תרבות הצריחה
סו סילבסטר היא מסוג המורים שלא תרצו שילמדו אתכם בשנה הקרובה, אבל ג'יין לינץ', השחקנית שמגלמת אותה, מתגלה כחביבה להפליא. בראיון בלעדי ל"מעריב לנוער" היא מספרת על המורה שאמללה אותה וכינתה אותה "ליידי דרקון", על החיים מחוץ לארון ועל ההתמודדות עם ההצלחה המטורפת של "GLEE"

כיצד בנית את דמות המרשעת? האם קיבלת השראה מאיזושהי מורה נוראית שלימדה אותך?
"הרבה אנשים שואלים אותי אם הייתה לי מורה בתיכון שדמתה לסו, ולקח לי זמן לחשוב על זה, אבל הבנתי שבאמת הייתה לי מורה בקולג' שנהגה לקרוא לי 'ליידי דרקון'. היא הייתה מורה למשחק, ולמרות שהיה לה חוש הומור נפלא והיא הייתה מבריקה, היא הייתה אכזרית. היא יכלה לגרום לך לבכות בגלל מילה אחת שהיא אמרה. היה לה רעיון שהיא צריכה לשבור אנשים כדי לבנות אותם מחדש. אחד הדברים שאהבתי במורה הזאת הוא שעד כמה שהיא הייתה מצחיקה, היה לה גם חוש הומור עצמי. לסו חסרות הבדיחות הללו".
איזה מין נערה היית?
"שרתי בתיכון במקהלה והשתתפתי במחזות. בנוסף עסקתי בספורט. מבחינה חברתית הייתי חלק מקבוצה גדולה של בנות. חלק מהן היו פופולריות מאוד וחלק פחות. היינו קבוצה בלתי נפרדת. אף פעם לא הייתי בולטת, אבל אף אחד לא צחק עליי למרות שלא הייתי פופולרית מאוד".
יכול להיות שאת מוציאה את התסכולים שהיו לך בתיכון באמצעות סו?
"עכשיו סו צוחקת על התלמידות ויש לה אפשרות לנקום בהן על החוויות הרעות שהיו לה, אבל אני לא באמת צריכה את הנקמה הזאת".
ג'יין לינץ' כבר בת 50, ולמרות שרובנו לא הכרנו אותה לפני ""Glee, היא שחקנית ותיקה מאוד בעלת רזומה מרשים. עד היום היא הספיקה לשחק במאות סדרות, ברוב המקרים בתפקידי אורח. "עקרות בית נואשות", "CSI", "ורוניקה מארס" ו"שני גברים וחצי" הן רק חלק מרשימה ארוכה מאוד. אבל גם ג'יין יודעת שלקבל תפקיד כה משמעותי שהקנה לה קהל מעריצים גדול בגילה המתקדם זה לא דבר מובן מאליו. "לא ציפיתי שהתוכנית תצליח
כשאת מגלמת את סו את נוהגת לאלתר?
"אני לא נוהגת לאלתר הרבה. אני מאלתרת פעם בתקופה. התסריטאי כותב את העלילה טוב מאוד. אני גם בדרך כלל לא אומרת משפט אחד, אלא משפט אחרי משפט, ולפעמים אני שוכחת מה אמרתי בהתחלה. אבל הדרך שבה סו מדברת היא מיוחדת. לוקח לי הרבה זמן ללמוד להגיד הכל נכון, כך שאין מקום לאלתורים. אנשים מבקשים ממני בראיונות להגיד דברים כמו סו ואני לא יכולה, אני צריכה שהתסריטאי יכתוב לי את השורה!".
זה בטח מצחיק מאוד עבור שחקנית לגלם דמות קיצונית כמו זו של סו.
"כן, אני אוהבת את הקצוות... גם כשאני מקבלת תסריט, ואולי לא מדובר באדם קיצוני על הנייר, אני לרוב מוצאת דרך לקחת את זה לקיצוניות. זה מה שאני אוהבת בסו".
תוכלי לתאר את דמותך בכמה מילים?
"היא מילולית ואגרסיבית, לוחמת. סו תמיד מחפשת את הקרב הבא, ואם היא לא מוצאת אחד כזה, היא תיצור אותו".
זו הפעם הראשונה שדמותך "מפורסמת" ממך?
