החודש הראשון של מכבי ת"א- הציון: עובר
האכזבה מבאנינג מול ההתלהבות מסידיבה, בעיית המגנים מול ההתאקלמות של פאביצ'ביץ', המבחן של בוזגלו מול סימן השאלה סביב מדוניאנין ומכת הפציעות לצד האופטימיות הזהירה. חודשיים סוערים מפתיחת האימונים של הקבוצה הכי עשירה בליגה, הנה תמונת מצב של הפרוייקט היוקרתי
ערב לפני המשחק מול פ.ס.ז' הוא הגיע לכבד את הזוג הצעיר. גולדהאר היה מתוח מאוד, אף שניסה לשדר נינוחות ופיזר הרבה חיוכים. לפני הקבוצה עמדו שני מבחנים שהיו חשובים לו באופן אישי.
בימים שאחרי ההפסד למכבי חיפה והפציעה של ברק יצחקי, גולדהאר היה בארץ. בדרך כלל הוא נמצא בקנדה הרחוקה, אבל הזדמן לו להיות בקריית שלום בימים הכי קריטיים עד כה. הקבוצה הייתה בדאון, אפילו הצוות המקצועי היה במצב רוח שפוף מאוד.
הפציעה הקשה של יצחקי, בנוסף להפסד הנקודות מול שחקניו של יעקב שחר במחזור הפתיחה, היו יותר מדי. היה צריך לאסוף את השברים ולהקים את כולם על הרגליים, ואת זה לקח על עצמו גולדהאר. בפעם הראשונה מאז רכש את מכבי ת"א הוא התנהג כבעל בית אמיתי.
הוא עבר בין כל שדרת הפיקוד במכבי וירד עד לאחרון השחקנים. את כולם הוא הרים, וזה היה חשוב להם, אבל חשוב לו יותר. אם גולדהאר לא היה מקבל פידבק מהקבוצה, ובאופן מידי, סביר להניח שבמשברים הבאים לא היה לו חשק לטפל. כשאמרו בכירים במכבי ת"א שהקבוצה חייבת לנצח את פ.ס.ז' בגומלין ולנצח גם בירושלים במחזור השני, הם התכוונו לכך שגולדהאר חייב להרגיש שהוא משפיע, והוא אכן השפיע.
מכבי ת"א סוגרת חודשיים, ויש הרבה דברים שאפשר לדון בהם. בשורה התחתונה, הפרויקט מקבל ציון עובר ואולי אפילו צפונה מכך. נרשמו ניצחונות ביתיים על אולימפיאקוס ופ.ס.ז', אבל גם הפסדים בדרבי של גביע הטוטו להפועל ובליגה לחיפה.
קיבלנו ניצחון על בית"ר ירושלים השבוע, אבל גם הפסדים במונטנגרו למוגרן והופעה מאוד עלובה בפארק דה פרינס. כך או אחרת, ביחס לקבוצה שעושה את צעדיה הראשונים ומנסה להתגבש ממשחק למשחק, יש מקום לאופטימיות צהובה. שני אלמנטים בולטים עד כה במה שעובר על מכבי. האחד הוא עניין הפציעות, השני מוטיב הטעויות.
השבוע אמר גורם בקבוצה שדי נמאס להם שכל יום מזכיר מישהו אחר בתקשורת שלקבוצה יש תקציב של 107 מיליון שקל, לא כולל השחקנים שאולי עוד יצטרפו. "אם עובדים בשיטה הזו", אמר אותו אדם, "אז שיורידו לנו את התקציב ל-80 מיליון ואולי אפילו נמוך מכך, כי אין לנו את ברק יצחקי ואין את ניבאלדו, וגם רוברטו קולאוטי לא משחק באופן סדיר".
