מי יודע מדוע ולמה? על פיהוקים, שיהוקים והדמעות כשבוכים

התעוררתם בצעקות באמצע הלילה עם שריר תפוס ברגל? לקחתם שלוק עמוק מקפה ברד וקפא לכם המוח? פגשתם את מנהל הבנק במסעדה והפרפרים לא הפסיקו להתעופף לכם בבטן? סביר להניח שאין לכם מושג מה הסיבות לתופעות האלה. בשביל זה אנחנו כאן

אלה הר-נוי | 25/10/2009 9:30 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
למה זולגות הדמעות כשאנחנו בוכים?
זה קורה כשנשבר לנו הלב, כשאנחנו מתרגשים או כשאנו מתוסכלים, אבל למה? "דמעות מופרשות לשתי מטרות", מסביר ד"ר יפתח יסעור, מנהל שירות הפלסטיקה של העין במרכז הרפואי רבין. "סיבה אחת היא על מנת לספק לחות לעין. הלחות היא תנאי הכרחי לבריאות העין, היות שבדמעות יש נוגדנים וחומרי תזונה עבור הקרנית.

אין חוסר בחמצן.
אין חוסר בחמצן. צילום: ג'ופיטר
"בקרנית אין כלי דם (לכן היא שקופה), והיא חייבת לקבל תזונה והגנה מהדמעות. הדמעות גם תורמות לראיה תקינה היות והן יוצרות שכבה אחידה וחלקה על פני הקרנית. לשם כך הן מופרשות באופן בלתי פוסק, בכמות מועטה".

התפקיד השני של הדמעות הוא במצב של גירוי העין. בין אם הגירוי נגרם מאבק, עשן, גוף זר או סיבה אחרת, נוצרת תגובה עצבית הבאה לידי ביטוי בהפרשה מוגברת של דמעות על מנת לסלק את הגורם המזיק על ידי שטיפתו החוצה.

"זו פעולה אוטומטית, תגובה עצבית של המערכת האוטונומית של הגוף - כמו האצת הדופק בזמן מאמץ. אותה מערכת אוטומטית (המערכת האוטונומית) מגיבה בין היתר גם במצבים רגשיים (כמו בכי, שמחה והתרגשות), וגורמת לנו לתופעות כמו דופק מואץ או הזעה. אחת התגובות הנוספות שעלולות להיגרם זו הפרשה מוגברת של דמעות".

ומה עם יצורים חיים שאינם בני אדם? ד"ר יסעור מסביר כי החוקרים חלוקים בדעותיהם בשאלה האם בעלי חיים נוספים מפרישים דמעות כביטוי למצבים רגשיים. "כנראה שהאדם הנו ייחודי במובן זה", הוא אומר, "האדם, שהנו יצור חברתי מפותח, משתמש כנראה בדמעות על מנת להעביר ביתר קלות את רגשותיו לסביבתו ולפענח ביתר קלות את רגשותיהם של חברי הקבוצה.

"בהקשר זה פורסם השנה מחקר שהראה כי מחיקת הדמעות באמצעים דיגיטאליים מתמונות של אנשים בוכים הקשתה על קבוצת המחקר לפענח נכונה את הרגשות של המצולמים".
מדוע אנחנו ממצמצים?

"המצמוץ נועד לפזר את הדמעות על פני שטח העין כמו מגב (ווישר)", מסביר ד"ר יסעור, "הדמעות צריכות להתפזר בשכבה אחידה על הקרנית, כדי שניתן יהיה לראות בצורה חדה. במקביל, בכל מצמוץ אנו מפעילים מערכת של יניקה בצינורית הדמעות, שמפנה את הדמעות מהעין, ומפנה מקום לדמעות חדשות.

"מערכת הפינוי היא אקטיבית - המצמוץ סוחט את שק הדמעות ומכווץ אותו, וכשהשק מתרפה הוא שואב את הדמעות דרך פתח הדמעות בעפעף, בדומה לפעולה של פיפטה".

כאמור,

כל גירוי בעין כגון גוף זר גורם להפרשת דמעות וכדי לעמוד בקצב הפינוי - המצמוץ מואץ. המצמוץ יכול גם לסייע בפינוי מכאני של גופים זרים ואבק מפני שטח הקרנית. "יש אנשים שממצמצים מסיבות פסיכולוגיות, כמו מצמוץ בתדירות יתר בעת מתח או כשהם משקרים.

