דירה היא לא שוקולד
ישנו חיץ ברור וכואב בין מי שיכול לרכוש דירה ובין חלק אחר, שהולך וגדל, שיכול רק לחלום על דירה ברמת המחירים הנוכחית. זה עוד היה מתקבל על הדעת אם היינו מדברים על שוקולד
זאת התורה כולה, אלה הם המאפיינים שהופכים את המוצר הנדל"ני בישראל לשונה מכל מוצר אחר בשוק. אלה הם גם הנתונים שעומדים בבסיס המצוקה הקשה שאליה נקלע שוק הדירות.
התחזיות הקודרות שיוצאות ממשרדו של נגיד בנק ישראל הן אולי בשורה קשה לרוכשי הדירות, אבל קשה לומר שהן בבחינת מכת ברק ביום בהיר. שוק הנדל"ן אינו שוק מורכב ורמות המחירים בו נגזרות באופן ישיר מהיחסים בין הביקוש להיצע.
על כן, כשמביאים בחשבון את כל הנתונים הכלכליים, אין כל סיבה כלכלית שהמגמה הנוכחית של עליית המחירים תיעצר. לא כל עוד מלאי הדירות דל, לא כל עוד הריבית הנמוכה על המשכנתאות מספקת לציבור כסף זול, לא כל עוד מעמיס השוק על גבו משקיעים וספקולנטים, לא כל עוד כולם רוצים לגור במרכז הארץ.
"מה יהיה עם המחירים הגבוהים כיום? הרי הם גבוהים עד כדי ניתוק מהמציאות, זו חייבת להיות בועה", טוען היום כל אדם שני, שנחרד למשמע מחירי הדירות ברחוב בו הוא גר. נכון שגם קבלנים ובעלי דירות מצטרפים לפאניקה הכללית ומקפיצים את המחיר, אבל גם את הלחץ הפסיכולוגי של הרוכשים ניתן למתוח עד גבול מסוים.
בסופו של יום, בשטח מבוצעות עיסקאות, ומסתבר שיש עדיין מי שמשלם את הסכומים הגבוהים לאור מצאי הדירות הנמוך. צריך לזכור שגם אם לפני שנה קפצו על כל
דירה 10 רוכשים ומספרם הצטמצם לכדי 5 רוכשים בשל המחיר הגבוה - הרי שמוכר הדירה צריך לא יותר מרוכש אחד. ואותו אחד נמצא בשוק ומשלם. בשוק החופשי נעצר המחיר רק בתחתית כיסו של הרוכש.
על פי תחזיות בנק ישראל לשנה הקרובה, למוכרי הדירות יש עוד מרחק עד לתחתית והכסף עוד מצוי בכיסו. הנפגעים העיקריים מהמצב הם כמובן מי שמעוניינים לרכוש את דירתם הראשונה ונאלצים לרדוף אחר המחירים העולים או להתפשר על דירה זולה יותר.
התמזל מזלו של מי שהספיק לרכוש דירה לפני כמה שנים, גם אם הדירה לא מספקת אותו כעת והוא מעוניין באחרת. בכך שרכש דירה כרך עצמו עם מגמות השוק - הוא אמנם יידרש לשלם מחיר יקר יותר עבור דירה אחרת אולם השווי הנוכחי של דירתו, שעלה מאז, הוא קרש קפיצה מעודד.
כל זה יוצר חיץ ברור וכואב בין מי שיכול לרכוש דירה ובין חלק אחר, שהולך וגדל, שיכול רק לחלום על דירה ברמת המחירים הנוכחית. המשמעות היא שוק קטן יותר, שפונה לשכבה עשירה יותר, שגם אופי הבנייה בו הוא יוקרתי יותר ולא רואה את הכדאיות בבניית דירות עממיות.
כל זה עוד היה מתקבל על הדעת אם היינו מדברים על שוקולד. הבעיה הגדולה היא שדירה היא אינה מותרות, אלא מוצר בסיס חיוני שנדרש לכל משפחה. אם ינסה בנק ישראל לצמצם את הביקוש לדירות באמצעות העלאה של הריבית, ייתכן שנראה פחות רוכשים פונים לבנקים למשכנתאות.
אולם זה לא יבטל את הצורך האמיתי ולא ישנה את העובדה שמדי שנה מתווספים למעלה מ40- אלף בתי אב חדשים למשק הישראלי.
הפתרון האמיתי של הבעיה יגיע רק באמצעות הגדלת ההיצע. ואם נחזור לרגע לנתונים שפותחים את המאמר הזה, קשה להיות אופטימיים גם בשנה הקרובה.
נא להמתין לטעינת התגובות