כמובן שאי-אפשר לעשות סיכום ביניים בלי להתייחס לפציעות של השלושה. קולאוטי בריא, נכון לבדיקת האולטרה-סאונד שנערכה לו בתחילת השבוע, אבל הוא החמיץ הרבה משחקים או לפחות מחציות בגלל כל מיני פציעות שרירים, שהעלו
קולאוטי, יצחקי וניבאלדו היו השחקנים שצריכים לעשות את ההבדל בעונה הזו של מכבי. הבדלים גדולים בין יובל שפונגין לקלמי סבן אין, ובינתיים גם לא בין רוני גפני ליואב זיו, כך שההיעדרות של שלושת הפצועים היא המשמעותית, אם כי לפחות לגבי ניבאלדו, דומה שנמצא מחליף ראוי.
הבלם הברזילאי קיבל השבוע אבחנה שיעברו עוד חודשיים עד שיחזור לשחק. סאבו פאביצ'ביץ' משכיח בינתיים את המכה הזו. מדהים כמה שהבחור המונטנגרי התאקלם במכבי. חוץ מהיכולת במגרש, הוא גם לא חושש לדבר ולא בפורטוגזית של הברזילאי, אלא באנגלית ברורה לכולם ובקול רם.
פאביצ'ביץ' גם יותר פיזי מניבאלדו. בפעולות מסוימות שעשה עד כה הוא לימד שהראש שלו מאוד גדול. הפריצה שלו בטדי השבוע לאגף הימני והרמת הכדור המצוינת למרכז הרחבה לימדו גם על האיכויות שלו כמי שיודע לצאת קדימה עם הכדור.
בהרכב הזה של מכבי פאביצ'ביץ' הוא השחקן הכי בולט במשחקו השקט, מה שמדגיש שלא תמיד צריך לעשות מחנה אימונים והכנה אין-סופית, אלא פשוט ליפול במקום הנכון ובזמן הנכון. בפארק דה פרינס, אחרי הגול המהיר שקיבלה מכבי מטעות בהגנה, הוא היה הראשון שרץ להוציא את הכדור מהשער ולחדש את המשחק. בקבוצה שמו לב לזה, וכבר באותו רגע הרגישו שיש על מי לסמוך.
לפני פאביצ'ביץ' משחק ג'יבריל סידיבה, שעשוי עוד להתברר כאחת הרכישות הכי מוצלחות של מכבי בשנים האחרונות. אחרי דולי ג'ונסון, בלסינג קאקו, אנדריי קומאץ' ועוד כל מיני דמויי קשרים אחוריים שבאו לטייל כאן בשנים האחרונות, נראה שסידיבה הוא פגיעה ישירה ומוצלחת הרבה יותר כשהוא מגיע ללא תוספת אלברט באנינג.
במכבי אולי לא חשבו על זה, אבל כשבאנינג לא נמצא לידו סידיבה הרבה יותר חד, מועיל, מייצר, הורס ותורם קבוצתית. "הוא כמו חייל", הסבירו השבוע במכבי. "חייל טוב. אף אחד בתקשורת לא יודע אילו הוראות נותנים לו לפני משחקים. אנחנו יודעים והוא ממלא את כולן. הוא השחקן הקבוצתי האולטימטיבי. אחד כזה שלא חושב על הסטטיסטיקה האישית שלו, אלא על טובת המועדון. הוא גם גבר כי בטדי נמתחו לו שרירי המפשעה כבר בדקה ה-60, ובכל זאת הוא התעקש לשחק עד הסוף".
לכולם היה ברור שיקבלו מסידיבה ממוצע של עשרה חילוצי כדור למשחק, אבל ההפתעה מכיוונו היא בכדורים המדויקים שהוא מכניס לחברים. בפס המתוחכם שמעמיד שחקנים עשרים מטר מהשער במצב די נוח. הוא כמעט ולא מאבד כדורים ומחפה על אטיותו בגליצ'ים אמיצים.