"במצבים כאלה לא מתנהגים באופן טבעי, והדבר יכול לבוא לידי ביטוי בצורות שונות בין היתר במצמוץ", מסביר ד"ר יסעור שמוסיף כי יש כאלה שסובלים מטיקים שמתבטאים במצמוץ גס של העין.

למה אנחנו מפהקים?

אם אתם יודעים את התשובה לכך, אתם כנראה בדרך הבטוחה לנובל, כי האמת היא שאף אחד לא באמת יודע את הסיבה. "פיהוק זו פעולה אוטומטית של פעירת הפה ושאיפה גדולה של אוויר, עם הוצאה קטנה של אוויר בסוף", מסביר ד"ר רון פלד, נוירולוג ומומחה לרפואת שינה בקופת חולים מאוחדת, ומנהל המרכז לרפואת שינה בטכניון.

שעווה באוזניים.
שעווה באוזניים. צילום: ג'ופיטר
 
"בני אדם מפהקים יותר כשהם שעייפים וכשהם משתעממים. הפיהוק מדבק ואם מישהו מפהק אנשים מסביבו לרוב יפהקו גם. אחת התיאוריות הייתה שפיהוקים הם ניסיון להחדיר חמצן לגוף, אבל הנושא נבדק והוכח כי אין חוסר בחמצן או צורך של הגוף בו לפני הפיהוק".

מה גורם לשיהוקים?

"שיהוקים הם תופעה שכיחה בה התכווצויות מהירות ולא רצוניות של הסרעפת גורמות לדחיפת אוויר מהירה במעלה דרכי הנשימה ופתיחה מהירה של מיתרי הקול, המביאה ליצירת הקול האופייני ולמעין 'קפיצה' של פלג הגוף העליון", מסביר ד"ר גל איפרגן, סגן מנהל המחלקה הנוירולוגית בסורוקה.

"למרות שהתופעה מוכרת משחר ההיסטוריה, היא אינה מובנת במלואה, אך נראה שהשיהוקים נגרמים מגירוי של שרירי הסרעפת או העצבים המובילים אליה. אכילת יתר, משקאות מוגזים וצריכת אלכוהול יכולים להביא לגירוי כזה".

בדרך כלל שיהוקים מופיעים בסדרות שנמשכות עד מספר שעות ולרוב חולפות מאליהן. לעתים נדירות יכולים שיהוקים ממושכים לבטא פגיעה עצבית, אך במצב זה בדרך כלל יש הפרעות נוספות.

"טיפולים עממיים כמו לגימת מים, הפחדת המשהק ובליעת כפית סוכר מוכרים לטיפול בשיהוקים אך יעילותם לא נבחנה במחקרים מבוקרים. גם מגע מיני דווח כיעיל בעצירת שיהוקים", מספר ד"ר איפרגן "טיפול תרופתי נדרש רק במקרים נדירים".

נזלת. מה זה הדבר הזה?

יחסית לחלק מהשאלות האחרות, כאן התשובה די ברורה. ד"ר ליאור זלר, מומחה ברפואה פנימית בסורוקה, מסביר כי הנזלת היא תגובה של תאי האפתיל שמכסים את רירית האף לגירוי. "הגירוי יכול להיות זיהום, לרוב ויראלי או אלרגן כמו אבקנים.

רופא בודק חולה.
רופא בודק חולה. צילום: אי-אפ-פי
"בכל סוג של גירוי, על מנת להילחם בזיהום, נכנס לפעולה מנגנון ההגנה של התאים, הפועל באמצעות מערכת שגורמת לפירוק חומרים מסוימים בתאים. כתוצר לוואי נוצרים בצקת ונוזלים - נזלת".

הנוזלים הם לרוב שקופים ומימיים אבל כשהנזלת הופכת לירוקה או צהובה זה מעיד על זיהום של חיידקים. הנזלת יכולה לצאת דרך האף או לחזור אחורה ללוע ולגרות את מיתרי הקול, וזהו אחד הגורמים לשיעול.

למה לפעמים שומעים צלצול באוזניים?

לפעמים אנו שומעים רעש באוזניים, או בשמו היותר מקצועי טנטון. "את הטנטונים מחלקים לטנטון אובייקטיבי כמו שמיעה של פעימות דופק וטנטון סובייקטיבי הנשמע כצפצוף או זמזום, שהוא נפוץ יותר", מסביר ד"ר יצחק ברוורמן, מנהל היחידה לא.א.ג וכירורגיית ראש צוואר בהלל יפה.

