מגזינים online

ניצחונה המוחץ של רוח הפייר-פליי

אראל סג"ל, אוהד בית"ר, התגאה אמש בקהל הירושלמי שהראה בגרות והתעלם הן מהפרובוקציות של אוהדי סכנין ששרקו בוז בהמנון, והן מהקריאות הגזעניות של "הקומץ"

אראל סג''ל | 11/2/2013 8:06 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
ביציאה מטדי, יצחק ג'אנו מחבק אותי ואומר לי "תכתוב שזה ניצחון ענק. זה יום גדול לבית"ר. התחיל בצעד קטן אבל השמיים הם הגבול". ויצחק ג'אנו הוא לא סתם ארחי פרחי, הוא אגדה בית"רית. ג'אנו הוא הבלם הקשוח, אימת חלוצי שנות השבעים. ג'אנו ששמו מבצבץ במערכון הגשש, השומר עז הנפש על שלישיית "שוקולד, מנטה מסטיק" המיתולוגית - מלמיליאן, ויקטור לוי ודני נוימן. ונשבע לכם שראיתי דמעה בעיניו, אולי זו הייתה דמעה שלי. כן, ניצחנו.
אוהדי בית
אוהדי בית"ר ירושלים, אתמול בטדי. רוח השפיות ניצחה צילום: דני מרון

אמנם נגמר בתיקו 2:2 אבל יצאנו מהקבר, חזרנו מפיגור שנראה בלתי הפיך, ובעיקר הוכחנו שרוב הקהל הבית"רי אינו גזען. שהמוניטין הנודע לשמצה, התיוג האוטומטי כגזענים חשוכים, מתעמעם ועוד מעט, ב"ה, הוא ייעלם. כן, יש לנו קומץ, ובקהל של מאות אלפים - קומץ שווה כמה אלפים, רובם צעירים לא אפויים שחיים בירושלים מעורבת ומסוכסכת. גם הם יעברו תהליך של השלמה והתבגרות ויבינו שספורט לא מבחין בין דת וגזע. בטח לא במדינת היהודים.

ולא, נמר לא שינה את חברבורותיו. נותרתי שייך למחנה הלאומי כמו רוב אוהדי בית"ר. לא התפקדתי לשלום עכשיו. זכותנו על הארץ היא זכות שאין עליה ערעור, אולם אין בין הריבונות העברית לבין גזענות בוטה ומטופשת, דבר. את החרמות ואת הגזענות נשאיר לדובאי הנאורה שאסרה את כניסת איתי שכטר, כדורגלן הקבוצה הבריטית סוונזי.

אכן, היו הרבה עצורים משני הצדדים, אבל סך הכל כשנכנס קדאייב, הצ' צ'ני הצעיר, רוב הקהל הבית"רי, כמה אלפים, נעמד על רגליו, מחא לו כפיים ואיחל לו דרך צלחה. אמנם התקשורת, אתר YNET למשל, בחר ככותרת את הכמה מאות ששרקו בוז לעברו, אבל התרגלנו לסיקור המוטה. ישבתי ביציע עם יוחאי, בני בכורי, ועם חברי מנחם לנדאו, בכיר שירות לשעבר. אוהד בית"ר. הוא מאמין שבמאמץ מערכתי משותף ניתן למגר את האלימות והגזענות.

הייתי גאה בקהל הבית"רי שלא נגרר אחרי הפרובוקציות של אוהדי סכנין ששרקו בוז בהמנון וקראו "בדם ובאש נשחרר את אל אקצה". ביציע הכבוד ישב ח"כ ד"ר אחמד טיבי, מדושן עונג מתשומת הלב. כהרגלו, הוא בא להתריס. לעורר שדים, לא דו קיום. אבל האוהדים לא נפלו בפח. הם עברו תהליך סובלימציה ונטשו את הקריאות המבזות דת אחרת והתמקדו באיש שמבקש להעלים את בית"ר.

כמדומני, הם שרו משהו על מעבר מהתחום הגינקולוגי לתחום הווטרינרי, אבל אל תתפסו אותי במילה.


פעם, כשיחסנו היו פחות או יותר תקינים, טיבי נהג לשלוח לי הודעות שמחה לאיד כשסכנין הייתה מנצחת את בית"ר. משהו בסגנון "השפלנו את המנורה". הייתי משיב לו: " זה בסדר, כל עוד אתם מנצחים במגרש ואנחנו במלחמות, המצב שלנו טוב". אמש , ניצח הספורט. ניצחה רוח הפייר-פליי.
יאללה בית"ר. תל חי.

צילום: דני מרון
ג'בראיל קדאייב. התקבל ברגשות מעורבים צילום: דני מרון
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב
בלוגים של אריאל סגל
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...
קבלו עיתון מעריב למשך שבועיים מתנה

עוד ב''דעות''

פייסבוק

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים