רועי ריק והמדלי בנד טובים, אפילו מאד
20 אנשים הצטופפו בהופעה של רועי ריק והמדלי בנד. ריק, שאלבום הבכורה שלו יצא בשבוע שעבר, הוא לא כוכב, הוא בכלל סטודנט שלומד למבחנים אבל את הבחינה המוזיקלית הוא עבר, עם פולק, רוק אמריקאי וקצת קאנטרי ובלוז
רועי ריק והמדלי בנד - Pick Up the Phone
הוא לא סטאר, הוא בכלל סטודנט, למחרת ההופעה עוד יש לו מבחן (מדעי הרוח, כאילו שתחום אחר אפשרי), לא שזה הופך אותו לפחות מהיוצר המוכשר והאינטליגנט שהוא. יתרה מכך, אולי דווקא הסטודנטיאליות הזו זורה את האינטימיות שנוצרת בחלל הלבונטין 7, קצת כמו בסלון של החבר'ה.
אין בו, בריק, יומרה למכור סחורה חדשה ומהפכנית, הוא סינגר סונג-רייטר (אופנתי, נכון להיום) שיוצר פולק-רוק אמריקאי. יש גם קצת קאנטרי, קצת בלוז, קצת זיקה לדמיאן רייס (ההוא, מהפסקול הזה, עם השחקנית ההיא, The blower's daughter). כבר שמענו על כאלה, ראינו נסיונות טובים ורעים לייצר מוזיקה בז'אנר – אז מה. גם בלי לחדש, המוזיקה של ריק טובה. אפילו מאד.
הוא עצמו מולטי-טסקינג, עולה על הבמה חמוש במפוחית ובגיטרה, מצויד בקול שמתובל במעט קרביים. לצידו לא פחות מ-5 נגנים ו-2 זמרות (לרגעים זה נראה כמו סצנה מ"רועי והחבר'ה"), בינהם שני סקסופונים, שמאפשרים לו כל עיבוד שהוא. וכמו שהובטח לקהל - "עיבודים חד פעמיים".
בלוז קודר כמו "Pick up the phone" מקבל ביצוע מלא גרוב, כך גם Mexico". השיר 06 05 AM שבמקור יש בו הבוגי המשמח לבב אנוש – בהופעה זוכה לביצוע אופטימלי. בכלל, שמח שם על הבמה: מדי פעם סולו מפוחית, מדי פעם סולו אחד-הכלים-האחרים,
מזכירים שאנחנו עדיין בהופעה, ולא בבית עם 20 חברים. סתם ככה.
הוא צעיר, ריק, והנגנים שאיתו גם (בהופעה הרכב זמני, של אורחים לרגע, עד ישובו המדלי בנד בשלמותם ארצה). אם לא כרונולוגית – בן 25, כבר אומרים שלא ילד – אז מוסיקלית, יש מקום להתבשל, לצמוח מתוך חומר הגלם שבאיכות גבוהה. ריק לא נופל לקלישאה הריקה של "פוטנציאל לא ממומש". את מלוא הפוטנציאל שמוקצה לו בהווה הוא מנצל, בעתיד ודאי יהיה פתח לעוד. אם יגדל כמו שנראה שעומד לקרות, עוד יתכן פה מקרה קלאסי של "אמרתי לכם".
רועי ריק והמדלי בנד, לבונטין 7, 8 בפברואר
נא להמתין לטעינת התגובות
