נבזלין ושוקן - ההון והעיתון
דריסת רגל ב"הארץ" היא צעד המזכיר מאוד את ניסיונו של גאידמק להתקבל לקונצנזוס הישראלי באמצעות רכישת בית"ר ירושלים. בשני המקרים מדובר בהשקעה שערכה הכלכלי שנוי במחלוקת, אולם היא עשויה לחבר את המשקיע ללב קונצנזוס ברגע כתיבת ההמחאה
דריסת רגל בהארץ היא צעד המזכיר מאוד את ניסיונו של גאידמק להתקבל לקונצנזוס הישראלי באמצעות רכישת קבוצת בית"ר ירושלים. בשני המקרים מדובר בהשקעה שערכה הכלכלי שנוי במחלוקת, אולם היא עשויה לחבר את המשקיע ללב קונצנזוס ברגע כתיבת ההמחאה.
מבחינת עיתון הארץ מדובר בזכייה של ממש. משפחת שוקן שומרת על השליטה בעיתון ותוכל להמשיך לכוון אותו כפי שעשתה בעבר. המחאה בסך 140 מיליון שקל תקנה לבעלי העיתון ולעובדיו מידה רבה של ביטחון כלכלי לשנים הבאות. יציבותו הכלכלית של העיתון מתבססת היום בעיקר על עיסקת ההדפסה וההפצה של ישראל היום, ואם תופסק ההתקשרות, כפי שהבעלים שלדון אדלסון שקל לעשות לפני כמה חודשים, עלול הארץ להיקלע למשבר ולקיצוצים.
בצד התלות בישראל היום עומד העיתון, כמו כל הענף, בפני אתגרי השוק בכללו: צריכת העיתונות המודפסת מצטצמת ועמה מופחתות ההכנסות. העיתונות טרם גיבשה מודל הכנסות חדש שיתאים לדפוסי הצריכה החדשים של הרשת. המעבר מעולם הדפוס לעולם הדיגיטלי יהיה איטי וידרוש השקעות גדולות. לעיתונים בעלי גיבוי פיננסי חזק יש סיכוי גבוה לשרוד את תקופת המעבר.
27 חודשים מספיקים כדי להבין שמדיניותה הכלכלית של ממשלת נתניהו לא סטתה מהעקרונות שהנחו את בנימין נתניהו כשר אוצר: עדיפות ברורה למגזר העסקי, התעלמות ממצוקת השכבות החלשות ושחיקת המעמד הבינוני.
התרחבות פערי ההכנסות והפערים החברתיים אינה פרי של פעילות יזומה של הממשלה. הם תוצאה של ממשלה חלשה המניחה לשוק חופשי ודרוויניסטי להתנהל ללא יד מכוונת. כלי הנשק העיקרי שיש בידי הקברניטים על מנת להיאבק בפערי ההכנסות ובעריצות ההון הוא מדיניות המסים ותשלומי ההעברה, אולם נתניהו מסרב לאחוז במכשירי המס, ובראשם מס ההכנסה, כאמצעי לשיפור חלוקת ההכנסות במשק. לזכותו של שר האוצר יובל שטייניץ ייאמר שהוא צידד בדחיית ההפחתה שמתכנן נתניהו במס ההכנסה, אולם ראש הממשלה הדף את ההתנגדות.
בינתיים מצביעה סקירת ההתפתחויות הכלכליות של בנק ישראל על החרפה מדאיגה במצבן של השכבות החלשות עקב ירידה קיצונית בתשלומי מס הכנסה שלילי. תוכנית מס הכנסה שלילי, המציעה תמיכה כספית של המדינה בעובדים בעלי הכנסות נמוכות, היתה קרן אור באפלת המדיניות החברתית של ממשלת נתניהו.
התוכנית החלה בפורמט מוגבל באזורים שבהם הופעלה המתכונת הניסויית של תוכנית אורות לתעסוקה (תוכנית
מדוע טרפדו חברי כנסת, הרואים עצמם כחלק מ"הלובי החברתי", תוכנית תעסוקה שהוכיחה את יעילותה בקידום אוכלוסיות מוחלשות? הסיבה פשוטה: בכנסת אין לובי חברתי אמיתי. הלובי החברתי משרת בעיקר קבוצות לחץ חזקות, שאין להן דבר עם אוכלוסיות מקופחות. במקרה הזה שירת הלובי החברתי את הוועד החזק של עובדי שירות התעסוקה, ואלה התנגדו לתוכנית החברתית וראו בה איום על פרנסתם.
את הנזק שגרמו חברי הכנסת ה"חברתיים" מסוגם של שלי יחימוביץ' וחיים כץ לאוכלוסיות המוחלשות אומד היום בנק ישראל ב-80 מיליון שקל ויותר. בעקבות התנגדותם הופסקה תוכנית מס הכנסה שלילי והמשיכה לפעול במתכונת מצומצמת (רק לאימהות לתינוקות עד גיל שנתיים).
התוכנית תחודש במלואה ובמתכונת ארצית רק בשנה הבאה. בינתיים נפגעו אלפי נזקקים, ובבנק ישראל מעריכים כי קטיעת התוכנית פגעה באמון הנזקקים ועלולה להקטין את שיעור המימוש בעתיד.
נא להמתין לטעינת התגובות
