ארדן: "במשך שנים השתמשה התעשייה במשאבי קרקע כאילו היתה שטח פרטי"
כך אמר השר לאיכות הסביבה בכנס היום. עוד הוסיף, "את מעט הקרקע בישראל חייבים לשמר לפחות כמוב יתר מדינות ה-OECD"; שר השיכון, אריאל אטיאס הוסיף, "בידי המינהל כיום קרקעות מזוהמות באזורי ביקוש", לדבריו יש לטפל בקרקעות אלו
"את מעט הקרקע שנשארה למדינת ישראל, חייבים לשמר לפחות כמו ביתר מדינות ה-OECD. שיקום הקרקעות המזוהמות לא צריך להתבצע רק במרכז, במקום בו הקרקעות יקרות, אלא גם בפריפריה. יש לזכור כי זיהום הקרקע במזהמים תעשייתיים, גורם גם לזיהום מקורות המים. נכון לעכשיו, 70% ממקורות המים בישראל הם מי תהום. במדינה כמו ישראל, שהשקיעה רבות על מנת להתקבל כחברה בארגון ה-OECD, היא חייבת לטפל בקרקעות המזוהמות שבשטחה", אמר ארדן. "המשימה העיקרית של אנשי המשרד להגנת הסביבה היא להשוות את המדינה למדינות המערביות המתקדמות ולחוקק חוקים כדוגמת חוק המים וחוק אוויר נקי".
לדברי ארדן, במשרד להגנת הסביבה מקדמים את חוק הקרקעות המזוהמות שעבר בקריאה ראשונה בכנסת, במטרה להקיף את מכלול ההיבטים של הקרקע המזוהמת - תעשייה, איכות סביבה ועלות.
שר השיכון, אריאל אטיאס אמר בכנס, "בידי המינהל כיום ישנם דונמים רבים של קרקעות מזוהמות, רבות נמצאות בלב אזור הביקוש של ישראל בין גדרה לחדרה". אטיאס ציין, כי אחת הטעויות הגדולות של המדינה באופן בו טיפלה בנושא, בא לידי ביטוי במתחם תע"ש מגן בשכונת נחלת יצחק בתל אביב. במתחם זה תוכנית ל-848 יחידות דיור על קרקע בבעלות מינהל מקרקעי ישראל שתקועה כבר שנים בגלל שהטיפול בקרקע המזוהמת, היה תנאי למתן תוקף של הפקדת תכנית שרק מכוחה ניתן להוציא היתרי בניה.
"מההתנהלות במקרה זה למדנו שאסור שהטיפול בקרקע, יהווה תנאי למתן תוקף לתוכנית בנין עיר שמכוחה אפשר להוציא היתרי בניה" אמר אטיאס. "מקרה תע"ש מגן
בתל אביב לא יקרה שנית. המקרה מראה כי יש לדעת מראש מה עלויות הטיפול בקרקע ובהתאם לזה ללכת לתכנון שידע לכסות את כל ההוצאות של הטיפול בקרקע, עלויות הבניה, כולל אגרות, מיסוי, השבחה, ולו"ז, כך שישאיר ליזם בסופו של יום רווח כלכלי משתלם", הוסיף.
כפועל יוצא מההתנסות הבעייתית עם מקרה תע"ש מגן בתל אביב, ציין אטיאס כי ההתנהלות המדינה במקרה של תכנית תע"ש השרון היתה שונה. "כיום מדובר בתכנית היחידה שמקודמת עם הסכם עקרונות המגדיר מנגנון לטיפול בזיהום הקרקע", אמר אטיאס. "מטרת התוכנית היא הפיכת השטח משטח שהוא פצצה מתקתקת לכל האזור, לשטח הכולל שכונות מגורים, פארקים ושטחי תעסוקה. מדובר בשטח עצום בלב אזור הביקוש עליו ניתן לבנות אלפי יחידות דיור. ב-2007 יצא מסמך הבנות בינשרדי בנושא טיהור ושיווק קרקעות במתחם תע"ש השרון, המציג מנגנון משולב של התקדמות בנושא הטיפול בקרקע ושלבים סטטוטוריים לקידום תכניות".
המשרדים החתומים על המסמך הם משרד האוצר, המשרד להגנת הסביבה ומינהל מקרקעי ישראל. "מסמך ההבנות קובע שבכל רמה תכנונית, האוצר יממן את סקרי איכות הסביבה על הקרקע ויממן את הטיפול בקרקע המזהמת כדי שרשות מקרקעי ישראל תגיע לשיווק שלה כשהיא נקייה.
עלות הטיהור מוערכת בשני מיליארד שקל, ואין יזם שיכול לקחת את הנושא הזה על כתפיו. נמצאה כאן דרך יצירתית לשווק את הקרקע: האוצר ייתן את הכסף קודם ויקבל אותו בחזרה מכספי מכירת הקרקע ליזמים. הקרקע שתהיה כבר מטוהרת, תימכר מן הסתם במחיר טוב יותר, אשר יאפשר חזרתו לקופת הפרויקט ושימושו לסקרים נוספים וטיהור במתחמים השונים בפרויקט. על מנת לעודד בניה על קרקעות מזוהמות באזורים שהם גם לא אזורי הביקוש קיים רעיון במשרד ובמינהל מקרקעי ישראל לייצר מעין תכנית של בנק זכויות כך שליזמים ישתלם לנצל את הקרקע המזוהמת לא רק באזורי הביקוש אלא גם בפריפריה. ההכנסות מניקוי הקרקע הכלכלית יועברו לניקוי הקרקע הלא כלכלית".
בואו להמשיך לדבר על זה ב-
נא להמתין לטעינת התגובות
