האח הגדול מתפשט מערכיו
עוד לא שככו הדי הפרשה המבישה של האלוף צ'ייני והנה בבית האח הגדול מעודדת פנינה טורנה חשפנות, ועוד באצטלה פמיניסטית. עידית הראל-שמש, דוברת מכון תודעה למען נפגעות ונפגעי תעשיית המין, מפזרת את מסך הערפל
המיתוס הראשון מתייחס לזנות, לחשפנות, כמקצוע שבוחרים בו כבכל מקצוע אחר, המיתוס השני טוען שאם לא תהיה זנות יתבצעו מקרי אונס והטרדה, והמיתוס השלישי מתייחס לקלות הראש שבה נתפסת החשפנות כריקודים מקצועיים ולא מזיקים.
המציאות מתברר קצת אחרת. מועדוני החשפנות בארץ (ובעולם), מתפקדים כבתי בושת לכל דבר. החשפנות היא רק לשם בחירת האישה שתבצע "לאפ דנסינג" בו היא יושבת חשופה, על רגליו של המשתמש, פנים אל פנים ומתחככת באיבר מינו, בעוד הוא רשאי לגעת בה בכל גופה, היכן שהוא רוצה.
על הריקוד הזה הן מקבלות 20 ש"ח וכדי לצאת ממשמרת עם ה"כסף הגדול", מבצעות הנשים (לרוב צעירות מאוד) את הריקוד על עשרות גברים. המראות על קירות המועדון מאפשרות להן לא להיתקל בעיניו של המשתמש. מבטן אטום. עיניהן מתות.
כדי לצלוח ערב כזה, בו עשרות גברים נוגעים בהן בכל הגוף, נדרשת האישה להפעיל מנגנון של דיסוציאציה, כלומר, ניתוק בין הנפש לגוף. מנגנון זה הרסני וידוע כי קורה לרוב אצל נפגעות גילוי עריות ואונס. ישנן נשים שעוטות על עצמן מסיכה כדי לעזור בתהליך הניתוק. ה"לאפ דנסינג" הוא רק ה"חימום" ובתאים שנמצאים במועדון מתבצע מין אוראלי ובמקומות רבים גם אקטים מלאים. בתי בושת אלו עובדים ברישיון עסק של העיריות והמשטרה.
פרופיל הנשים, ודרך כניסתן למועדוני החשפנות, היא אותה הדרך בהן נשים נשאבות לזנות. בניגוד למיתוס "הסטודנטיות" ש"בוחרות" לממן כך את לימודיהן, לזנות ולחשפנות, מגיעות צעירות בעלות עבר של ניצול, מצוקה כלכלית, ובאמצעות האשליה לכסף הגדול שמקומות אלו מפיצים, הן מוצאות את עצמן במלכודת הזנות. מועדוני החשפנות הם פעמים רבות השער ממנו נכנסות הנשים לעולם הזנות.
למכון תודעה הגיעו עדויות שבמועדונים מסוימים מתקיימים אלמנטים של סחר בבני אדם - הצעירות צריכות להשאיר פיקדון בגובה של כמה אלפי שקלים תמורת עבודה של חצי שנה במקום. אם במהלך החצי שנה הצעירה תבקש לעזוב, לא תקבל את כספה. אם לאחר חצי שנה, תבקש לעבור למקום אחר, גם כן לא תקבל את הכסף. הן נקנסות על כל דבר קטן: לא חייכה מספיק, אחרה למשמרת וכדומה. ידוע לנו, שחלק מהנשים
המחשבה הזו שאם תיאסר הזנות, מאות אלפי גברים יתנפלו על נשים, יאנסו ויטרידו על ימין ושמאל, אינה עומדת במבחן המציאות, ולראיה, הזנות בארץ חוקית, אז מדוע העיתון מלא בדיווחים על אונס, גילוי עריות ותקיפות מיניות כאלו ואחרות?! בנוסף, פרופיל האנס, מניעיו ודרכי פעולתו הם כאלו שלא הזנות הוא תחילף עבורו אלא לרוב קורבנותיו יהיו מתוך סביבתו המוכרת.
בתחרות הכישרונות ב"בית האח הגדול", בחרה פנינה טורנה לבצע ריקוד סטרפטיז. כמובן שלא התפשטה עד הסוף כמו הנשים להן היא מייחסת "מקצועיות" ו"בחירה", וכמובן שלא התיישבה על ברכיו של מנחם בן וביצעה "לאפ דנסינג" כזה שנדרשות לו הנשים במועדונים.
מעניינת במיוחד תגובתו של שימי תבורי לאירוע ההזוי הזה, שהזדעק למיקרופון ודאג לעדכן את אנשי הבית ועם ישראל, שפנינה לא באמת חשפנית, אלא מעצבת בגדים בינלאומית. כשאנחנו חושבים על מישהו קרוב אלינו בעולם הזנות: בת, אחות, אם, חברה, פתאום נעשה לנו מאד לא נוח. עלינו לזכור, שגם נשים בזנות הן בנות, אחיות, אימהות וחברות של מישהו.
מועדוני החשפנות מסתתרים מאחורי הלגיטימיות החברתית שרואה בחשפנות כמייצגת ליברליות וחיי לילה של עיר מודרנית וחופשית. לגיטימציה זו סוללת את כניסתן של קבוצות גברים מכל שדרות החברה לחגוג שם מסיבות רווקים, מסיבות שחרור, מסיבות גיוס, סוף מסלול, הצלחת הנפקה, אקזיט מוצלח, סוף שמינית וסתם ימי הולדת.
ההליכה עם החבר'ה מאפשרת למשתמש להסתתר מאחורי הקבוצה ולא לקחת אחריות על מעשיו. בנות זוג והורים רואים בבילוי של בנם או בני זוגם חוויה מדליקה של שחרור יצרים. ואם כבר עוסקים בצבא הרי שצה"ל כגוף שגם מחנך, לא מעוניין לדבר על הזנות, לא על העובדה שחיילים וחיילות רבים לכודים במעגל הזנות ולא על העובדה שחיילי ומפקדי צה"ל משתמשים קבועים של תעשיית המין ושותפים לניצולם של נשים וגברים רבים.
נא להמתין לטעינת התגובות
