסכי קולנוע ביתי כיום. לשם כך משתמשים בטכנולוגיות עזר נוספות בכדי לתגבר את יחס הניגודיות.

נושא התאורה האחורית היה כאוב לא פחות. אופן התאורה המקורי היה על ידי שימוש בתאורת קטודה קרה, שגם היא דומה לניאון, כאשר גם בה היו בעיות חום לא קלות ופיזור החום והאור היו עיקר הבעיות של הטכנולוגיה. כיום המעבר הוא לתאורה אחורית מבוססת LED אשר משפרת משמעותית את יעילות התאורה, משאירה את המסכים קרים ולכן דורשת מארזים דקים יותר ויותר.

החסרונות העיקריים של ה-LCD הם בניגודיות נמוכה ולכן LED (בעיקר בטכנולוגיית LOCAL DIMMING - תאורה מקומית) מאפשרים לאיזור מסוים, שהוא חשוך בתמונה, לקבל פחות אור מאזורים שזקוקים לו. הדבר גם חוסך אנרגיה ומשפר את איכות התמונה. גם מריחה בין הפיקסלים נפתרת כאשר משתמשים בהבהוב ב-LED (בעיקר במסכי 240HZ החדשים).

היתרון הבולט של LCD הוא בעלות הנמוכה לצורך הייצור, אך התחרות החריפה בין היצרנים שוחקת מאוד את היכולת שלהן להרוויח על כל מסך.

OLED

טכנולוגית ה-OLED מבטיחה כל כך ומעוררת סערת רגשות מכמה וכמה סיבות. הסיבה הראשונה היא שמדובר בטכנולוגיה שפולטת אור באופן טבעי. בעצם מדובר על חומרים שמזכירים את ה-LED, כלומר סנדוויץ' שיוצר דיודה המורכבת מחומרים אורגנים. האור שנוצר הוא אלקטרולומינסי - מקור אור אשר היה בשימוש בעבר בתאורה אחורית בתצוגות שונות, בעיקר במוצרי אלקטרוניקה (לא במסכים).

היתרון הבולט כאן ביחס לשתי הטכנולוגיות האחרות נובע מכך שאין כאן שום המרת אנרגיה (מאור אולטרה סגול לאור רגיל בפלזמה), ואין חסימת אור (LCD במהותו חוסם אור שמוקרן דרכו). העובדה הזו, בשילוב עם הגודל הפצפון של כל פיקסל, מאפשר למסכי OLED לעבוד גם באור יום ולהגיע לעוצמות אור גבוהות מאוד ולגווני שחור עמוקים במיוחד.

התיאור האופייני למי שצפה במסכי OLED הוא "גלויה חיה" או "חלון לעולם האמיתי". לא די בכך שאיכות התמונה פנומנלית, אלא שהיא מאוד חסכונית באנרגיה (כמעט ואין אנרגיה שהופכת לחום), ולכן גם יכולה להיות מוצגת על מסך דק במיוחד. גם אין צורך בגבולות רחבים סביב המסך (מה שאומר שאפשר לחבר מודולים של OLED כמו לגו לכדי מסך גדול יותר).

בנוסף, ניתן להדפיס OLED על גבי חומרים שונים שאינם חייבים להיות שטוחים (בניגוד ל-LCD ופלזמה) כך שהם יכולים להיות על פלסטיק שקוף וגמיש, חלון קדמי של רכב או אפילו קסדה של טייס קרב או אופנוע.

לטכנולוגיה הזו אין את "המחלות" של LCD, כמו מריחה וכו´, אך בגלל האופי האורגני שלה, היא רגישה מאוד לצריבה והיכולות שלה להאיר מתבזבזות מהר למדי. 

 Hometheater.co.il
מסך OLED - גלויה חיה Hometheater.co.il
עוד שנתיים בבית?

עד כאן ההבטחה, אבל כבר שנים אנחנו שומעים שהטכנולוגיה מעבר לפינה ותוך שנה-שנתיים נראה אותה בבתים. בפועל? שום דבר לא ממש מתקדם.

עד כה בעצם יצרנית אחת אמיצה, הלא היא סוני, הוציאה מוצר אחד מסחרי בלבד. מסך XEL-1 בגודל 11 אינצ'ים בלבד וברזולוציה של 960 על 540 פיקסלים (בדיוק רבע FULL HD, מה שמוביל למחשבה שזה תוכנן בסופו של דבר להיות הבסיס למסך 22 אינץ'). 

