מה מחכה לנו השנה בעולם הטכנולוגיה? סיכום תערוכת IFA
IFA, תערוכת האלקטרוניקה הגדולה באירופה, נתנה לנו הצצה למה שמחכה לנו השנה בעולם הטכנולוגיה. החדשות הטובות: טכנולוגיית התלת-ממד התבגרה, הטאבלטים שוטפים את החנויות וטלוויזיות שמתחברות לאינטרנט הן כבר עניין שבשגרה. מצד שני, זה פשוט לא מספיק כדי להפיל אותנו מהרגליים
למרות שהחברות הגדולות נוהגות לשמור את השקותיהן העיקריות לתערוכות הגדולות ביותר, ב-IFA זכינו לכמה הכרזות מעניינות - והבולטות שבהן התייחסו לטאבלטים חדשים שעומדים לפרוץ לשוק ולהוות אתגר למלך הבלתי מעורער בתחום כרגע, האייפד של אפל.
מכשירי הטאבלט, הנקראים לעתים גם מחשבי לוח או בשמם המקצועי MID (Internet Devices Mobile), קיימים כבר כמה שנים. עם זאת, רק לאחר פריצת הדרך של האייפד החל הקונספט הזה לצבור תאוצה, ובשנה האחרונה הציגו היצרניות כמה דגמים של טאבלטים המבוססים על מערכות הפעלה שונות: החל בהפצות ייעודיות של לינוקס, דרך אנדרואיד וכלה בטאבלטים שמריצים גרסה מלאה של חלונות 7. למרות המבחר הגדול - ואולי אף בגללו - אף אחד מדגמי מחשבי הלוח שהוצגו עד היום לא הצליח לתת קרב אמיתי לאייפד.
ענקית המחשוב דל השיקה בתערוכה באופן רשמי את ה-Streak, והוצגו גם דגמים של מחשבי לוח של יצרניות קטנות יותר, Viewsonic ו-Archos. יצרנית הסלולר סמסונג הציגה גם היא את הטאבלט החדש שלה, גלקסי טאב (Galaxy Tab). עם מסך של 7 אינץ' זהו מכשיר בגודל ביניים - בין הטאבלטים הגדולים (כמו האייפד) לבין סמארטפונים. המכשיר גדול מספיק כדי לאפשר לרוב המשתמשים לקרוא טקסטים ולגלוש באתרי אינטרנט בגודל כמעט מלא (לפחות כשמחזיקים אותו לרוחב), אך הוא גם קטן וקל מספיק (380 גרם) כדי שניתן יהיה להכניסו לכיס הפנימי של הז'קט או אפילו לתיק צד לנשים.
הגלקסי טאב מצויד במצלמה קדמית לשיחות וידיאו ובמצלמה אחורית לצילום תמונות וסרטונים באיכות 720p. כל הגרסאות שלו תומכות בחיבור לרשת סלולרית 3G ומאפשרות גם תמיכה מלאה בשיחות קוליות על גבי רשת הסלולר. האפשרות הזו הופכת את הגלקסי טאב למעין תחנת בסיס ניידת לשיחות וידיאו וקול, ומאפשרת לו אף לשמש כתחליף לטלפון סלולרי באמצעות דיבורית בלוטות'. המכשיר של סמסונג אמור לנחות בחנויות באירופה כבר בספטמבר, ובשאר העולם - כולל אצלנו - קצת יותר מאוחר.
גם טושיבה לא נשארה מאחור והציגה את הטאבלט החדש שלה, Folio 100, שככל הנראה ייצא לשוק בתחילת 2011 לפחות. הפוליו מבוסס על מעבד ARM עם מערכת SoC של nVidia, ה-Tegra 2, אשר אמור לספק למכשיר יכולות מולטימדיה מתקדמות. לפוליו יש מסך רחב מסוג WSVGA בגודל 10.1 אינץ', התומך ברזולוציה של 1,024x600 וביכולות מולטי-טאץ'.
