האם משרד התחבורה משרת את האינטרסים של חברות הליסינג?

דוח שהוגש למשרד התחבורה המליץ לאפשר יצוא מכוניות משומשות לחו"ל. לפי המשרד, כולנו נרוויח בזכות הגדלת הבטיחות והקטנת הזיהום. אבל מישהו שכח לספר לנו שמאחורי הדוח עומדים דירקטורים לשעבר בחברות ליסינג - המרוויחות האמיתיות מהתוכנית. ומי ישלם ביוקר? הציבור

גיל מלמד | 15/9/2010 7:15 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
מי עומד מאחורי הדוח שהמליץ למשרד התחבורה לאפשר יצוא מכוניות משומשות מישראל למדינות ערב? מבדיקת מעריב עסקים עולה כי שניים ממחברי הדוח שימשו כדירקטורים בחברות מקבוצת שלמה סיקסט, חברת הליסינג הגדולה בישראל. חברות הליסינג עומדות להיות המרוויחות הגדולות מאישור מהלך יצוא המכוניות המשומשות, כאשר המפסיד הגדול יהיה כלל הציבור, שצפוי לסבול מעליית מחירים בשוק הרכבים המשומשים.

דובר משרד התחבורה פרסם השבוע הודעה לעיתונות לפיה שר התחבורה והבטיחות בדרכים, ישראל  כץ, "אישר תוכנית לייצא מכוניות משומשות לירדן ועיראק". במסגרת התוכנית ניתן יהיה לייצא מכוניות לחו"ל ולקבל החזר מהמדינה עבור החלק היחסי על המס שמגולם במחיר המכונית. הדבר ישתלם למוכרי המכוניות ובעיקר לחברות הליסינג שמוכרות מכוניות משומשות.

מההודעה ניתן להסיק שהחלטת שר התחבורה התקבלה בהתבסס על "דוח כלכלי שהוכן לאחרונה על ידי הממונה על הכנסות המדינה באוצר לשעבר, יורם גבאי, הממונה על הכנסות המדינה באוצר לשעבר, דורון לוי נציב מס הכנסה לשעבר והיועץ הכלכלי אלדד בריק". קורא תמים עלול להבין בטעות שהדוח אליו מתייחס הדובר הוזמן על ידי משרד ממשלתי ובוצע על ידי אנשי מקצוע אובייקטיביים, לטובת עם ישראל כולו.

אך למעשה, דובר משרד התחבורה סירב לומר על ידי מי נמסר הדוח, וככל הידוע לא בוצעה במשרד כל עבודה מקצועית לבחינה מעמיקה של הנושא. בפועל, שניים ממחברי הדוח, יורם גבאי ודורון לוי, שימשו כדירקטורים בחברות מקבוצת שלמה סיקסט - חברת הליסינג הגדולה בישראל. יורם גבאי שימש במשך מספר שנים, החל משנת 2002, כדירקטור בחברת ניו קופל, ואילו דורון לוי משמש כדירקטור בחברת שלמה חברה לביטוח.
אלכס רוזקובסקי
מכוניות ליסינג: את מי באמת משרתת ההחלטה לייצא מכוניות משומשות? אלכס רוזקובסקי
אינטרס מובהק

בהודעת משרד התחבורה נכתב שעל פי הערכות מחברי הדוח, 10%-8% מהמכוניות המשומשות הנמכרות בישראל ישווקו לחו"ל, כמות המסתכמת ב-60-50 אלף מכוניות בשנה. עוד נכתב בהודעה כי השר כץ פנה בשבוע שעבר למשרד האוצר בבקשה "לאשר את החזרי המס הנדרשים כתוצאה מיצוא כלי רכב לחו"ל".

אך בעוד שלחברות הליסינג יש אינטרס כלכלי מובהק בקבלת החזרי מס מהמדינה בעת יצוא רכב, יצוא מכוניות לחו"ל לא בהכרח מיטיב עם כלל הציבור: בחינה מקצועית של משרד התחבורה היתה מעלה, למשל, שיצוא של מכוניות

משומשות בנות 4-3 שנים יגרום להתייקרות כלל המכוניות המשומשות בשוק הישראלי, דבר שירחיק ממשפחות רבות את האפשרות לרכוש רכב.

