עיסקאות קומבינציה: הצעת החוק שתעגן את הסדרי הטיעון
בימים אלה ועדת החוקה שוקדת על הצעת חוק ממשלתית שתעגן בחוק את הסדרי הטיעון ותאפשר לבתי המשפט להיות מעורבים בהליך; שר המשפטים יעקב נאמן מבקש להטיל על הפרקליטות ועל התביעה המשטרתית חובת דיווח על מספר ההסדרים
בצד יתרונותיהם של ההסדרים, הם טומנים בחובם גם חסרונות, ובראשם החשש מהרשעת חפים מפשע. סנגורים מעידים שיש נאשמים החותמים על הסדרים משום שמופעלים עליהם לחצים, ואחרים פשוט סבורים שזהו סיכון מחושב נוכח אחוזי ההרשעה במדינת ישראל. גם באקדמיה מדובר בנושא שנוי במחלוקת, ומכאן החשיבות של קבלת נתונים מדויקים על אודות היקף התופעה.
בימים אלה ועדת החוקה של הכנסת מכינה לקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק ממשלתית שתעגן לראשונה בחוק את הסדרי הטיעון, ובאופן מהפכני אף תאפשר לבית המשפט ליזום בגיבוש הסדר כזה ולהיות מעורב בו במסגרת הדיון המקדמי בתיק. לעסקים נודע כי שר המשפטים יעקב נאמן ביקש מהוועדה להוסיף להצעה חובת דיווח שנתית על הסדרי טיעון. נאמן מאמץ המלצות של צוות משותף למשרד המשפטים ולמשרד לביטחון פנים, ולפיו כל אחד מהשרים ידווח מדי שנה בשנה לוועדה כמה הסדרי הטיעון נערכו בפרקליטות ובתביעה המשטרתית (כל אחד בתחומו), בכמה מהם היה מעורב השופט, מהם סוגי העבירות שלגביהן נערכו ההסדרים, מהו השלב שבו נערכו ההסדרים ומהו סוג ההסדר - אם לעניין האישום, לעניין העונש או לעניין אחר. נאמן מבקש שהדיווח הראשון ייעשה בעוד כשנה - במרס 2013.
הסדרי הטיעון התפתחו בפסיקה והוסדרו בהנחיות פרקליט המדינה. היחס אליהם עבר תהפוכות במשך השנים. קשה להאמין, אבל בעבר הסדרי הטיעון נעשו במחשכים והוסתרו מהשופטים. הנאשם היה פשוט מודה באשמה, הפרקליטות היתה מבקשת עונש מסוים והשופטים לא ידעו על שהתרחש מאחורי הקלעים. ב-1972 נידון לראשונה בארץ מעמדו של הסדר הטיעון, לאחר שאדם בשם אליהו בחמוצקי קיבל עונש חמור מזה שהפרקליטות דרשה בהתאם להסדר. בחמוצקי ערער לעליון ושלף לשופטים ההמומים את הסדר הטיעון. העליון, בראשות השופט משה לנדוי, קבע שאמנם הנפש היפה סולדת מהסדרים כאלה והם פגומים מבחינה מוסרית, אך "אין אנו חיים בתור הזהב, לא נוכל כנראה בלעדי השימוש במכשיר זה".
כולם נהנים מהסדרי הטיעון: הנאשם יוצא בזול, סנגוריו רושמים הצלחה בתיק נוסף שבו השיגו הקלה באישומים או בעונש, הפרקליטות מורידה עוד תיק מהמדף ורושמת הרשעה נוספת והשופטים מסמנים עוד וי על תיק שנסגר. אם ההסדר אינו גרוע גם הציבור מרוויח. לכן עם השנים חדלו בתי המשפט לראות בהסדרי הטיעון פעולה שאינה מקובלת, וההכרח לא יגונה. השם השלילי "עיסקת טיעון" הוחלף בשם המכובס "הסדר טיעון" וכיום השופטים מכירים בערכם ובתרומתם. אלא שכאמור הסדרי הטיעון השתלטו על המשפט הפלילי, עד שגם השופטים עצמם מגנים את השימוש המופרז בהם.
"אני נגד הסדרי טיעון", אמר באחרונה ראש אגף החקירות במשטרה ניצב יואב סגלוביץ', " יש שופטים ותפקידם לשפוט. אם אנחנו באגף החקירות לא בסדר, המערכת השיפוטית צריכה להגיד לנו איפה טעינו, והיא עושה זאת לא פעם". גם סגלוביץ' יודע שעמדתו ישימה אולי במדינת אוטופיה, אבל בישראל מערכת המשפט תקרוס ללא הסדרי הטיעון. ההערכות הלא רשמיות מדברות על כ-90% מתיקי התביעה המשטרתית וכ-70% מתיקי הפרקליטות המסתיימים בהסדרי טיעון.
השימוש המופרז בהסדרי טיעון וחלק מההסדרים שנחתמו בשנים האחרונות הציבו סימן שאלה מעל התעשייה המפותחת, אך ללא נתונים על אודות היקף התופעה לא ניתן לקיים דיון ציבורי בנושא, ויתרה מכך - אי אפשר לפקח על מדיניות התביעה. הצעת החוק הממשלתית קובעת כללים לעריכת הסדרי טיעון כדי לאזן את החסרונות שבהם, מה שישמש פתרון חלקי לפחות. הנתונים גם יוכלו להסביר את אחוז ההרשעות הגבוה בישראל, שכן רק אחוז מועט מהתיקים מתנהל עד תומו ומסתיים בהכרעת שופט באשר לאשמה.
מרגלית צנעני בדיון שבו הורשעה בית המשפט
צילום: אריק סולטן
בדיוניה תידרש ועדת החוקה להכריע בשאלות עקרוניות, כמו אם לקבוע שהסדר ייערך רק אם יש ראיות מספיקות להגשת כתב אישום, כפי שהסנגוריה הציבורית דורשת; כיצד לנהוג אם הנאשם מעוניין בהסדר טיעון אך בד בבד ממשיך לטעון לחפותו; ואם להנחות את שיקול דעתו של התובע בקביעת שיקולים מנחים לעריכת ההסדר לגבי העונש, כפי שיו"ר הוועדה
ח"כ דוד רותם דורש.
בייעוץ המשפטי של הוועדה אף מציעים לחברי הכנסת לחייב את התביעה להעלות לאתר האינטרנט סיכום של כל הסדר טיעון - באילו עבירות דובר, מהם תנאי ההסדר, מהן ההנמקות לו ועוד. זאת בדומה להסדרי הכופר שרשות המסים מפרסמת וההסדרים שרשות ניירות ערך מפרסמת. אלא שספק אם הצעה זו תקרום עור וגידים.
בואו להמשיך לדבר על זה ב-
נא להמתין לטעינת התגובות