בדומה לגלקסי טאב, לפוליו יש יכולת קישוריות ב-3G, הוא מאפשר שיחות קוליות על גבי רשת הסלולר, והוא כולל מצלמה קדמית בלבד המיועדת לשיחות וידיאו. כמו הגלקסי טאב והרוב המוחץ של הטאבלטים שהוצגו בתערוכה, גם הטאבלט של טושיבה מבוסס על מערכת ההפעלה אנדרואיד של גוגל בגרסה 2.2.
אמנם ניתן להבחין בהבדלים חיצוניים מסוימים בין כל המכשירים שהוצגו בתערוכה, אך כאשר שמים אותם זה לצד זה, הם דומים למדי ומציגים יכולות זהות, הנובעות ממערכת ההפעלה האחידה.
הקרב האמיתי בגזרת הטאבלטים לא יהיה בין החומרה של סמסונג לזו של טושיבה או של דל. הקרב האמיתי יתרחש בזירת מערכות ההפעלה - בין האנדרואיד לבין מערכת ההפעלה iOS של אפל, המותקנת במכשירי האייפון, האייפוד טאץ' וגם האייפדים.
הקלף החזק של אפל, חנות היישומים שלה, עדיין עולה בכמה וכמה רמות על זו של גוגל. אם המצב לא ישתנה בקרוב, ייתכן מאוד שדווקא מערכת האנדרואיד, שאמורה לספק למכשירים את היתרונות של פלטפורמה פתוחה ופופולרית, תהיה זו שתמנע מדגמי הטאבלטים המבוססים עליה לנצח בקרב מול הטאבלט של אפל.
כל החברות הציגו מסכים מסוגים שונים בגדלים של 65-21 אינץ', המבוססים על כל 3 טכנולוגיות התצוגה השולטות בשוק: פלזמה, LCD והחדשה ביותר, LED. רוב המסכים שהוצגו תומכים בתצוגה תלת-ממדית ברזולוציית HD של 1080p, ועל מנת לצפות בתוכן תלתממדי, הצופה זקוק למשקפי צמצם פעיל (Active Shutter).
משקפי הצמצם הפעיל מצוידים בזוג עדשות שהן למעשה מסכי LCD שקופים, שנאטמים לסירוגין. כלומר, בעת שעין אחת צופה בתמונה שעל המסך, העין השנייה אינה רואה דבר. בתוך כמה מאיות השנייה - פרק זמן שהמוח אינו מספיק לקלוט - המצב מתהפך והעין השנייה מקבלת את התמונה, בעוד הראשונה לא רואה דבר. כדי ליצור אשליה זו מבלי לגרוע מאיכות המדיה הנצפית, צריך לשדר אותה בתדירות כפולה (קצב פריימים כפול).
אך
כדי לפתור את הבעיה, יש חברות שמנסות לייצר מסכים המסוגלים להציג תוכן בתלת-ממד גם ללא השימוש במשקפיים. עם חברות אלה נמנות סמסונג ושארפ, שהציגו בתערוכה מסכי תלתממד בגדלים של 50-42 אינץ' שאינם דורשים משקפיים. שני המסכים שהציגו החברות היו אב-טיפוס ועדיין אינם נמכרים בחנויות, אך חוויית השימוש בהם אכן השתפרה משמעותית לעומת המכשירים שראינו בתחילת השנה.
אחת הבעיות שהיו ידועות במסכי תלת-ממד נטולי משקפיים היתה הצורך לצפות בזווית מסוימת מאוד כדי לקבל את האפקט התלת-ממדי. עם זאת, במסך של שארפ וגם בזה של סמסונג בדקנו מספר זוויות צפייה סטנדרטיות - וכמעט בכולן הצלחנו לקבל את האפקט התלת-ממדי.