במילים פשוטות, ניתן להסיק לכאורה כי לטובת האינטרס הכלכלי של חברות כלכליות גדולות, עשויות להיפגע רווחתן של שכבות הביניים והשכבות הנמוכות. ככל הידוע, במשרד התחבורה לא בוצעה עבודה לבחינת הדוח והמלצותיו. בקשת מעריב עסקים לקבל פרוטוקולים של ועדה כזאת, או דוח מסכם שלה, לא נענתה בתגובה. כאמור, גם הבקשה לדעת מי העביר למשרד את הדוח לא נענתה.

בלי בחינה מעמיקה

בחינה מעמיקה היתה מגלה גם שלמשק הישראלי, עלות סבסוד היצוא של מכוניות חדשות יחסית תהיה גבוהה פי 10-5 מעלות הגריטה (הפיכת מכוניות לגרוטאות) של מכוניות ישנות.

כדי להשיג את המטרות החשובות עליהן מדבר השר כץ, בעיקר שיפור הבטיחות וצמצום זיהום האוויר, קיימת בישראל תוכנית לגריטה של כלי רכב ישנים ומזהמים. אלא שתוכנית זו מוגבלת למכוניות בנות 20 שנה ויותר, וכן למכוניות בנות 15 שנה ויותר אשר הורדו מן הכביש בגלל ליקויים טכניים. מכוניות בנות 4-3 שנים, להבדיל, נחשבות בטוחות מאוד ומזהמות פחות מאשר מכוניות בנות 10-7 שנים.

תוכנית הגריטה הורידה, נכון לשלשום, 8,246 מכוניות ישנות מהכביש. מנתוני אגף הרישוי עולה שמתחילת השנה נגרטו 48 מכוניות בנות 30 שנה ויותר, 5,081 מכוניות בנות 29-21 שנה, 983 מכוניות בנות 20 וכן 135 מכוניות בנות 20-15 שנה שהורדו מן הכביש על ידי ניידות משרד התחבורה בגלל ליקויים מכניים. תמורת כל מכונית שנגרטה קיבל הבעלים 3,000 שקל ממשרד האוצר, כלומר שסך התקציב (לא כולל תשלומים ל-4 מוקדי הגריטה ועלויות תפעוליות של הפרויקט) נאמד בכ-24.7 מיליון שקל.

ההערכה היא שרוב בעלי המכוניות שנגרטו, רכשו מכוניות משומשות אחרות מבעלי רכב שרכשו במקומן מכוניות חדשות או משומשות אחרות. ההערכה היא שבסופה של ה"שרשרת" הזאת נרכשו לפחות 5,000 מכוניות חדשות, שהכניסו לאוצר המדינה כ-375 מיליון שקל ממיסי קנייה ומכס.

במדינות אחרות בעולם שבהן בוצעה תוכנית הגריטה, בין השאר ארה"ב, מדינות אירופה ויפן, נגרטו כלי רכב בני 10-7 שנים. מדינות אלה שילמו לבעלי הרכב בין 5,000 ל-10,000 דולר, בחלק מן המקרים (למשל בארה"ב) התשלום גבוה יותר ככל שהרכב הנגרט מזהם יותר את הסביבה.

פחות מסים בחו"ל

בשונה מישראל, בה מהווים המסים כ-60% מערך המכונית, ברוב מדינות העולם לא עולה מרכיב המס על 30% מערך המכונית ולרוב הוא אף נמוך יותר. אם כן, המדינה משלמת 3,000 שקל לבעלים של מכונית בת 20 שמבקש לגרוט אותה, לעומת 50-40 אלף שקל שנדרשים כהחזר מס לאחר יצוא מכונית בת 3 שנים.

במילים אחרות, במחיר שאמורה המדינה לשלם תמורת מכונית מיוצאת אחת, אפשר לגרוט בין 10-5 מכוניות ישנות באמת ומזהמות באמת. בנוסף, תמורת הסכום שיידרש כהחזר מס ליצוא 50 אלף מכוניות, אפשר יהיה לגרוט לכל הפחות 250 אלף מכוניות בנות 10-7 שנים.

דובר המשרד התחבורה מסר כי "שר התחבורה פנה לשר האוצר מספר פעמים בבקשה להגדיל את התקציב המקורי של תוכנית הגריטה (שעמד במקור על 20 מיליון שקל - ג.מ), ועד עתה כל בקשותיו נענו והתוכנית לא נעצרה מחוסר תקציב. שר התחבורה מתכוון לפנות אל שר האוצר בבקשה להרחיב את הפרויקט גם למכוניות בנות 20-15 שנה".

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוד ב''צרכנות''

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/business_channel/consumerism/ -->