"ובכן, זה מעולם לא קרה לי קודם, לפחות לא ברמה הזאת. זה לא דומה לשום דבר שיצא לי לחוות".
איך את מתמודדת עם היותך חלק מתופעת " ?"Glee
"זה מטורף. אני חושבת שההצלחה נובעת מכך שהילדים יכולים להרגיש טוב בנוגע לעצמם. כשאתה צופה בתוכנית אתה אומר לעצמך שהדברים שהופכים אותך למוזר הם אלה שצריך להעריך. יש לנו נער בכיסא גלגלים וכולם מקבלים אותו, יש נער גאה שכולם מקבלים. אני גאה בצד הזה של התוכנית".
מהי התגובה השכיחה ביותר שאת זוכה לה ממעריצים ברחוב? האם אם באים אלייך ושואלים למשל "למה עשית את זה?"?
"לא, הם באים אליי ואומרים 'את כל כך מרושעת', ועושים זאת בחיוך".
את מאמינה שהחיים בתיכון באמת קשים כפי שהם מוצגים בתוכנית?
"לא הייתי בתיכון כבר די הרבה זמן, אבל אני מתארת לעצמי שזה עדיין די קשה. אני לא בטוחה אם הסדרה מציאותית, אבל היא אידאליסטית. מה שטוב בה הוא שהיא נותנת השראה לצעירים להרגיש טוב בנוגע למי שהם. אני מבינה שיש לנו השפעה על ילדים - הרבה מהם מנסים את כוחם בשירה ורוצים להתקבל למחזות. זה נפלא".
"אני שרה כל הזמן. אני כנראה הזמרת הכי גרועה על הסט, אבל אני שרה", אומרת ג'יין. אין ספק שמשחק ושירה הם הצד החזק של ג'יין, אבל היא מודיעה מראש שבכל הנוגע לריקוד היא חלשה. את כישרון השירה היא פיתחה בתיכון. "לא הייתי במועדון שדומה ל'Glee' בתיכון כי לא היה לנו אחד כזה, אבל הייתה לנו מקהלה. שרתי במקהלה במשך ארבע שנים. אני אוהבת את ההרמוניה ואני עדיין שרה עם אנשים לפעמים. זה גורם לי אושר, כך שלשחק בתוכנית זה ברכה".
איך הייתה ההרגשה ללבוש את התלבושת של מדונה בפרק המחווה שלה?
"היה מגניב ללבוש את הבגדים של מדונה. יצא לי ללבוש את כל התלבושות שלה והיו לי כל התסרוקות שלה. בהפקה שחזרו את התאורה באופן מושלם כמו בווידאו של מדונה. גדלתי על הביצוע של מדונה, והיה מדהים לתת לה כבוד".
העבודה על הסדרה לא פשוטה בכלל. בפרק אחד שמתמצה בסך הכל ב- 40 דקות יש כל כך הרבה שירים וריקודים, והשחקנים עובדים עליהם במשך שעות רבות. "הצעירים עובדים הרבה יותר קשה ממני, הם עובדים כל היום. אני עובדת שלוש פעמים בשבוע. אני חושבת שזה מתאים להם כי הם צעירים ויש להם אנרגיה."
את מרגישה כמו אמא שלהם? יש לך צורך לגונן עליהם למשל?
"אני לא מרגישה כמו אמם של הילדים. אני חושבת שהמשחק מאזן בין כולם. אני מרגישה שכולנו בני אותו גיל... למרות שאני נמצאת בתחום יותר זמן. אני מבוגרת מרובם ב- 25 שנה, אבל כולנו די דומים. ההבדל בינינו הוא שהשחקנים הכירו אותי לפני שאני הכרתי אותם, אבל אנחנו כמו להקה גדולה".
ואיך החבר'ה הצעירים בסדרה מתמודדים עם כל הלחץ?
"הצעירים בסדרה מקצוענים. הם חייבים להיות כאלה היות שהם לא רק שחקנים, הם צריכים להיות גם זמרים ורקדנים. זה דורש מהם משמעת מסוימות, בגרות ומקצועיות. הם לא היו שם לולא היו להם כל התכונות הללו".
אגב, מהי השורה האהובה עלייך בסדרה?
"אני הולכת להביא חיתול קטן לסנטר שלך כי הוא נראה כמו תחת של תינוק".