באותן זוויות בעייתיות (מעל ל-120 מעלות לצידי המסך ומעל ל-30 מעלות למעלה ולמטה) התמונה הופכת מטושטשת ומתקבל "אפקט התמונה הכפולה" המוכר מצפייה בתלת-ממד ללא משקפיים.
עם משקפיים או בלי, רוב התכנים שקיימים היום בטלוויזיה לא מגיעים בתלת-ממד. זוהי אחת הסיבות העיקריות לתאוצה שצברו הטכנולוגיות המאפשרות להפוך תמונות דו-ממדיות לתלת-ממדיות תוך כדי צפייה בתוכן וידיאו או בשידורי טלוויזיה. הטכנולוגיות הללו מבוססות כולן על אלמנט של זיהוי נקודות ייחוס בתמונה ויצירת עומק על ידי הפרדת התמונה לשתיים שונות. עם זאת, הטכנולוגיה עדיין בחיתוליה ורוב התכנים לא מקבלים באמת את אפקט התלת-ממד הרצוי.
בשנים האחרונות החלו מסכי המחשב והטלוויזיה להתמזג. אחד הזרזים העיקריים של המיזוג הזה היו ההתפתחויות בשוק מרכזי המדיה: המכשירים החדשים מתחברים לטלוויזיה ומאפשרים בין היתר גלישה באינטרנט היישר ממנה, צפייה בתוכני וידיאו מקוונים כמו סרטונים ביוטיוב או סרטים ופרקים מלאים של סדרות משירותי התוכן הולו ו נטפליקס, והם אפילו מספקים גישה לרשתות החברתיות.
ב-IFA 2010 התקדם החיבור בין הטלוויזיה לאינטרנט צעד נוסף ועבר ממרכז המדיה החיצוני היישר לתוך המסך. חשוב לציין כי מסכי טלוויזיה בעלי חיבור לאינטרנט קיימים כבר שנים אחדות, אך עד היום הם לא באמת הצליחו לחדור למיינסטרים כיוון שהיצרניות הגדולות עוד לא הבינו את המסקנה שאליה הגיע העולם מוקדם יותר השנה: התוכן הוא המלך.
אם סמסונג היתה הראשונה שהציגה כבר בתחילת השנה טלוויזיה המחוברת לאינטרנט ומאפשרת גישה לחנות של תוכני וידיאו, אודיו ואפליקציות, ב-IFA הצטרפו אליה כל היצרניות האחרות עם דגמי "טלוויזיות חכמות" משלהן: טושיבה השיקה את שירות ה-Places, בפנסוניק תוכלו למצוא את אותה הגברת ללא שינוי אדרת תחת השם Vieracast, אצל סוני קוראים לזה Internet TV ואצל שארפ זה Aquos Net+ .
נראה שכך או כך, כל אחת מהחברות הקימה שירות תוכן מקוון בענן, המאפשר לכל המכשירים מתוצרתה להתחבר ולצרוך, לרכוש או לשכור סרטים ותוכניות טלוויזיה ואף לרכוש מנוי בתשלום קבוע לקבלת תכנים.
טושיבה וסמסונג הגדילו לעשות וחיברו את הטלוויזיה לא רק לאינטרנט, אלא גם לשאר המכשירים המקוונים בבית. בסמסונג הטכנולוגיה נקראת Allshare ובטושיבה היא חלק משירות Places. אך בשני המקרים, מדובר בטכנולוגיה המאפשרת לכל מכשירי התוכן מבית אותה יצרנית "לדבר" ביניהם ולהעביר או להזרים תכנים בפשטות יחסית.
למשל, תוכלו להזרים סרטים מהמחשב לטלוויזיה ללא צורך במזרים מדיה ייעודי, ובמקרה של סמסונג אף תוכלו להציג תמונות היישר ממצלמת וידיאו או סטילס על מסך הטלוויזיה או על צג המחשב.
הכותב היה אורח חברת סמסונג
נא להמתין לטעינת התגובות