"קיבלנו את הביקורת כלפי הבאתו בשוויון נפש", אמרו השבוע במכבי. "נכון שהוא לא מהיר, אבל מצד שני אם הוא היה מהיר, הוא לא היה מגיע לישראל. זה שחקן שעבר כל כך הרבה שנים בצרפת. אם לא היו לו חסרונות הוא היה משחק שם עד היום בליגה הראשונה ובמועדונים הגדולים.
בניגוד לבאנינג, שעליו אי-אפשר להגיד שלא הייתה פגיעת בינגו, גם הקהל של מכבי יודע להעריך את סידיבה. ביום א' בטדי לקח אותו הקפטן לירן שטראובר אל היציע הצפון-מערבי, ובמשך דקות ארוכות קראו האוהדים בשמו של הקשר ממאלי.
אחת הבעיות הכי משמעותיות עד כה היא עניין המגנים. מכבי הביאה אולי את הטובים שבבחורינו. קלמי סבן ויואב זיו הם כבר שנים מגיני סגל נבחרת ישראל. פעם פותחים. פעם לא. אבל תמיד בסביבה. מההיבט הזה קשה היה להביא משהו יותר טוב.
בינתיים זה לא מספיק טוב. סבן מקבל קביעות בצד שלו, אבל הבעיה שלו היא הפיזור. דומה שמשהו שם חסר כדי לייצר את ההרמה המושלמת או את כדור הרוחב המדויק. מההיבט של היציאה קדימה למתפרצות או אפילו במשחק מסודר, סבן עושה עבודה אבל בפעולות האחרונות הוא עדיין לא שם.
לעומת זאת, היה נדמה בהתחלה שיואב זיו יהיה באנקר, אבל רוני גפני תפס השבוע את מקומו בהרכב כי זיו היה לא טוב מול פ.ס.ז'. גם מול מכבי חיפה הוא היה חלש. גם זיו וגם סבן קריטיים עבור מכבי. אם בית"ר ירושלים שיחקה השבוע בבית בצורה מאוד הגנתית, מה יקרה כשמכבי תגיע לשחק מול קבוצות קטנות יותר ועוד בבלומפילד.
המתכון בו תיתקל מכבי יהיה כזה שקבוצות יגיעו לצופף, ואם לא יהיו לה כלים באגפים עם המגנים שמצטרפים ויודעים לייצר את המצב מהצד, יהיה לה קשה מאוד לקחת נקודות. עמרי קנדה ושלושת הבישולים שלו השבוע מול הפועל אשקלון הם דוגמה קלאסית לאיך צריך להתנהל. מההיבט הזה העסק עוד טעון שיפור גדול.
אבי סטרול, שטעה בפריז וסידר למארחים שער קל כבר בדקה השלישית, הוא בסך הכול אחד היציבים עד כה. הטעות שלו בעיר האורות הייתה טעות שנובעת מחוסר ריכוז, ולא כזו שנובעת מיכולת לא טובה. נדמה גם שסטרול מרגיש נוח יותר ליד פאביצ'ביץ'.
התייצבות ההגנה היא המפתח לשיפור גדול במשחקה של מכבי. הפתיחה הייתה נוראית. טעויות לא מחויבות מול הפועל בדרבי, בפריז, מול חיפה, וגם כאן בגומלין מול פ.ס.ז' חזרו על עצמן שוב ושוב ותסכלו את המערכת.
"אי-אפשר לנצח ולהתקדם כשעושים כל כך הרבה טעויות", אמרו השבוע בקריית שלום. "אם אנחנו רוצים לייצר מומנטום של הצלחה וניצחונות, חייבים להוריד למינימום את כמות השגיאות של שחקני ההגנה".
"כשוואליד באדיר טעה מול הפועל חיפה במחזור הפתיחה ואיבד כדור ברחבה שלו, הפועל נענשה ולא הצליחה לחזור למשחק. גם הם, עם כל הגדולה שלהם, לא יכלו להתמודד עם טעות קריטית שהביאה לספיגה ישירה של שער. ברגע שנדע למזער את הטעויות, נהיה על המסלול הנכון".
