צחקתי, עד שנרטבו התחתונים
הרפואה עדיין לא גילתה למה דווקא ילדות בנות 5 עד 12מועדות לסבול מדליפת שתן בזמן צחוק. במקום לתת לבושה לפתור את הבעיה, אפשר להתחיל לטפל בהרגלי ההתרוקנות
איבוד השתן מתרחש בין רגע, מבלי שניתן לעצור אותו. כמות השתן שנפלטת החוצה זהה לכמות שהיתה בשלפוחית רגע אחד לפני. גם מימדי התופעה אינם ברורים מספיק וזאת, סביר להניח, בשל הבושה ואי הנוחות הקשורים בשיחה על נושא מסוג זה. תפקיד ההורים הוא קריטי באיתור הבעיה, בעידוד הילדה לספר ולשתף, וכמובן - בפנייה לייעוץ ולטיפול.

ברוב המקרים, בדיקות נוירולוגיות, אורולוגיות ומבחנים אווירודינאמיים אינם מצביעים על בעיה במבנה הגופני של הילדה. לכן, האבחון של דליפת שתן מתבסס בעיקר על ההיסטוריה הרפואית ותיאור התלונה.
מחקרים שבדקו את הנושא מצאו שדליפת השתן נקשרת בשכיחות גבוהה להרטבות ליליות, בריחות צואה והיסטוריה של דלקות בדרכי השתן. אצל קרובי משפחה בדרגה ראשונה נמצאה שכיחות גבוהה יותר להפרעות מסוג דחיפות ותכיפות במתן השתן.
אז מה בכל זאת מתרחש כאן? ואיך ייתכן שילדה שכבר סיימה את פרק הגמילה מחיתולים מוצאת עצמה בכל זאת, כשהיא רטובה לגמרי?
אחד המחקרים קובע כי כנראה מדובר באי יציבות של השריר הנמצא מסביב לשלפוחית ומתכווץ באופן פתאומי ובלתי נשלט, ובכך מאפשר את בריחת השתן. מחקר אחר משייך את התופעה למשפחה של בעיות הנקראת Cataplexy, המתאפיינות במצב פתאומי וחולף של איבוד הטונוס בכל שרירי הגוף, בעקבות גירוי אמוציונלי.
בדרך כלל נוהגים לטפל בבעיה בעזרת שילוב בין פיזיותרפיה ותרופות. במסגרת הטיפול
הטיפול התרופתי הינו מסוג אנטי-כולינרגי, וכולל תכשירים כמו Oxybutynin, שמטרתם להפחית את הסימפטומים של שלפוחית רגיזה, תכיפות או דחיפות במתן שתן והשתנות היליות. גם ריטלין הוא אחד השמות שנבדקו לטיפול במצבים כאלה. בכל מקרה, הטיפול התרופתי ניתן באופן זמני, רק עד שהבעיה חולפת.
עמית אברהם הוא פיזיותרפיסט מוסמך ומומחה לפיזיותרפיה אורטופדית וליקויי אגן. מרצה לפציעות ספורט בקמפוס "שיאים" של אוניברסיטת תל אביב וב"מכון וינגייט". נטע אברהם בר-ניב היא פיזיותרפיסטית מוסמכת ומומחית לשיקום רצפת האגן, מנהלת "המרכז לטיפול משולב ברצפת האגן"







נא להמתין לטעינת התגובות