"טנטון הוא סימפטום לבעיה. יכולים להיות גורמים רבים להופעתו, אולם ברוב המקרים לא ניתן לזהות גורם ספציפי. ירידה בשמיעה הינה גורם ידוע הקשור להופעת טנטון. גורמים נוספים הם שעווה באוזניים, זיהומים באוזניים וגידולים שפירים של עצב השמיעה. ייתכן גם טנטון עקב צינון או אלרגיה הגורמים להצטברות נוזלים שיכולים לגרום להרגשה של אטימות באוזניים ולעיתים לשמיעת רעש.

"טנטון עלול להופיע גם אם נחשפים לרעש מעל 85 דציבל, כמו פיצוץ או מסיבה רועשת, מה שיכול לגרום לצפצוף שיחלוף, מכיוון שמדובר בנזק חולף. אם מדובר בחשיפה ממושכת יכולה להיות פגיעה קבועה, וטנטון כרוני.

"הסיבה היא שהרעש גורם לנזק לתאי השערה באוזן הפנימית, חלקם נהרסים, וכשיש נזק כזה, קיימת פגיעה תחושתית עצבית המלווה ברעש (בדומה למישהו שאיבד אצבע ומרגיש כאב פנטום איפה שהייתה). גורמים נוספים לטנטון קשורים במחלות של מפרק הלסת, או מחלות נוספות.

"גם תרופות מסוימות יכולות לגרום לטנטון, למשל אספירין. טנטון פועם, כזה שנשמע כמו דפיקות לב, יכול לנבוע מכך שהאדם שומע את פעימות הלב של עצמו או את זרימת הדם באיזור האוזן. טנטון מחייב בירור רופא אף אוזן וגרון".

למה קופא לנו המוח כשאנחנו שותים ברד?

זה לא בגלל שבאמת הקפאתם את המוח. "התופעה מתרחשת בעקבות אכילה ושתייה קרה מאד", מסביר ד"ר יצחק ענתבי, מנהל מח' א.א.ג במרכז הרפואי זבולון של הכללית, "כאשר גירוי הקור מגיע לתקרת הפה - לחיך הקשה, הוא יוצר גירוי של כלי דם ורצפטורים עצביים בחיך. גירויים אלה של כאב מוקרנים דרך כלי הדם והעצב החמישי, לאזורים שונים בראש ובפנים".

סורבה מלון
סורבה מלון צילום: יהונתן שאול
ד"ר ענתבי מציין כי הכאב מופיע מיידית עם הגירוי ויכול להמשך שניות בודדות עד חמש דקות, אבל הוא כלל אינו מסוכן. הטיפול הוא מניעתי כמובן, ויש הממליצים להרגיע את הכאב על ידי הצמדת הלשון (החמה) אל החיך המקורר.

מדוע שיער מאפיר?

"תהליך הלבנת השיער נקבע על ידי גורמים גנטיים ומתחיל לרוב בשנות השלושים לחיים. אם קיימת נטייה משפחתית להלבנת שיער בגיל צעיר, זה עלול להתחיל להתרחש כבר בתחילת שנות העשרים", מסביר פרופ' מיכאל דוד, מנהל מחלקת עור ומין, בבילינסון, ומומחה מביה"ס לרפואה באוניברסיטת תל אביב.

"לרוב זה קורה תחילה באיזור הרקות ובהמשך בכל הקרקפת, אחר כך באיזור הזקן והשפם ולבסוף גם שיער הגוף מתחיל להאפיר".

לדבריו, הצבע הטבעי של השערות שלנו נקבע על ידי פיגמנט המיוצר על יד תאים הנקראים מלנוציטים הממוקמים בשורש השערה. הגוון חום-שחור נוצר על ידי הפיגמנט אאומלנין, הגוונים בלונד/ אדום על ידי פיאומלנין.

"עם הגיל כמות המלנוציטים פוחתת בהדרגה עד להפסקה מוחלטת של יצור המלנין, מה שגורם להלבנה מלאה של שיער הגוף", מסביר פרופ' דוד. במקרים מסוימים הלבנת שיער יכולה להיות ביטוי של מחלות כמו בהקת או תסמונות גנטיות.

מה זה פרפרים בבטן?

"פרפרים בבטן זהו מונח ספרותי המתאר תחושת אי נוחות קלה בבטן המתרחשת בעת מצבי מתח או לחץ נפשי", מסביר פרופ' אלכסנדר פיש, מנהל המכון לגסטרואנטרולוגיה בסורוקה ויו"ר האיגוד לגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד.