אמנם בשלב מסוים בסדרה סו סילבסטר מתאהבת בוויל, אבל במציאות ג'יין לא בקטע של גברים, אלא דווקא בקטע של נשים. לינץ' נישאה ללארה אמברי השנה. היא מספרת שהיא רואה בכך דבר טבעי לחלוטין. "קוראים לסדרה שלנו סדרה גאה, למרות שיש בה רק נער אחד שהוא הומוסקסואל. אני חושבת שזה מפני שהסדרה עוסקת בקבלת השונה", היא אומרת, "התוכנית מדברת על כך שהעובדה שאתה שונה הופכת אותך למיוחד. יש הרבה דברים שלא משנים, כמו צבע העור שלך והמיניות שלך. אנחנו הולכים לכלול בתוכנית דמות נוצרית שתגלה מחדש את הדת, ויהיה מאבק בתוך החבורה, אבל בסופו של דבר אני בטוחה שהם יקבלו אותה".
האם זה היה אתגר עבורך לצאת מהארון?
"אף פעם לא חשבתי על זה ואף פעם לא הסתרתי את מי שאני. לא נראה לי שלמישהו אכפת מזה. אני מודה לאלה שיצאו מהארון לפניי והיה להם אומץ לעשות את זה. אני רק הלכתי בעקבותיהם והודעתי על זה, ואמריקה אמרה: 'או.קיי'".
מה חושבת בתה הקטנה של זוגתך על דמותך?
"היא אוהבת אותה. היא רוצה לקבל את סו סילבסטר לחג המולד... היא לובשת אימוניות, ואנחנו רוקדות יחד את 'ווג'...".
אחת השאלות החשובות שעולות בסדרה היא כמובן מתי סו סילבסטר תשלים סוף סוף עם מועדון ה"Glee" של מר שוסטר ותפסיק להילחם בו. "סו מנסה להילחם בו. כשוויל מנסה לעשות איתה שלום היא לא מאפשרת לו. אבל אני חושבת שהיא אוהבת את הילדים, למרות שלא רואים את זה הרבה", מספרת ג'יין, ומגלה שבמציאות היא מחבבת מאוד את מת'יו מוריסון, שמגלם את מר שוסטר: "מת'יו הוא בחור מדהים ומתוק".
בעונה הראשונה מופיעה אחותך, שמהווה נקודת מפנה עבור דמותך.
"ברגע שאחותה של סו מופיעה אנחנו מתחילים לחבב אותה ולהבין למה היא מתנהגת כפי שהיא מתנהגת. יש לה אחות שהיא מגנה עליה מפני שהיא שברירית מאוד. אני חושבת שהאגרסיביות של סו נובעת גם מהצורך להגן על אחותה. רק בשלב הזה אתה קולט את המורכבות של הדמות. אהבתי את התכונה הזו של סו. אהבתי את העובדה שהיא אמיתית והיא לא צריכה לעטות את המסיכה של הלוחמת. כשהיא עם אחותה היא דואגת לאדם אחר מלבדה. אני חושבת שאחותה היא האדם היחיד בחיים שהיא סומכת עליו ומראה לו את אופייה האמיתי. אני אוהבת את הסצינות הללו".
בימים אלה התחילו לעבוד באמריקה על העונה השנייה של הסדרה. בין השאר הם מחפשים גם פנים חדשות. בהפקה סיפרו שהם קיבלו למעלה מ 40- אלף פניות מאנשים שמעוניינים להיבחן לתוכנית. ג'יין, כמובן, תשחק גם בעונה הבאה.
מהם הרגעים האהובים עלייך בסדרה?
"יש שני רגעים שאהבתי מאוד בסדרה: יש רגע אחד שבו אני מנשקת את האצבע שלי, מניחה אותה על השפתיים של מאט ואומרת לו 'אני אוהבת אותך כמו אחות'. רגע נוסף שאהבתי הוא הסיום של הסדרה שבו הילדים שרים למר שוסטר ומוכיחים לו כיצד הם מרגישים כלפיו. זה יגרום לכם לבכות".
שסו סילבסטר תתרגש ממחווה למר שוסטר? האם העולם השתגע? האם גם אתם רואים ג'ירפות מרצדות? האם השלום העולמי נמצא ממש כאן, מעבר לפינה?








נא להמתין לטעינת התגובות

