סיוע לנזקקים: בעד ביטול המיסוי על השחקנים הזרים
הכדורסל הישראלי זקוק לזרים, ועל שירותיהם מתמודדים מול קבוצות אירופיות, שמסוגלות לשלם יותר, וביורו. לא בטוח שהקטנות יעברו בשלום את הקיץ; אם זר שעולה היום 60 אלף דולר יעלה 100 אלף, די בטוח שלא
האיום שגורם לאחדות שורות המפתיעה הוא כמובן הסעיף שהשחיל משרד האוצר לתוך חוק ההסדרים הקרב ובא, ולפיו יבוטלו הטבות המס לספורטאים זרים. במקום 25 אחוז, בוסמני כל העולם ישלמו מעתה מס הכנסה בדיוק כמו הישראלים. כלומר, הקבוצות ישלמו עליהם.
אבנר קופל צילום: דני מרון
מנקודת מבטו של האוצר, מדובר במהלך מושלם: בימים של משבר כלכלי אין דבר שנשמע יותר סקסי מהגדלת מיסוי על זרים. למה המדינה צריכה לתת מתנה לאחד, קרלוס ארויו, שמרוויח כמו מאה ישראלים ממוצעים (וברוב חוצפתו אפילו לא מביא אותנו לפיינל-פור?( גם עבודה עברית, גם חיסכון לקופת המדינה. סעיפים כאלה הם חלומו הרטוב של כל פוליטיקאי או פקיד, רק שהמציאות קצת יותר מורכבת.
במציאות, קופת המדינה לא רלוונטית לעניין: לפי תחשיב של העונות האחרונות, הגדלת המיסוי על הזרים היתה מכניסה לאוצר 10-20 מיליון שקל. במונחי תקציב המדינה מדובר בגרושים, אלא שגם הסכום הזה תיאורטי בלבד. בכדורסל הישראלי לא מסתובבים עודפי כספים פנויים להשקעה.
תקציבי הקבוצות לא יגדלו פתאום, כי אין מאיפה. אם עלות ההעסקה של כל זר תגדל, יובאו זרים זולים יותר, והישראלים יקוצצו. התקציבים של הקבוצות יישארו, פחות או יותר, באותו היקף, למעט אולי מכבי ת"א, שמנהליה יכולים לקום בבוקר עם החלטה שהם מפסיקים להתקוטט ומגדילים את ההשקעה. למנהלים של עפולה ור"ג אין את הפריבילגיה הזו, ולכן שינוי המיסוי לא יכניס למדינה יותר כסף.
שי שני יו''ר איגוד הכדורסל צילום: ראובן קסטרו
אם לא מדובר במנוף כלכלי, נשארנו עם הסוגייה הציבורית-עקרונית: אכן, העובדה ששחקן זר נהנה מיתרון מס על ישראלי נראית כמו תוצר של היגיון מעוות. המשמעות היא שאם על המדף מונחים שני שחקנים ברמה שווה - אחד שגדל בגבעתיים ועמיתו בקליפורניה - לקבוצות יהיה יותר כדאי להעסיק את האמריקאי. זה לא נכון, לא פטריוטי, לא טוב לכלכלה וגם לא לכדורסל.
געגועים לטהרן?
הבעיה היא שהמצ'-אפ השוויוני הזה לא מרבה להתקיים במציאות. כמה גארדים ישראלים מתמודדים על המשבצת, שווה בשווה, עם טימי באוארס? כמה פורוורדים כחול-לבן מהווים חלופה לבריאן רנדל? איזה רכז ישראלי היה יכול לעשות השנה בחולון מה שעשה לואיס פלורס? אם אתם מכירים כזה, ספרו עליו למאמני הליגה - הם ישמחו לדעת.
