סליחה שניצחתי: על מינוי גיא לוזון לצעירה
מעולם לא התחוללה מהומה כה גדולה על תפקיד יחסית קטן. מהלך המינוי לנבחרת הצעירה יצלח את הביקורת, אבל המנצח הגדול הוא גם המפסיד הגדול. גיא לוזון יישפט לחומרה יותר מכל מאמן אחר
גיא לוזון, ישפטו אותו בחומרה צילום: דני מרון
אתמול (ד') התכנס השבט כדי למנות מאמן לנבחרת הצעירה. מעולם לא התחוללה מהומה כה גדולה על תפקיד יחסית קטן בכדורגל הישראלי. אברם גרנט, איך לא, היה האחרון להכעיס פעם את כולם כשהעז לוותר על התפקיד, כדי ללכת למכבי חיפה, אבל אני לא זוכר בשנים האחרונות שהמשרה הזאת הפכה לקרש קפיצה.
להיפך. משה סיני מאמן היום במכבי הרצליה, גיא לוי אצל רוכברגר ברמה"ש, מוטי איוניר צנח לתפקיד סקאוט ולמאמן נערים ב.' היחיד שבנה קריירה אחרי האולימפית היה יצחק שום, אבל זה היה במקרה.
רוב חברי הנהלת ההתאחדות שאיתם דיברנו היו תמימי דעים בכמה נקודות מרכזיות: גיא לוזון נתן פרזנטציה מרשימה, היה פתוח וסיפר שאם היו אומרים לו בילדותו, שבגיל 35 יאמן קבוצה או נבחרת, לא היה מעלה בדעתו שיש לזה סיכוי בגלל שהיה הכי ביישן בכיתה, ואפילו פחד להצביע בכיתה, עד שהשירות כמדריך כושר קרבי בצבא חישל אותו.
ברקוביץ', הופעה נינוחה לא היתה משנה צילום: דני מרון
גילי לנדאו היה מלוטש, משכנע ודיבר מהלב. מישל דיין, העידו המשתתפים, היה פרווה ואייל ברקוביץ' שהגיע במיוחד מחיפה, שוב עשה כל טעות אפשרית.
יש כאלה שאמרו ששקלו לפני ההצבעה לתת לאייל את קולם בגלל שהוא "מקורי", "חושב מחוץ לקופסה" ואולי יוכל להוציא את הכדורגל כאן מהקיבעון. חלק העריכו כי אייל היה יכול להשיג בהתנהלות אחרת לפחות עשרה קולות ואולי יותר, אבל מרגע שעזב את החדר, והתחושה שנתן היתה שהמשחק מכור מראש, הצביעו עבורו רק שניים.
בגדול אייל צדק. בידיעות פורסם אתמול שרוב חברי ההנהלה סיפרו עוד לפני הופעת הארבעה, שיתמכו בלוזון. חלובה עוד ניסה להניא אותו ולהסביר לו שמדובר בהצבעה חשאית, אבל אייל לא קנה את זה.
מישהו הזכיר אתמול איך בבחירות לנשיאות כולם הבטיחו לשמעון פרס לתמוך בו, אבל בהצבעה החשאית תמכו בקצב, ואיך קדנציה אחר-כך רבים הבטיחו את קולם לרובי ריבלין, אבל הצביעו לפרס. מסתבר שבכנסת יש נוכלים יותר גדולים מאשר בהתאחדות.
אני לא קונה את הטענה שהופעה נינוחה של אייל היתה הופכת את התוצאות, ויכול להיות שהוא היה מקבל 8-7 קולות. אם בהצבעה
חשאית שלושה אחוזים בחרו בדיין, שישה אחוזים בברקוביץ' ולנדאו ו85- אחוזים בלוזון, בהצבעה גלויה לא היינו מוצאים גם מתנגד אחד.
אף אחד לא מתווכח על כישוריו של לוזון הצעיר, אלא על חוסר ההבנה של היו"ר נוכח הנזק התדמיתי האנוש שהוא גרם למוסד בו הוא עומד בראשו. דווקא כשהאלימות ברחובות גוברת, הצליח לוזון לרשום לעצמו בשנתיים האחרונות הישג גדול של ירידה דרמטית באלימות במגרשים, אבל היו"ר הוא מקרה אבוד ביחסי ציבור גם אצל יחצ"ן מקצוען כמו מוטי שרף, ואתמול הוא גרר אחריו חבורה שלמה בהנהלה שאיבדה את אמון חובבי הכדורגל כאן.
גם כאלה שלא נחשבו עד היום לחסידים שוטים, כמו חזי מגן וג'קי בן-זקן, לא יוכלו להתגאות בהתנהלותם בימים האחרונים. גם הם איבדו מניות רבות, בעצם גיבוש רשימת מועמדים כמעט פיקטיבית וחסרת סיכוי מול לוזון.
אבי לוזון, גורם לנזק תדמיתי צילום: אלן שיבר
מהלך אחד היה טורף את הקלפים. גיא לוזון היה מסיים את ההרצאה הטובה שלו, ואז פונה לחלובה ואורי שילה שישבו בראש השולחן, ומודיע להם שהוא מוותר. אבל גיא לא מסוגל למהלך מכונן שכזה. קודם כל, זו לא האג'נדה של המשפחה. שנית, העונה כבר מתחילה, הקבוצות בליגה תפוסות והוא צריך להתפרנס. בנוסף, הוא תלוי עד צוואר בשבט לוזון ובדודיו, והוא לא יכול לעשות מהלך כל-כך מרחיק לכת בלי ליידע אותם.
המהלך הזה יצלח את הביקורת. משה אביבי מכוסה אחרי שפרש רשת ביטחון משפטית מגובה בהתייעצויות עם עוזריו של היועץ המשפטי לממשלה. בסופו של יום המנצח הגדול הוא גם המפסיד הגדול. גיא יישפט לחומרה יותר מכל מאמן אחר אחרי שרבים כל-כך נלחמו עבורו, אף אחד לא ירשה לו עכשיו לטעות.
נא להמתין לטעינת התגובות