לצד הטעויות מאחור, במכבי חייבים לטפל בנושא מצבי ההבקעה. בכל העולם, בכל הליגות ואצל כל הקבוצות הגדולות, קשה למצוא שחקנים שהם מכונות. לכל אימפריות הכדורגל יש את הדקות שלהן תוך כדי משחק. לא מנצ'סטר יונייטד וגם לא ברצלונה ישחקו תשעים דקות באותו הקצב. החוכמה היא להבקיע ברגעים שאתה טוב.
כשמכבי ת"א פתחה מצוין מול מכבי חיפה, ובמשך עשרים דקות הגיעה לשני מצבי הבקעה בטוחים, היא הייתה חייבת לעלות ליתרון כי אלה היו הדקות שלה. חסרונו של ברק יצחקי והעובדה שאתה לא יודע מה תקבל מרוברטו קולאוטי רק מעצימים את תחושת הבעייתיות שיש למכבי מההיבט הזה. הקילר אינסטינקט חייב להיות מוטבע הרבה יותר אצל השחקנים של אבי נמני ויוסי מזרחי, ובינתיים זה לא מספיק.
את חאריס מדוניאנין לא יודעים עוד איך לאכול. מצד אחד חושבים בקבוצה שביחס לציפיות שהיו ממנו הוא עדיין לא מביא את המקסימום שלו. מצד שני, מרגישים שאולי הוא באמת כמו אבי נמני השחקן. כזה שהיה יכול להיעלם להרבה מאוד דקות, אבל יודע לעקוץ כמו שעשה השבוע בירושלים, ועוד עם העקב.
פרק מיוחד צריך להיות מוקדש למאור בוזגלו. הרבה חששות היו לפני המשחק השבוע. דיברו במכבי על זה שהוא לא יוכל להתרכז מול בית"ר אחרי שאביו שוב איבד את הברקסים, והיה חייב לחדור שוב אל התודעה עם הרומן הקצרצר שהוא ניהל מול הפועל ת"א, אבל בוזגלו עבר את המבחן די בהצלחה, ואף נבחר לשחקן המצטיין.
במכבי יש כאלה שחושבים שזה הזמן לחבק את מאור, להגיד לו את המילים הכי יפות שיש ולנסות, דווקא בעונה הזו, להוציא ממנו את המקסימום. לא כולם תמימי דעים בעניין הזה, אבל נראה שהמסלול יהיה ללכת לקראת הילד ולתת לו את המפתחות, גם על פי מה שגולדהאר רוצה.
בערך לפני שנה, אחרי עוד קיץ רווי ציפיות, יצאה מכבי למשחק חוץ בקריית אליעזר מול הפועל חיפה. אחרי תשעים דקות זה נגמר בשלישייה לטובת הקבוצה של יואב כץ. כותרת הכתבה שעשינו אז, רק אחרי ארבעה מחזורים, דיברה על התפכחות מאשליה כי עד אז היה עוד נדמה שמכבי תיתן פייט על האליפות.
שנה עברה ובאוויר יש תחושה אחרת. זה עוד רחוק מלהיות קרוב למכונה של הפועל ת"א, וגם מכבי חיפה, למרות כל שחרורי השחקנים, נראית קצת יותר טוב, אבל במכבי קורה סוף-סוף משהו טוב, והוא מתחיל למעלה אצל האיש מקנדה, שבהתבטאות מיוחדת ל'זמן ת"א' אמר שהשחקנים הם כמו הילדים שלו, וכמו שהורה לא נוטש את ילדיו בזמנים הכי קשים, גם הוא יהיה שם בשבילם לעוד הרבה מאוד זמן. בין אם זה ילך השנה ובין אם לא.
נא להמתין לטעינת התגובות