ה-XEL-1 לא הצליח במיוחד הודות לתג המחיר הגבוה במיוחד שלו (המחיר כעת עומד על כ-2,200 דולר בארה"ב, המחיר המקורי היה מעל 2,500 דולר). ה-XEL-1 תוכנן להיות יריית הפתיחה במלחמה של OLED על הכיס והלב של הצרכנים, אבל הוא נכשל ואחריו הגיעו בעיקר עוד ועוד דוגמאות לתערוכות במקום מוצרים אמיתיים.

ה-XEL-1 היה מוגבל מבחינת הגודל והמחיר, אך הוא אבן בוחן מצויין לבדוק את הטכנולוגיה ואת הבשלות שלה. למרות שהוא היה מאוד כיווני, בדיקות של HD GURU הראו שמעבר ל-45 מעלות יש ירידה דרמטית בעוצמת התאורה - כשליש מעוצמת התאורה!

סוני הפעילה במסך מנגנון Auto Dimming אשר מנע מדידות עוצמת אור, כך שבכל פעם שהתמונה סטטית, עוצמת האור של המסך היתה יורדת). התופעה היתה בעיקר מיועדת להארכת אורך החיים ומניעת צריבה במסך, אך הדבר לא הצליח. בתערוכות בחו"ל ניתן היה לראות את המסך הזה לא רק עם נקודות תקולות (פיקסלים מתים), אלא גם צרובה עם הדוגמאות מהתערוכות הקודמות.

צרכנים שרכשו את המסך ציפו לאורך חיים של כ-30,000 שעות (כשליש מזה של פלזמה ו-LCD), אך קיבלו בפועל הרבה פחות הודות לדְּהִיָּה של המסך וגם לרגישות שלו לצריבות.

אורך החיים של המסך מוגבל מאוד כיום, בעיקר בתחום הצבע הכחול. מדי כמה חודשים אנחנו מקבלים הודעה לעיתונות שמדווחת על פריצת דרך כזו או אחרת של יצרנים בטכנולוגיה או אפילו פתיחת מפעל או מכון מחקר שמיועד לקדם את OLED לשלב הבא באבולוציה שלו. כיום אנחנו לא רואים את זה קורה.

גרוע מזה, מה שבפועל קרה הוא שההוזלה במחירי המסכים הרתיעה יצרנים רבים מלהיכנס כלל לתחום, שכן כלל לא בטוח אם הם יוכלו להחזיר את ההשקעה העצומה בפיתוח טכנולוגיות מתחרות ל-LCD ופלזמה, בשל מתח הרווחים הקטן והולך בתחום הזה. זו גם הסיבה המוצהרת שחברות טושיבה וקנון חזרו בהן מפיתוח טכנולוגית ה-SED המבטיחה כל כך.

ההבטחה הגדולה עדיין שם וניתן לראות שחברות כגון סוני, LG וסמסונג משקיעות מרץ וכסף רב בכדי לקדם את הטכנולוגיה ולו בכדי למנוע מצב שבו אם אחת מהן תגיע לפריצת דרך (בסגנון של KURO של פיוניר), האחרות תוכלנה להדביק יחסית מהר את הפער ולהגיע לשלב ייצור. 

 Hometheater.co.il
מסך XEL-1 של סוני Hometheater.co.il
הבעיות העיקריות

הבעיות העיקריות לא השתנו משמעותית בשנים האחרונות. יש קושי רב מהצפוי להגדיל את גודל המסך ללא תקלות. גם ב-LCD תהליכי הייצור היו בעייתיים מאוד ופיקסלים תקולים מנעו תקופה ארוכה מהטכנולוגיה מלגדול ולהתחרות במסכים הגדולים של פלזמה.

כיום המגבלה הזו איננה קיימת. המגבלה העיקרית ב-LCD כיום הוא גודל הפיקסלים או הצורך ברזולוציית UHD בכדי להגיע לגדלי מסך גדולים ללא פגיעה משמעותית באיכות התמונה - מה שמוסיף בעיות בתחום עיבוד התמונה דווקא.

ב-OLED בעיות הייצור עדיין לא נפתרו. כמו כן, הנטייה של OLED להיצרב ולתמונות לדבוק בהן גם אחרי זמן קצר, עלולות להרתיע לקוחות שהתרגלו לנוחות והפשטות של פלזמה ו-LCD שאינן רגישות כל כך לצריבה.