"התחושה נפוצה, ומהווה חלק מהתגובות הרבות המתרחשות במצבים של מתח, כמו למשל לפני מבחן נהיגה. במצבי מתח מופרשים לזרם הדם חומרים רבים כמו אדרנלין, שתפקידו הכנת הגוף להתמודדות עם איום. במצבים אלה מתרחשים שינויים פיזיולוגים רבים, הביטויים הבטנים הם חלק מהתמונה הכוללת".

ברור שהפרפרים הם תגובה לסטרס, אבל איך הם נוצרים ומה ממש קורה בגוף כשחשים אותם? למרות שזה עדיין לא ידוע לפרופ' פיש סברה משלו: "זה לא נבדק, אך ייתכן כי התחושה של הפרפרים קיימת תמיד, ושבגלל שבמצבים מסוימים סף הרגישות שלנו לגירויים בבטן משתנה, אנו מרגישים בפרפרים רק במצבים אלה. זאת מאחר וידוע כי ישנם יחסי גומלין בין המוח לאברי הבטן".

למה לעתים באמצע השינה השריר ברגל נתפס לפתע?

"מדובר בתלונה שאין עבורה תשובה חד משמעית למרות שהיא שכיחה מאד", מסבירה ד"ר נינה אבשוביץ', בכירה במחלקת פנימית ג' ומנהלת המרפאה הריאומטולוגית, במרכז הרפואי הלל יפה.

"הבעיה שכיחה בעיקר אצל נשים הרות וחולים במחלות כרוניות", אומרת אבשוביץ', "אך היא מופיעה ללא הסבר גם אצל אנשים בריאים. משערים שאולי היא נגרמת עקב שינוי באיזון המלחים בגוף, במיוחד כשהאדם מבצע במהלך היום פעילות שמאמצת את שרירי הרגליים.

"אימוץ השרירים גורם לייצור חומצות גוף המתרכזות בשריר ויוצרות את כיווץ השריר בשעות הלילה. אבל הדבר לא הוכח באופן מדעי או קליני, למרות שהיו ניסיונות לכך".

אין דרך ידועה למנוע את התרחשות התופעה או לצפותה מראש, אך לד"ר אבשוביץ' יש הצעה איך להקל על התחושה (אין טיפול שהוכח באופן חד משמעי כיעיל): מתיחה חזקה של החלק הקדמי של כף הרגל כלפי מעלה (כאילו עומדים על עקבים) בשלב המוקדם של ההתקף, מסייעת לעצור את ההתכווצות. לרוב, כל אמצעי אחר כגון אמבטיות, עיסויים ודיקור סיני לא מסייעים.

איך לעזאזל נוצר צלוליטיס?

מסתבר שהתופעה המעיקה, היא כלל לא מה שרבים חושבים. "צלוליטיס בשפה רפואית זו דלקת של העור שגורמת לנפיחות ולבליטות. ההגדרה הנפוצה בציבור לשקעים והבליטות שנוצרים בגוף, אינה מתייחסת לתהליך דלקתי ולכן אינה נכונה", מסביר פרופ' ליאור רוזנברג, מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית במרכז הרפואי סורוקה.

למרות שאנו שוגים בשמה, רבים סובלים מהתופעה. "מדובר בשקעים ובליטות שמשנים את פני שטח עור של האיזור בגוף, שהיה במקור ישר. התופעה נפוצה בעיקר בירכיים אך גם בבטן ובזרועות ויכולה להופיע בכל מקום שיש בו שכבת שומן תת עורי עבה.

"הסיבה לתופעה היא במבנה האנטומי של העור. העור עצמו הוא רקמה די מוצקה וקשה, מתחתיו יש רקמת שומן רכה ומתחתיה השרירים. את רקמת השומן חוצים מיתרים עדינים שמחברים את החלק העמוק של העור (דרמיס) אל מעטפות השרירים, ובעצם מחלקים את רקמת השומן למדורים-מדורים, במקום שתהיה מסה אחידה של שומן.

"כאשר מדור אחד הוא קצת יותר גדול או קטן יחסית לאחרים, יופיעו שקעים ובליטות", מסביר פרופ' רוזנברג. התופעה נפוצה יותר בקרב נשים מכיוון שרקמת השומן שלהן, בייחוד בירכיים עשירה יותר מאשר אצל גברים. בקרב אנשים העוסקים בפיתוח גוף וכמעט ואין להם רקמת שומן תת עורי, העור נח ישירות על רקמת השרירים ולכן הם לא סובלים מ'צלוליטיס'.

"צלוליטיס יכול להיווצר בכל גיל, אבל הסיכוי להופעתו עולה עם הגיל כי כשמתבגרים בדרך כלל משמינים, ובגיל מבוגר אותם מיתרי חיבור הופכים למדולדלים יותר וכך גם העור עצמו, ואז מתחילים להופיע הגבעות והעמקים", מסביר פרופ' רוזנברג שמספר כי ניתן לשפר את המצב אם מרזים תוך התעמלות וטיפוח העור כדי למנוע התדלדלותו.

שאיבת שומן מדויקת ומכוונת יכולה לעיתים לעזור אבל טכנית זו פרוצדורה קשה ביותר. משחות נגד צלוליטיס גורמות לבצקת זמנית (בדומה למסג' או סאונה עם הלקאה בענפים), שמשפרת את המראה לפרק זמן קצר לפני שהן נספגות.

מדוע עולה החום כשאנו חולים?

"הגוף מחליט להעלות חום בכל מיני מצבים, ביניהם מצבים דלקתיים שמלווים בזיהום שמקורו בחיידק או נגיף, מכאן הסברה הרווחת שהחום הוא אחד ממנגנוני ההגנה של הגוף כנגד מזהמים", מסביר ד"ר גרשון קרן, מנהל היחידה למחלות זיהומיות בהלל יפה.

"הטיפול להורדת חום חשוב בעיקר בגלל ההרגשה הכללית הירודה, אך אין זה אומר שהחום יש בו כדי להעיד שמשהו שלילי מתרחש בגוף. החום אינו מחלה בפני עצמה, אלא תגובת הגנה של הגוף כלפי תוקפים. חום הגוף מחזק את מערכות ההגנה ומסייע להתגונן ולהשתלט על הפולש". חום יכול להיות גם תגובה אלרגית, להיגרם מחשיפה ממושכת לשמש, מפעילות גופנית, והפרעות הורמונאליות.

ומה זה עור ברווז?

"'עור ברווז' נגרם עקב הסתמרות שיער הגוף", מסביר פרופ' דוד. "באופן רגיל השערות "שוכבות" על העור. לכל שערה נקשר שרירון חלק וכאשר הוא מתכווץ השערה מזדקפת. כשזה קורה לשערות רבות במקביל, נוצר מצב של סמור השיער המלווה בתחושה של צמרמורת".

אז למה מתכווצים השרירונים? "למעשה, צמרמורת זו תחושה של רעידות בגוף. הרעד נוצר על ידי התכווצויות לא רצוניות של שרירים. כשבמסגרת התגובה הזו מתכווצים גם השרירים החלקים של השערות, לדוגמה במצבים של סטרס וחשיפה לקור, השיער מסתמר ונוצר "עור ברווז".

התהליך אינו רצוני - השריר החלק של השערה מעוצבב על ידי סיבים של מערכת העצבים האוטונומית (זוכרים? המערכת שגורמת לדמעות שלנו לזלוג), כלומר הוא מגיב באופן אוטומטי במצבים רגשיים כגון פחד, חרדה ובחשיפה לקור. התופעה של סמור שיער בולטת בחיות בשעת סכנה או לפני תקיפה, מצבים בהם מערכת העצבים האוטונומית שלהם משחררת גירויים הגורמים בין היתר לסמור השיער.

למה העור מתקמט באמבטיה?

הסימן המובהק לכך שביליתם זמן רב מידי באמבטיה זה שמבט על כף היד מזכיר לכם את סבתא. "התופעה בולטת בעור כפות הידיים והרגליים", מסביר פרופ' דוד, "הסיבה היא שהשכבה החיצונית של העור במקומות אלה בנויה משכבת קרן עבה מאד (השכבה העליונה השטחית של העור, המורכבת מתאים מתים הבנויים מהחלבון קרטין).

"בשהייה במים שכבת הקרן סופגת כמות גדולה של מים, מה שגורם לתפיחותה ולהתרחבותה מעל פני יתר שכבות העור העמוקות יותר, שאינן סופגות מים ולכן אינן משתנות. זה מביא לתופעה זמנית של קמטוט".

פרופ' דוד מסביר כי שהייה מאד ממושכת במים עלולה לפגום בשלמות העור ובתפקודו כקרום חצי חדיר, באופן זמני, כך שנוצר עור מקומט מאד שלעתים נוטה להתייבש. אבל מדובר בנזקים הפיכים שיחלפו תוך מקסימום מספר ימים.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים