להגדיר את זכויות החולה והרופא בחקיקה
קופות החולים מפעילות לחץ על רופאים להחלפת תרופות קבועות לחולים, מה שעלול להוביל לפגיעה בבריאותם
פניות רבות באותו עניין, המתקבלות לעתים באגודה לזכויות החולה אף מהסובלים ממחלות קשות, חושפות כי קופות החולים מפעילות מערכת לחצים מגוונת על הרופאים, במטרה להחליף את הטיפול התרופתי בהתאם לשיקולים כלכליים-מסחריים של הקופה, שמשתנים מעת לעת.
יתרה מזאת, הקופות לא טורחות לעדכן את המטופלים בדבר החלפת התרופה ולכן המטופל עלול לסבול מתופעות לוואי עקב ההחלפה, ללא שהובהר לו כי כל שעליו לעשות זה לפנות לרופא המטפל ולדרוש להמשיך לקבל את התרופה המקורית.
גם מעיון באתרי האינטרנט של הקופות עולה כי אין מידע על זכויות המבוטחים בנושא זה, על אף שבסעיף חמש בחוזר משרד הבריאות מיום 19/1/2009, נדרשו הקופות לפרט מידע לגבי זכויות המבוטחים אודות תרופות אתיות וגנריות.
סעיף 3(ד) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי מתייחס בין היתר ל"איכות סבירה". הפרשנות שניתנה בהזדמנויות שונות על ידי הלשכה המשפטית במשרד הבריאות גורסת כי "איכות סבירה" משמעה שקופות החולים יכולות לבצע חלופה בין תרופות שונות, כל עוד (1) אין החלפה זו מהווה נזק לחולה, (2) רציפות הטיפול נמשכת, (3) אין פגיעה באיכות הטיפול הרפואי.
נציבת קבילות הציבור לחוק ביטוח בריאות ממלכתי מרחיבה ומסבירה בדו"חות שפרסמה, כי "היות והתרופות כלולות בסל תחת שמן הגנרי, אין קופות החולים חייבות באספקת כל סוגי החלופות המסחריות הקיימות לכל תרופה, וחלופה אחת הינה מספקת.
"יחד עם זאת, טיפול באיכות סבירה מחייב שמירה על רצף הטיפול, וחולים
ממשיכה הנציבה וקובעת כי "גם אם התרופות החלופיות אינן פחות יעילות, עדיין תיתכן פגיעה במצבם הבריאותי של המבוטחים הנזקקים לתרופות אלו, שכן עצם החלפת התרופה עלול להפר את האיזון התרופתי".
חוזר מנכ"ל משרד הבריאות משנת 1999, תחת הכותרת "רופאים במילכוד - שימור האמון בעידן של התנגשות אינטרסים", מציג את הדברים באופן ברור עוד יותר: "בחוזר מנכ"ל זה ברצוני להתריע בפני הסחף שחל בנושא ולהביא לאיזון נכון יותר של האינטרסים המתנגשים במסגרתם מתפקדים כיום הרופאים.
"ברצוני להבהיר לכן: (א) אין מניעה להתחיל טיפול תרופתי בתרופות נגזרות - גנריות או חליפיות שיעילותן זהה. (ב) על הרופא להקפיד לשמור על רצף טיפול תרופתי, אין להחליף תרופות משיקולי עלות, בחולים בהם כבר הושג איזון תרפויטי (לדוגמא – יתר לחץ דם או סכרת)".
בתום דבריו, מדגיש מנכ"ל משרד הבריאות דאז, פרופ' גבי ברבש כי "על כל רופא, בין אם הוא רופא מטפל או רופא מנהלי, לשקול בראש ובראשונה את מחויבותו שלו כלפי החולה, כאמור בשבועת הרופא העברי".
ככלל, העיקרון לפיו יש לפעול הוא שמירת הרצף הטיפולי. בהתאם לעקרון זה, חולה ימשיך לקבל את אותה תרופה המסייעת לטיפול במחלתו באופן המיטבי. הדברים מקבלים משנה תוקף בכל הקשור לחולים כרוניים במחלות קשות.
אולם, למרבה הצער, מתקבל הרושם שחוזר המנכ"ל, דו"חות הנציבות ופרשנות צמרת משרד הבריאות אינה מספיקה כדי להתמודד עם האינטרסים של קופות החולים. המציאות שבה נתקלים החולים הכרוניים מדי יום מלמדת כי לא יהיה מנוס מחקיקה מפורשת וברורה שתגדיר את זכויות החולה (והרופא) בנושא.
הכותב משמש כסגן יו"ר האגודה לזכויות החולה
נא להמתין לטעינת התגובות