אז למה OLED כן טוב? סמסונג ו-LG מקדמות את התחום על ידי ייצור של מסכי OLED קטנים אשר יכולים בקלות לשמש עבור מסכים של טלפונים סלולריים ונגנים ניידים. לצורך זה נעשה לרוב שימוש ב-AMOLED אשר משלב טכנולוגית ACTIVE MATRIX שזכורה לנו לטובה מימי ה-LCD ואשר מהווה פיתרון יעיל למדי לייצור OLED תעשייתי.

אורך החיים הקצר של המסכים הללו פחות מטריד כאשר מדובר במכשירים ניידים שאורך החיים הממוצע שלהם אינו עולה על 3 שנים. כמו כן, הבהירות הרבה של המסכים מאוד משפר את חווית השימוש של המכשירים באור השמש. לבסוף, במכשירים הללו אין המון תמונות סטטיות (אם כי זה תלוי מאוד בסוג המכשיר), כך שניתן לתכנן ממשק אשר יכול למנוע את הצריבה הטבעית של המסך.

עד כה מעטים המוצרים שמשתמשים ב-AMOLED לצרכים אלה, אך בהחלט ניתן לראות התגברות של המגמה. בתחום הזה נראה שהמובילה בשימוש ובייצור היא סמסונג אשר הציגה לאחרונה את SUPER AMOLED אשר מרחיבה לא רק את עוצמת וגווני האור, אלא גם ככל הנראה מאריכה את אורך חיי המסכים הללו. כרגע עדיין מדובר במסכים של כ-5" לכל היותר, אבל העובדה שהם בייצור סדרתי ובשימוש במספר לא קטן של מכשירים סלולרים - בהחלט מעודדת. 

 Hometheater.co.il
בעיות הייצור עדיין לא נפתרו Hometheater.co.il
ההבטחה והאם נראה אותה ממומשת

ההבטחה היא גדולה וללא פריצת דרך מדעית משמעותית, מדובר בעוד טכנולוגיה שככל הנראה תבוא ותיעלם בלי לגעת ישירות בחיים שלנו. הפריצה המובטחת כבר מתמהמהת מספר שנים וכבר היום לא בטוח שכלכלית הגיוני בשביל חברות גדולות להשקיע בתהליכי הייצור והמפעלים בכדי לייצר מסכים כאלה באופן המוני.

היתרון הגדול הוא שניתן להמיר מפעל של מסכי LCD רגילים למפעיל OLED די בקלות, אך אם ההפרש במחיר יהיה בלתי הגיוני ביחס לתועלת, סביר להניח שמדובר יהיה בהשקעה מופסדת.

ההתקדמות האדירה בשילוב של LCD עם LED, הופך את הנקודה לחסרת רלוונטיות. כבר היום מחירי המסכים מבוססי ה-LED קטנים משמעותית והיתרונות הבולטים של OLED בדמות מסכים דקים במיוחד, יעילות חשמלית ואיכות תמונה מרהיבה  - הופכים לחסרי משמעות כאשר הפערים מצטמצמים במהירות כה רבה.

ההערכה בשוק היא שמרבית היצרנים הגדולים יחדלו בשיווק מסכי LCD ללא LED בתוך פחות משנה. כבר היום חברות גדולות כגון פיליפס (שמושקעת מאוד בטכנולוגית תאורת ה-LED, אך נכנסה לחגיגת מסכי LED/LCD באופן מאוחר), הכריזה שמסכי ה-LCD שלה מעתה יהיו אך ורק על בסיס תאורת LED.

לפיכך, המסקנה האישית שלי היא שמדובר בטכנולוגיה מתה שככל הנראה לעולם לא תגיע לביתנו. חבל לי מאוד על כך. היתרון הבולט ביותר של הטכנולוגיה בעיני היה הרעיון המבריק של מודולי OLED אשר ניתנים לחיבור זה לזה בצדדים כפי שנעשה כיום במסכי LED ענקיים.

במידה ואחד מהמודולים מתקלקל (קרי: פיקסל או יותר נדפקים), ניתן להוציא את המודול ולהחליפו באחר. ניתן לקבוע את גודל המסך על ידי שימוש במספר המודולים הנחוץ. נניח וקיים ברשותנו מסך בגודל 4X4 מודולים ונרצה לשדרג אותו, אפשר פשוט לרכוש 9 מודולים נוספים ולהגדיל אותו למסך של 5X5. זה בהחלט היה יכול להיות זול מלשדרג למסך מסוג חדש.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים