הסיבה שבועת הנדל"ן זוכה למעריצים היא שהאלטרנטיבה גרועה בהרבה
אם העלייה הדרמטית במחירי הדירות נסמכת ונתמכת בהיצע נמוך כל כך וביקוש גבוה כל כך - הרי שיעברו שנים עד שהשוק יגיע לאיזון ומחירי הדירות יחזרו לשפיות. המשמעות היא ששום בועה לא ממתינה לפיצוץ ולא נתעורר בוקר אחד ונגלה שמחירי הדירות נחתכו בחצי
לתיאוריית הבועה יש את כל המעלות הדרושות כדי להתחבב על הקהל הישראלי. מעבר לעובדה שהיא מגיעה אלינו מארה"ב, היא אמורה לתאר מצב שוק מנופח שאינו קשור למציאות בשטח - תקלה רגעית שתכף תתוקן. אבל הסיבה העיקרית שתיאוריית הבועה זוכה למעריצים רבים היא שהאלטרנטיבה היא גרועה בהרבה.
אם העלייה הדרמטית במחירי הדירות נסמכת ונתמכת בהיצע נמוך כל כך וביקוש גבוה כל כך - הרי שיעברו שנים עד שהשוק יגיע לאיזון ומחירי הדירות יחזרו לשפיות. המשמעות היא ששום בועה לא ממתינה לפיצוץ ולא נתעורר בוקר אחד ונגלה שמחירי הדירות נחתכו בחצי. להיפך, יעברו עוד שנים עד שנוכל לקנות דירה ולהפסיק לגור בשכירות.
ישראל של היום מציעה רק כמחצית מהדירות הדרושות כדי לספק את רעבונם של הרוכשים - נתון
שלא משרת, בלשון המעטה, את אנשי "אסכולת הבועה". הנתונים הללו אינם חדשים ומפורסמים כמעט מדי רבעון. זה לא גורם לציבור להפסיק להאמין באותה בועה שמרחפת מעל השוק, שתתפוצץ ותהפוך את חלום הדירה למציאות.
באופן פרדוקסלי, דווקא אלה שיוצאים נגד טענת הבועה תורמים ליצירתן של בועות מקומיות. שוק הנדל"ן, בדומה לשווקים אחרים, מושפע מאד ממה שנקרא "אווירת שוק" או "הלך רוח", תמונת המראה של רוכשי הדירות הם המוכרים. הנתונים על מצוקת הקרקעות לבנייה ומלאי הדירות העלוב מחלחלים גם לציבור המוכרים, שחש כבעליו של מכרה זהב ומרשה לעצמו, יותר מתמיד, לנקוב במחיר גבוה.
אלה תופעות מקומיות שמעידות יותר על טיבו של המוכר, ככזה המנסה לסחוט את ההזדמנות שנפלה בחלקו עד הטיפה האחרונה, ולא על קיום בועת נדל"ן. לו היו מוצעות עוד כמה דירות דומות למכירה באותו הרחוב, המחיר היה אחר. כל עוד זה לא קורה, עליות המחירים הן בעיקר תוצר של היצע דל עם קורטוב של חמדנות ישראלית טיפוסית.
נא להמתין לטעינת התגובות
