כשבוזגלו ירוץ כמו אברבוך

אולי הספורטאי הישראלי, בעיקר זה שמבלה בוומבלי מדי פעם, ייראה אחרת אחרי טיפול אצל הדור החדש של האתלטים-מאמנים. פיליפ פיינגולד וגזאצ'ו יוסף מציגים מקצוע חדש

ניר שועלי | 20/9/2007 0:48

חיבור בעיית האיטיות והחולשה של הכדורגלן הישראלי מול האירופי, אל בעיית מעמדו ומצבו הכלכלי של האתלט הישראלי לעומת האירופי, יכול דווקא לשבור את קיר הברזל של הסיטואציה המדכדכת בשני העולמות. טרנד הכושר המודרני נפל לידי האתלטים המקצוענים כמו רוח בגבו של אסאפה פאוול. פתאום יש ביקוש לידע שלהם, ואפילו מעוזי הכדורגל מגלים את סגולות מלכת הספורט לשיפור הבעיטה, הכדרור והגליץ'.

פיליפ פינגולד למשל, לקח שחקן נוער מוכשר מאוד של נבחרת הנוער ומכבי ת"א, ושיפר את תוצאתו בריצת 60 מטר מ-7.85 שניות ל-6.85, תוך חצי שנה. פיינגולד (33) היה אלוף ישראל לריצות 400 ו-400 משוכות במשך שנים, ועד היום הוא מחזיק בשיא הנוער ל-400 מטר (48.18 שניות).

הוא עבד במחלקת הנוער של מכבי ת"א בכדורגל ומשם התגלגל עד לדייויד בלאט בסנט-פטרסבורג, הרפתקה שהסתיימה עם הזכייה האירופית הראשונה של בלאט, בגביע היורו. כיום הוא עובד עם נערים ועם שחקני כדורגל, כדורסל וטניס על שיפור יכולותיהם האתלטיות, ובקרוב הוא יתחיל לאמן את האצנית אירנה לנסקי, שתנסה להשיג קריטריון אולימפי ב-100 משוכות.

פיינגולד: "בשביל להתעסק באתלטיקה בארץ אתה צריך להיות משוגע. הייתי שמונה שנים בנבחרת ישראל ואחרי זה אתה לא מקבל יחס, אבל האמת שלי זה עשה רק טוב. לא יכולתי להתקיים כמאמן אתלטיקה בלבד על 2,000 שקלים לחודש. הגעתי בזכות הנחישות והאהבה לאתלטיקה, ולקחתי אותה לכוונים אחרים. הדבקתי את האתלטיקה לכל הענפים האחרים".

למשל, ניתור וקפיצה לגובה יכולים לשפר יכולת של כדורעפן וכדורסלן, אימוני הטלת כידון יכולים לקדם כדורידנים וטניסאים, ועוד. "כל ספורטאי בכל ענף יכול לשפר את ביצועיו", אומר פיינגולד, "פשוט צריך לפתוח את הראש. האתלטיקה היא מלכת הספורט כי כל המקצועות שלה ניתנים להתאמה לכל ענפי הספורט".

מה אתה רואה בכדורגל הישראלי?
"לכדורגלנים שלנו זה מאוד חסר כי רוב מאמני הכושר בקבוצות כיום הם חסרי רקע אתלטי והמינויים הם על רקע פוליטי או משפחתי. האבא של זה, האח של ההוא. השחקנים שלנו מאוד איטיים ובגלל זה אין הישגים. את השחקנים הבוגרים כבר לא מעניין כלום חוץ מלהרוויח כסף ולשתות קפה בים בגיל 25".

''רק לפתוח את הראש'', פיליפ צילום: עדי אבישי

גזאצ'ו: אנשים מבינים כמה ריצה חשובה לבריאות

באותה תקופה בה עלה פיינגולד מאוקראינה, הגיע לארץ גזאצ'ו יוסף (32) מאתיופיה: "למדתי והתחלתי לרוץ בפנימייה, וכך גיליתי את עולם האתלטיקה, שזה אחד הדברים הטובים שקרו לי בחיים".

בגיל 19 זכה גזאצ'ו באליפות ישראל לנוער בריצת 1,500 מטר, ואחרי שזכה גם בבוגרים, קיבל מילגה ללימודים בארה"ב, שם הגיע עד המקום השביעי בגמר המכללות בריצת המייל וקבע שיאים לאומיים באולם, המחזיקים עד היום, ב-800 מטר ובמייל. עם תואר במנהל עסקים הוא שב ארצה כדי לשרת בצבא ולהשלים תעודת אימון.

כיום הוא בעל חברת GRC (גזאצ'ו ראנינג קלאב), שהתחילה עם כמה לקוחות מפה לאוזן, וכיום כוללת שלוש קבוצות ריצה, בת"א, שוהם וחולון. פרט לכך

הוא מאמן אתלטים צעירים, ובזכות עבודתו, גם חזר לרוץ אחרי פציעה והשבתה ארוכה, וכבר באליפות ישראל האחרונה רשם דאבל מוזהב ב-800 ו-1500 מטר.

גזאצ'ו: "יש כיום מודעות גדולה לריצה, ואנשים מבינים כמה היא חשובה לבריאות. הייתי רוצה לאמן גם אתלטים מקצועניים, אבל אין כמעט דבר כזה בארץ, כי הם לא יכולים להרשות לעצמם. בזכות המתאמנים שלי זכיתי שוב באליפות ישראל".

"אני רואה בני 60-50 מגיעים לרוץ אחרי יום עבודה קשה וזה נותן לי מוטיבציה. העבודה הזו היא כיף לא נורמלי, ובטח יותר טובה לי מאשר לעבוד במשרד 10 שעות ביום. הסיפוק הגדול הוא בכך שאתה שומע מרצים, איך הם הורידו מינון תרופות ועל כך שירדו במשקל".