לפני שממהרים להרים יד בעד סעיפים שנשמעים טוב אבל עלולים לעשות רע, צריך לראות מה דורשת טובתו הכוללת של הכדורסל הישראלי. והכדורסל הישראלי בהחלט זקוק לזרים - אלא אם כן מישהו מתגעגע לימים העליזים של משחקי עמי אסיה, כולל גיחות לקניות בשוק של טהרן - ובלבד שאלה יהיו זרים שמביאים ערך מוסף, כאלה שעומדים לפחות ברמה אחת עם בכירי הישראלים ומעבר להם.
על שירותיהם של הזרים האלה הקבוצות הישראליות מתמודדות מול הליגות האירופיות, שמסוגלות לשלם יותר, וביורו. מה לנו יש להציע? שמש, אנגלית, מועדונים מגניבים שאפשר לנהל בהם קטטות בארבע בבוקר והטבת מס.
לטעון ש"אם הטבת המס תבוטל, הכדורסל הישראלי ייסגר," כפי שזעקו כמה קולות בימים האחרונים, זו כמובן הגזמה שקופה, שנועדה להפעיל לחץ. הכדורסל הישראלי לא ייסגר, אבל הקבוצות ייפגעו קשות. מי שקרא כאן שלשום את הכתבה של אבי אורנן, יודע שבקיץ 2009 הכדורסל הישראלי, יותר מתמיד, הוא ענף עני שמהלך על חבל כלכלי דקיק. לא בטוח שכל הקבוצות הקטנות יעברו בשלום את הקיץ הזה; אם זר שעולה להן היום 60 אלף דולר יעלה 100 אלף, די בטוח שלא.
פרנסי הקבוצות לא ראויים לתשואות
רוב פרנסי הקבוצות לא ראויים לתשואות על יחסם לשחקן הישראלי. הם דופקים אותו בכל הזדמנות, והיו דופקים אותו עוד יותר אלמלא החוק הרוסי המבורך. אבל להגנתם צריך לומר שגם החיים שלהם לא דבש: הרי כל שחקן ישראלי שמתרומם מעל רמה מסוימת, הופך לסחורה מבוקשת באירופה.
שמעון מזרחי מתוח. צילום: דני מרון
לא מן הנמנע ששלושת הישראלים שמסוגלים כיום לשחק ביורוליג - ליאור אליהו, עמרי כספי ויותם הלפרין - ישחקו בעונה הקרובה בחו"ל. בשביל להביא לכאן אירופים ברמתם צריך מיליוני יורו. כמדינת כדורסל, ישראל הולכת והופכת לרפובליקת עולם שלישי. אם אנחנו רוצים איכשהו להמשיך להתמודד באירופה, אין לנו ברירה אלא לסייע לקבוצות שלנו בהתמודדות הזו.
במידה רבה, החברים קופל ומזרחי, וגם עמיתיהם מהקבוצות הקטנות, בישלו לעצמם את הקרב הקייצי המתיש הזה: הרכבת המופקרת של זרים שהתנהלה כאן בשנה האחרונה החלישה מאוד את הטיעונים שלהם. מי שמנהל ליגה שמטיסה 90 זרים, רובם נשכחים ובינוניים, עם אלופה שמחליפה 12 זרים בשישה חודשים, יתקשה להתייצב מול המחוקק ולבקש חסדים.
האינטרס של הכדורסל הישראלי מחייב שיהיו זרים, ובמחיר נסבל, אבל הרבה פחות זרים. קופל ושות' צריכים להציע דיל: צמצום דרמטי של מספר הזרים בליגה, חמישה או שישה בקבוצה (לעומת שמונה עליהם הוחלט במינהלת,( תמורת הקפאת הסעיף המאיים.
ההסתדרות וארגון השחקנים הכפוף אליה אמנם מעדיפים לא לנקוט עמדה (אולי כי הם יודעים שלמחרת ביטול ההטבה יבוטל גם החוק הרוסי,( אבל מי אמר שבלי עופר עיני אי-אפשר ללכת לעסקת חבילה במשק הספורט הישראלי?
aviv67@gmail.com
נא להמתין לטעינת התגובות
