נדודי שינה כרוניים בגברים - סיכון למוות
מחקר חדש מצביע לראשונה על הקשר המובהק שבין נדודי שינה בגברים לבין עלייה בסיכון למוות מוקדם
להקפיד על שינה רציפה צילום המחשה: kuypers, sxc
עורכי המחקר הראשון בחנו במשך 14 שנה את משך השינה של כ-1,700 גברים שגילם הממוצע עמד על 50. במקביל, נבדק גם במשך עשור משך השינה של נשים שלקחו חלק במחקר וגילם הממוצע היה 47. כל הנבחנים שהו במעבדות שינה לאחר שדיווחו על נדודי שינה כרוניים שמהם סבלו לפחות שנה אחת.
מצבם הגופני נמדד בהשוואה לזה של הגברים שלא סבלו מנדודי שינה כרוניים וששנתם נמשכה בממוצע שש שעות ויותר בכל לילה. הסובלים מנדודי שינה ישנו פחות משש שעות במהלך הלילה.
לבסוף התברר כי הסיכון של אלו שסבלו מנדודי שינה כרוניים למות במהלך שנות המעקב, היה גבוה פי ארבעה לעומת אלו שישנו לפחות שש שעות שינה בלילה. לדברי החוקרים, נבחנו גם גורמי סיכון נוספים כמו עישון, דיכאון, בעיות נשימה ומדדי מסת גוף וכן יתר לחץ דם וסוכרת.
עוד התברר כי הסיכון למוות מוקדם בנשים שסבלו מבעיות של נדודי שינה, לא היה כה משמעותי כמו הסיכון המקביל שהתגלה בקרב הגברים. ראש צוות המחקר, פרופ' אלכסנדרוס וגונצאס מהמחלקה לפסיכיאטריה בקולג' הרפואי של אוניברסיטת פנסילבניה, הסביר שעד היום לא בוצע מחקר שהמחיש את הקשר הייחודי שבין נדודי שינה כרוניים למוות.
"הממצאים החדשים חייבים להילקח בחשבון על ידי גורמי הרפואה והבריאות", הדגישו החוקרים. "יש לבצע אבחון מוקדם לבעיית נדודי השינה ולהעניק לה את הטיפול המתאים. בחולים עם בעיות רפואיות אחרות, הטיפול בנדודי שינה צריך לקבל קדימות רפואית גבוהה".
יותר חטיפים מאחרים
המחקר הנוסף שפורסם בכתב העת Sleep, בחן 240 בני עשרה בגילאי 19-16 שהיו נתונים תחת פיקוח של רופאי מכון השינה בקליבלנד, אוניברסיטת קייז-ווסטרן-רזרב, בית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרוורד ובית החולים לילדים בקליבלנד.
המשתתפים צוידו באמצעי מדידה ידניים שתיעדו את משך השינה שלהם. במקביל נערך חישוב גם למשך השינה הממוצע. הנתונים נאספו לאורך שלושה שבועות ומהם עלה כי רק 34% מבני הנוער ישנו בממוצע שמונה שעות או מעט יותר במהלך הלילה. הרוב ישן פחות מכך. על פי המלצות האקדמיה האמריקאית לרפואת שינה, בני עשרה נדרשים לישון לפחות תשע שעות בכל לילה.
עורכי המחקר הדגישו בדיווחם, כי התוצאות מצביעות בבירור על כך שמשך שינה קצר מהמומלץ לבני נוער מגביר את הסיכון שלהם להשמנת יתר. זאת בעקבות השינוי בדפוסי
האכילה שמצטברים ומשבשים את מאזן האנרגיה בגוף.
מיעוט שעות השינה בלילות אמצע השבוע, התקשר באופן משמעותי עם צריכה מוגברת של קלוריות בשל צריכת מוצרי מזון עשירים בשומנים. במקביל, חלה ירידה בצריכת הקלוריות שמקורן בפחמימות לעומת בני נוער שנהגו להקפיד על שינה של שמונה שעות בצורה סדירה.
ראש צוות המחקר, פרופ' סוזן רדלין, הדגישה עוד שקיים קשר גם בין משך השינה לבין צריכת החטיפים: על כל שעת שינה נוספת בקבוצת הגיל הזאת, נרשמה ירידה של 21% בממוצע בצריכת הקלוריות מחטיפים.
ניתוח הממצאים שהתמקדו במועדי צריכת פריטי המזון, העלה כי בני העשרה נוטים לצרוך באופן משמעותי יותר חטיפים בין השעה 5 ל-7 בבוקר, כאשר משך השינה שלהם בימי השבוע (בניגוד לסופי שבוע כשאין לימודים) הוא פחות משמונה שעות בלילה.
נא להמתין לטעינת התגובות
